לידיעה, בהמשך הדף יש תמלול מלא של השיחה שעמית ערך עם צח.
צח, בן 51 שמרגיש כמו בן 30, נמצא בחופש כלכלי מעל עשור אחרי שפרש מהייטק, מוסיקאי ומנגן על תופים ופסנתר.
הוא גם כתב ספר שנקרא ל"התעשר ולא במקרה".
צח, כמוני, מחובר לרוח וחומר. היתה לנו שיחה מעניינת מאד, למרות שבחלקים מסויימים לא הסכמנו וזזנו בין העולמות השונים.
הוא משלב את עולמות החומר והרוח, ובכללי אוהב מאד את מה שהוא עושה.
בין הדברים עליהם דיברנו:
- מה גרם לתחושת מיצוי בהייטק
- מהו הדבר שדחף אותו לפעול לטובת חופש כלכלי, ואיזו דרך בחר
- מה זה תכנון וצמיחה כלכלית
- למה בחר להתעסק עם נדל"ן ולמה בארה"ב?
- 3 טיפים ממה להיזהר כמשקיעים
- מה הרעיון המרכזי בספר "להתעשר ולא במקרה"
- מהו עושר?
- דעתו בדילמה בין כמה לחיות ולהוציא כסף כאן ועכשיו לבין לחסוך ולהשקיע לעתיד
- בהשקעות, פיזור או התמקדות באפיק השקעה אחד?
- 3 טיפים לחיים
האתר של צח
https://predictablewealth.co.il/
הזדמנות מיוחדת לרכישת 2 הספרים: "להתעשר ולא במקרה" ו- "כסף והשקעות" במחיר מיוחד עם שליח עד הבית:
הפרק בחסות:
קהילת כסף והשקעות בפייסבוק: https://bit.ly/3GGBT2c
ערוץ היוטיוב של עמית בו סרטונים רבים בעולם הכסף וההשקעות: https://bit.ly/2Kt99Ci
*** הבהרה: כל הנאמר בפרק הינו למטרות לימוד בלבד ולא מהווה לשום פעולת השקעה משום סוג שהוא.
תמלול הפרק:
עמית: שלום לכולם, כאן עמית עשת ואנחנו בפודקאסט כסף והשקעות. תודה שבחרתם להזין לנו היום לפרק על השקעות, שינויים בחיים וחיבור עולמות חומר ורוח.
האורח שלי הוא צח איציק. שלום צח. צח הוא בן 51 שמרגיש בן 30. אני בן 60 שמרגיש בן 20 אז אנחנו ממש ממוצע, הוא נמצא בחופש כלכלי מעל עשור אחרי שהוא פרש מההייטק.
הוא אומן מוזיקה ומנגן על תופים ופסנתר. הוא גם כתב ספר שנקרא "להתעשר ולא במקרה" וגם עליו נדבר כסופר לסופר ובכלל לכבוד שבוע הספר.
אנחנו נעשה מבצע עבורכם את שני הספרים שלו ושלי אנחנו מציעים ב-133 שקלים כולל שליח עד הבית.פרטים בהמשך וגם יהיה לכם את הלינק מי שרוצה אז אחלה דיל.
הבהרה חשובה: כל מה שאנחנו נגיד בשיחה היום הוא מידע לימודי בלבד אנחנו לא רוצים שאף אחד יעשה שום השקעה לשום דבר ממה שאתם תשמעו מאיתנו היום. אנחנו רוצים לתת לכם מניסיוננו ומחשבותינו.
ולאחר הפתיח, אז אני רוצה להתחיל לצח בשאלה: מה גרם לך לתחושת המצוי בעולם ההייטק?
צח: אוקיי שאלה מצוינת. אני קודם כל הגעתי לעולם הייטק כי מאוד מאוד היה חשוב לי הנושא של עצמאות כלכלית וחשבתי שאם אני אעבוד בהייטק אני יכול להרוויח טוב ולהגיע לשם הכי מהר שאפשר.
אבל אני חושב שדי מהרגע הראשון הבנתי שההייטק הוא לא ממש בשבילי אני בן אדם שמאוד מאוד אוהב אנשים ואוהב טבע וטיולים וחופש, ואיך שהוא כל זה בלשבת בקיוביק קטן במשך 8-10 במקרה שלי גם לפעמים 12-16 שעות ביום, לא היה בדיוק ה-cup of tea, שלי אז אני די מהר הבנתי שהמקצוע הזה הוא זמני עבורי.
מה גם שכשנכנסתי, החלפתי עובד בן 53 ובעצם נקודת הפתיחה שלי לעובד הזה לא היה סיכוי מולי, הייתי צעיר חדור מלא מוטיבציה. הבנתי שמתישהו גם אני אהיה בן 53 וכנראה יחליפו אותי, אז אני פשוט עזבתי את ההייטק ברגע שהגעתי לחופש כלכלי ודי תכננתי את זה, זה לא משהו שפתאום היה איזשהו מיצוי. הבנתי שאני שם עד שאני מגיע למטרות שאני רוצה להגיע ואז ממשיך הלאה.
עמית: זה מוזר לי לשמוע מה שאתה אומר כי משתמע שאיך שהגעת די מהר הבנת זה לא בשבילי, אבל היית 25 שנה. אני לרוב ממליץ לאנשים אם אתם לא נהנים ממה שאתם עושים ולא משנה למה, אז אל תישארו 25 שנה אז מה, איך שרדת?
צח: אלו לא היו 25 שנים של סבל. נהנתי מאוד, וגם הייתה לי קריירה באירופה בהייטק. סבלתי אבל זה לא היה משהו ששאפתי אליו מאוד. אני מאוד אוהב מוזיקה למשל, אז רציתי לעשות דברים שקשורים למוזיקה אבל לא ראיתי איך אני יכול להרוויח מהם, אז תמיד היה את החלק הזה שאומר מצד אחד יש לך את החלומות שלך, וזה לא שלא נהנתי, ולמדתי שנתיים ברימון תוך כדי, זה לא שלא חייתי, אבל באיזשהו מקום לא חייתי את החיים עד המקסימום כמו שרציתי. זה נפגש עם המציאות בסוף צריך להביא אוכל הביתה לשכור דירה, לשלם את המשכנתא, כל אחד והאתגרים שלו.
ובמקרה שלי אני מצאתי את הדרך לשלב בין כל הדברים. אני לא יכול להגיד שלא נהנתי בהייטק, אבל לא בהכרח זה הייתה הבחירה שלי אם הייתי בחופש כלכלי נגיד בגיל 25.
עמית: הזכרת בהתחלה שבאת להייטק כי היה לך איזה שהוא פנטזיה בראש שמשם תהיה עצמאות כלכלית וזה מה שהיה חשוב לך. מסקרן אותי לשמוע מאיזה גיל בעצם, המושג הזה – עצמאות כלכלית, היה לך חשוב? מה זה בשבילך היה אז עצמאות כלכלית? כי אני חושב שזה יכול להיות השראה לרבים מהמאזינים.
צח: כן. אז אני אומר כולם מסתכלים היום איפה שאני נמצא ואומרים "וואו הגעת לכאלה הישגים", אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה. אני התחלתי בתור תלמיד עם בעיות קשב וריכוז די רציניות. אז עוד לא ידעו לאבחן את זה. אצלי זה התבטא בהרדמות. פשוט הייתי נרדם בכיתה. בהתחלה זה לא היה נראה כזה מוזר, כי אתה יודע יש אנשים שהם לא מרוכזים או נרדמים.
אני חושב שנפל לי האסימון כשנרדמתי והייתי בעצם התלמיד היחידי, אז הבנתי שכנראה זה רציני וגדלתי בסביבה שמאוד עודדה לימודים וללמוד לתואר ראשון ולעבוד עד גיל הפנסיה.
ובאיזשהו מקום נכנסתי לסוג של מצוקה כי הבנתי שאני צריך להשקיע הרבה יותר מאשר תלמידים אחרים בשביל להגיע לאיזשהו הישג. זה די גרם לי לחשוש ואמרתי רגע אז מה יקרה כשאני אגדל? איך אני אסתדר במה אני אעבוד אם בכלל ירצו שאני אעבוד במשהו? יתנו לי את ההזדמנות הזאת? אז ב-fast forward סיימתי תיכון, סיימתי בגרות, אפילו סיימתי תואר ראשון במאמצים מאוד מאוד כבדים. התחלתי לעבוד בהייטק כי הייתי טוב בזה. ואני אומר כן, נהניתי אבל זה לא בהכרח מה שחשבתי שאני ארצה לעשות תמיד, והתוכנית שלי הייתה מגיל מאוד צעיר, לבנות תוכנית שתוביל אותי לחופש כלכלי. לא הרגשתי שאני מיוחד מדי או חכם מדי או אתה יודע שני הורים שלי שכירים אז גם לא ידעתי לפתוח עסקים,
לא הבנתי בהשקעות, לא הבנתי בכלום. אתה יודע כשאתה יוצא לעולם, כזה אתה שואל את עצמך איך אני בכל זאת יגיע למה שאני רוצה בלי כל היכולות המיוחדות האלה. הפתרון שאני בחרתי בו הוא יצירת תוכנית מאוד מסודרת איך להגיע לשם.
עמית: זה מאוד מעניין מה שאתה אומר כי אנחנו מדברים על בערך לפני 25 שנה אני מנחש, 20 שנה. אנחנו נמצאים בשנות ה-2000 המוקדמות לצורך העניין, אני מעריך לפי הגיל ולפי הסיפור, אז לא היה הרי פייסבוק, לא היה שיח בכלל וגדלת בבית של שכרים, אז מסקרן אותי איך בכלל היה לך את המושג הזה – תוכנית כלכלית, תוכנית לחופש כלכלית, איך בכלל עולם המושגים הזה הגעת אליו?
צח: קודם כל אני חושב שדיברנו על זה פעם שהורים נותנים איזה שהיא דוגמא. למרות שההורים שלי היו שכירים, אבא שלי תמיד טרח לחסוך כסף ולהשקיע אותו. בין אם זה בבתים, וראיתי איך לאט לאט הם צמחו, אני לא יכול להגיד שהם הגיעו לחופש כלכלי, אבל המחשבה המסודרת הזאתי והשקעה היא משהו שאני כן ראיתי אותו וכן חוויתי. זה מאוד נכון, לא היה אינטרנט ולא היה יכולת להיחשף כל כך. גם לא היו הרבה. אני קראתי את "אבא עשיר אבא עני" באיזשהו שלב בהמשך הדרך, שבאמת השפיע עליי אבל זה היה כבר הרבה אחרי שגיבשתי לעצמי תפיסת עולם על ידי אינטואיציות, ובאמת ממה שראיתי בבית גיבשתי תפיסת עולם מאוד מסודרת לנושא הזה שאם לא נתפתח כלכלית ואם לא נהיה יותר חזקים משנה לשנה, אני לא אגיע לאן שאני רוצה להגיע.
עמית: עוד שאלה אחת כללית לפני שאני ארד לתוכנית הכלכלית ולעקרונות. אתה נשוי כבר בתקופה, בתחילת הדרך עוד לא הייתי נשוי. כשעזבת את ההייטק היית נשוי, יש לך ילדים ומה שמסקרן אותי לשמוע איך בת הזוג הגיבה לכל התהליך הזה? זאת אומרת האם הייתם שותפים לדרך? כי הרבה מאוד מאזינים ומאזינות אומרים הרבה פעמים שהם לבד גם בבית בשיח הכלכלי. לא רק שבחוץ לא מבינים אותם, גם בבית. איך זה היה אצלכם? התעניינה הייתה שותפה? סמכה עליך ואז הייתה אחריות יותר מדי כבדה, כי אמרת וואלה אני לבד? איך זה היה?
צח: אני חושב שבכל בית משפחתי, יש תמיד את הצד שיותר מתעניין בצד הכלכלי ואחד שפחות. אז אני חושב שאשתי נתנה לי יותר לנהל את העניינים. היא פחות התעניינה בזה אבל היא הייתה שותפה מלאה לדרך ולתוכנית הזאת כי אפשר לומר שעשינו את זה יחד. זאת אומרת היו תקופות שהיא למדה ואני עבדתי, אז אני הייתי צד שהכניס יותר כסף. היו תקופות הפוכות – שאני השקעתי יותר בלימודים והיא הביאה יותר מהצד שלה ועבדה. אז השילוב הזה אני יכול להגיד שאת הדרך הזאת בסוף עשינו יחד. אני אוסיף עוד נקודה שאולי יותר רלוונטית. אני התחלתי להשקיע בנדל"ן בארצות הברית איפשהו בגיל 30 וזה באמת לא דבר טריוויאלי או סטנדרטי ללכת ולשים, בזמנו כן, את כל מה שיש לך בבית במדינה בפיניקס שאני אפילו לא מכיר. ברור שדבר כזה יכול לעורר התנגדות או חוסר שיתוף פעולה ובאמת היה חשש בהתחלה. מה שעשיתי זה שאני שילבתי אותה בכל התוכניות ובכל החלומות האלה ולקחתי אותה איתי לכנסים. אני חושב שגם אם היא לא התעסקה בזה ביום יום, היא הייתה חלק בלתי נפרד מכל הדרך הזאת והיום שאנחנו רוכשים נכסים בארצות הברית ממש כדרך קבע זה דבר טבעי, זה כבר לא משהו שאני צריך לשכנע או מישהו צריך לשכנע אותי אנחנו גדלנו לתוך זה יחד.
עמית: זה נהדר. מאזינים ומאזינות, אני חושב שזה אחד המפתחות באמת לצמיחה אישית וכלכלית כל מי שבזוגיות, תשתפו את הצד השני ברצונות, חלומות, שאיפות לפעמים יסכימו איתכם לפעמים לא יסכימו איתכם. אבל כמו שאני תמיד אומר לקלקל זוגיות בשביל כסף זה הדבר האחרון שמומלץ. אז הכי טוב זה לצמוח ביחד מה שצח ואשתו הצליחו לעשות.
אז דיברת כמה פעמים על זה שמגיל צעיר היה לך תוכנית, היה לך חזון, היה לך תוכנית לצמיחה כלכלית. אתה גם מזכיר את זה בספר, ונרחיב גם על ארצות הברית וגם על הספר יותר מאוחר. אבל השאלה שאני רוצה לשאול אותך מה אתה מתכוון, תן למאזינים שלנו קצת נקודות אחיזה, בתוכנית כלכלית וצמיחה אישית מה זה בשבילך.
צח: כן. אז קודם כל בשבילי תוכנית זה דבר מאוד חשוב, אני שנייה אקפוץ להייטק ואחזור לתשובה. בהייטק שהיינו צריכים לעשות פרויקטים מאוד מאוד מורכבים, זה דרש הרבה מאוד הערכות גם מבחינת האפיון של הפרויקט שאנחנו עושים, מה אנחנו רוצים לעשות, רשימת המשימות שיכולה להיות אינסופית. ובאמת בסוף הגענו לפרויקטים אדירים בגודלם.
כפי שאתה יודע יכולתי להמשיך לחיות את חיי כשהייתי עוזב את העבודה. נהנתי מהזמן הפנוי שלי ולא הייתי עסוק כל היום בפרויקט עצמו שהתקדם בזכות התכנון, ונורא רציתי לעשות משהו דומה גם מבחינת התוכנית הזאת. רציתי להמשיך ולחיות את החיים שלי בצורה רגילה בזמן שאני מתעצם כלכלית.
העקרונות הם די פשוטים למען האמת. קודם כל:
מאוד חשוב להבין כמה אתה מכניס, והדבר היותר חשוב הוא להבין כמה אתה מוציא. אם התוצאה היא מספר שלילי, אתה כנראה לא תתפתח כלכלית זה האמת כזאת שהיא מאוד מאוד ברורה אבל מעט מאוד מפנימים אותה. אני יושב עם הרבה אנשים, כולם יודעים כמה הם מכניסים, מעטים יודעים כמה הם מוציאים. וברגע שאתה מבין את הנקודה הזאתי אתה יכול להבין את היכולת שלך כמה אתה מסוגל לחסוך בכל חודש.
זאת היכולת ועם היכולת הזאת רוצים להתקדם. אז בשלב הבא, ניסיתי להבין מה אני רוצה, כל אחד יש לו יעדים שונים. אחד רוצה מכונית פרארי ושתי וילות על 40 דונם ואחד יכול להסתפק ב-8,000 שקל לחודש. כלומר יעדים של כל אחד ואחד הם שונים. אז הדברים הראשונים שאני עשיתי זה להבין את שתי הנקודות האלה: לאן אני רוצה להגיע ומה היכולות שלי.
אז אם אני ואתה עכשיו רוצים ללכת פה לסופר השכונתי כנראה שמספיק ללכת ברגל, אבל אם אתה אומר לי "צח, בוא, בוא ניסע רגע לאילת יש שם אחלה פאב" אנחנו כנראה נצטרך רכב/אוטובוס כבר לא מספיק ללכת ברגל.
אז ההתאמה בין היעדים ליכולות היא נקודה מאוד מאוד חשובה וכשאני עשיתי את זה אז הבנתי שאני אצטרך באמת תקופה של 10-15 שנים, כי אני לא רוצה להפסיק לחיות. אני רוצה להמשיך להנות מהחיים אבל שתהיה תוכנית שתקדם אותי. ברגע שאתה חוסך ומבין כמה אתה צריך בשביל להגיע ליעדים. השלב הבא זה להבין איפה להשקיע וזה כבר תהליך לימודי שאני חוויתי אותו. אתה יודע עברתי דרכו לאורך השנים וגיבשתי תפיסה במה אני רוצה להשקיע. אם זה בשוק ההון, אם זה בנדל"ן אם זה ב קריפטו וזהב ולא יודע מה, יש מלא סוגים של השקעות אלטרנטיביות.
בסוף אתה צריך לדעת במה אתה רוצה להשקיע ואיך לבנות את האסטרטגיה נכון כדי ש א. תרוויח, זה כולם רוצים, אבל לא פחות חשוב – שלא תפסיד. שלא תגיע לנקודה שאתה נפגע בצורה משמעותית, ואז זה גם לא סוף העולם, אבל זה מרחיק אותך מאוד מהיעד. פתאום זה לא 10 שנים זה יכול להיות 20 שנה.
הנקודה האחרונה היא פחדים כשאתה מפסיד ואתה לא ערוך לזה. זה מכניס אותך לחרדות.
יש לי לקוחות שהיו אומרים לי: "אנחנו לא משקיעים במניות הבנקים" והייתי שואל "למה" אז "כי ההורים בשנת 82 הלך להם כל הכסף".
עמית: הצריבה הזאת לפעמים היא מאוד מאוד כואבת. הזכרת שיש לקוחות שאתה מלווה שהם אפילו לא יודעים כמה הם מוציאים. אז בא לי שתשתף את המאזינים ב-2-3 נקודות שאתה רואה שרבים לא מספיק חדים עליה, שהם ישימו לב. אז אחד זה ההוצאות. איזה עוד מין סוג של טעויות או בלבולים אנשים שאתה מלווה עושים?
צח: כמה דברים. קודם כל אנשים מדמיינים את ההגעה לחופש כלכלי כמשהו מאוד מהיר. אני חייב לעשות את זה מהר – תוך שנה אני רוצה להיות בחופש כלכלי. זה קורה לי הרבה. הם לא אומרים את זה בצורה כזאת בדיוק אבל זה מאוד דומה. וצריך להבין שכמה שאתה רוצה להגיע יותר מהר אתה צריך לקחת יותר סיכון. ככל שהסיכון גובר, אני אומר "רוב הסיכויים שלא תגיע". דווקא הדרך הסולידית הטיפה יותר ארוכה היא הדרך הכי קצרה בסוף. אם נתנו את הדוגמה של הסופר קודם, בוא נאמר שיש לנו פה סופר. ישר צריכים ללכת אלפיים צעדים אנחנו שם. זה כל מה שצריך לעשות – אלפיים צעדים ואנחנו בסופר. הרבה אנשים בגלל שהם רוצים לחסוך זמן הם מתחילים לשבור ימינה ושמאלה, רגע יש לי הזדמנות השקעה ביוון, נגיד דוגמה כן, או השקעה באיזה מדינה כזאת, וההשקעות האלה בהרבה מקרים לא מביאות את הבשורה, כי הן הרבה יותר מסוכנות, והשבירה הזאת ימינה שמאלה ואחורה וקדימה בסוף רק מאריכה מאוד את הדרך. היא לא מקצרת.
לפעמים הדרך הפשוטה, היא הדרך הכי קצרה שיש. מה שאני מנסה להסביר לאנשים זה שצריך לתת לזה את הזמן. הטעות הכי גדולה של אנשים מעבר לזה שהם לא מבינים את המנגנון הכנסות והוצאות, היא הגדרה לא ריאלית של היעדים מבחינת הזמן. כפועל יוצא מזה השקעה בדברים מאוד מאוד מסוכנים בשביל החלום הזה של תוך שנתיים אני בחופש כלכלי. זה לא עובד. אני יכול לתת דוגמה, שנינו אוהבים את המזרח, סיפרת לי שהיית בהודו, אז אני הייתי בנפאל ועשיתי טרק.
על אחד ההרים הכי גבוהים בעולם שנקרא "אנאפורנה", 230 קילומטר הליכה, ראיתי את ההר הזה ו נהיה לי רע. כי אמרתי מה אני ג'ובניק, איך אני עכשיו אטפס על הר כזה גדול.
בסופו של דבר לא באמת טיפסנו. עשינו הליכה כל יום 10 קילומטר וגמענו את אותם 230 קילומטרים בקצת יותר מהזמן המקובל, במקום 18 זה לקח 21 יום, באמת הגענו להישגים בלתי רגילים בזכות זה שנתנו לזה את הזמן. פשוט לאט לאט לקחת את זה צעד בכל יום. אפשר להגיע ליעדים מאוד מאוד רחוקים בדרך הזאת.
עמית: בבוקר התכתבתי עם מישהי שהנושא של סבלנות זה משהו שכולנו חווים ועוברים אותו כל אחד בתחום אחר כבני אדם, כבני אנוש, בטח בעולם המודרני שכל זה עכשיו טיק טוק ואינסטגרם ורילס וארבע מילים זה כבר אין לי כוח יאללה קדימה.
אז כן אני מסכים שבאמת בנושא הזה זה תהליך. זה אני קורא לזה תהליך, וכמו שאמר לי פעם איזה מנהל שלי כשהייתי מנהל צעיר ועצבני, "ולמה לא עושים? ולמה לא קורה?" אמר לי "עמית, יש דברים שהם תהליך. גם הריון אי אפשר לקצר מתשעה חודשים."
צח: לגמרי.
עמית: מאז זה נשאר איתי, שיש דברים שזה תהליך ולא יעזור לנו כלום ואחלה.
צח: זה גם נכון, וגם ברגע שמקבלים את זה אז באמת אפשר ליהנות, אם אתה מדבר על לקוחות, אני רואה הרבה אנשים שכל היום הם סביב המניות ומחפשים איך להרוויח.
חברה, יש לנו חיים אנחנו גדלים אתם צריכים ליהנות מהחיים ובמקביל לבנות את עצמכם בצורה שתיתן לכם את המקסימום שאתם יכולים להפיק מהחיים לא רק בלנתח מניות אלא אם כן זאת אהבה שלכם, שזה בסדר גמור.
עמית: אז אני רוצה לחזור קצת אחורה ונגיע עד עצם היום הזה. אתה משקיע הרבה מאוד שנים בנדל"ן בארצות הברית ואתה גם מלווה משקיעים לרכישות שם ועולות הרבה מאוד שאלות. אני אתחיל לפרק אותן: 1. זה למה נדל"ן? ולמה ארצות הברית? ואז אני ירד עוד קצת לעומק בשאלות סביב הנושא.
צח: אז כן. אז כמו שאמרתי, התחלנו מזה שחיפשתי השקעות מאוד סולידיות. לא רציתי לקחת דברים שהם מסוכנים.
אני משקיע בנדל"ן בבתים פרטיים. אתה לא בשותף עם אף אחד. אני קונה בתים פרטיים חדשים, אז גם אין לך את האלמנט של שיפוצים או תיקונים בטח שלא ב 5-10 שנים הראשונות.
ולכן אני תפסתי את הנדלן כהשקעה מאוד מאוד סולידית, להבדיל מהרפתקאות של לא יודע בתי מלון או דברים מסוג אחר זה זה דבר ראשון. עכשיו למה ארצות הברית?
קודם כל, לגמרי במקרה אני התעניינתי בהרבה מקומות גם באירופה גם בישראל. פשוט היום אני יודע לומר בדיעבד שהמספרים עובדים שם הרבה יותר טוב. כלומר – בית בארצות הברית יודע להניב תזרים של בין פי 2 לפי 3 מבישראל. כשאני משקיע בבית בישראל ויודע להרוויח נגיד 5000 שקל לחודש.
למה לא לקצר את הדרך ולהרוויח 12 או 15? כלומר אנחנו לא חיים לנצח, וקשה להגיע נגיד לאתה יודע, אם מישהו יכול לרכוש פה 10 דירות אז אחלה. אבל אם אין לנו מספיק כסף, ואנחנו לא בני 20, אנחנו רוצים כן בזמן סביר להגיע להכנסה משמעותית. אז ארצות הברית היא מקום הרבה יותר מעניין. מה הבעיה עם ארצות הברית? שאנחנו לא מכירים, זה רחוק זה נשמע, שומעים המון סיפורים כאלה ואחרים על העסקאות שלא הצליחו, אז לכן אין שחור ולבן, אין אפס סיכון, אבל אני נקטתי בכל הדברים הכי טובים שאני יודע בשביל להקטין את הסיכון למינימום.
- זה אני רוכש במדינות בדרום ארצות הברית, המדינות שיש אליהן הגירה חיובית מאוד מאוד חזקה, אז במקום שיש בו יותר ויותר אנשים משנה לשנה סביר להניח שיהיה יותר ביקוש, ותהיה עליית ערך. אני חוויתי את זה באמת במאות אחוזים, כמעט על כל רכישה שעשיתי אז זה מאוד משמעותי. זה ממש משנה מציאות לאורך השנים.
- בתים חדשים. אז אתה מקטין את הסיכון לתיקונים וכאלה. זה לא אומר שאין, פשוט זה מקטין. כי בית חדש הוא מתקלקל פחות.
חברתי לקבוצה מאוד מאוד גדולה של משקיעים בארצות הברית ולכן כשאני קונה היום בית, בזמנו זה היה בפיניקס והיום באוקלומה, שאני קונה בית באזורים האלה אני יודע שאני לא לבד.
הבית הוא שלי אבל אני קונה אותו, אני חלק מקבוצה של בין מאות לאלפי אנשים, ולכן הכוח הזה מבטיח לי שירות טוב של חברות ניהול. וכל מה שיוצא מסביב. אז ההשקעה היא יחסית סולידית. אני תמיד אומר שבית לא יכול לפשוט רגל. כל נייר יכול לפשוט רגל אבל בית לא.
עמית: דווקא נייר באקסל אף פעם לא פושט רגל
צח: עם נייר באקסל, אני מסכים.
עמית: אתה מעלה כמובן כמה שאלות, קודם כל בוא נדבר רגע על משהו שאני רוצה שהמאזינים לא יתבלבלו.
אני מנחש מה תענה לי וחשוב לי שתגיד, אתה אומר בתי סינגלס. האם אתה מדבר על טווח מחירים של סינגלס ב 50-70 אלף דולר, 100 אלף דולר 200 או ,400 כי זה שונה לחלוטין. אז באיזה טווחי מחיר אתה מדבר?
צח: שונה לחלוטין. אני קונה היום בתים באזור 230 אלף דולר הסיבה שאני קונה את הבתים בסדר גודל הזה זה שבתים יותר יקרים, בוא נאמר 400 אלף שהם כמובן יותר גדולים או באזורים יותר טובים, לא מחזירים את התשואה. הם מאוד דומים לבית שתקנה בישראל בתל אביב. אז אני לא רואה את היתרון.
ברגע שאתה יורד מתחת לרף הזה, אז אתה באמת נכנס לעסקאות שבעיניים יותר מסוכנות מכיוון שאו שאתה קונה באזורים מרוחקים או שאתה קונה באזורים שהם לא טובים בהגדרה. פשוט לא טובים. יצא לי לקנות נכסים בפיניקס באזור מסוים בזמנו זה היה sweet spot שלי היה 150 אלף דולר, ואז עוד לא היו לי לקוחות אבל היו לי חברים ואנחנו כולנו עשינו בערך 300% תשואה.
חבר קרוב קנה שלוש רחובות על יד והפסיד כמעט את כל כספו. אמרתי לו איך הצלחת להפסיד כסף בשוק כזה מטורף? אמר לי "צח, פשוט בחרת בבתים הנכונים. אני קניתי בתים של 40 ו50 אלף דולר והם לא היו שכונות טובות" אז זה מאוד משמעותי.
עמית: אז מאזינים יקרים זאת הסיבה ששאלתי את השאלה הזאת את צח, כי אני בטוח שגם אתם רואים וצצים לכם כל מיני אפשרויות השקעה של סינגלס, לא מדבר דרך קבוצות, ב-70-80 ו-40 ואני לא נדלניסט גדול אבל אני קורא, יודע ושומע שרף הסיכון הוא הרבה יותר גבוה, סיכוי קצת יותר גבוה אז תעשו את הניהול סיכונים שלכם כמו שאתם רוצים.
כמובן אנחנו כמו שאמרנו בהתחלה אנחנו לא ממליצים אנחנו נותנים ידע אבל מתחת לרף מסוים זה סוג אוכלוסייה אחר ויש את העולמות של סקשן, סקשן 8 שיש כאלה שמאוד אוהבים זה מתאים לאנשים מסוימים אני חושב שזה פחות מתאים למשקיעים מתחילים אבל זאת דעה סובייקטיבית שהיא אולי נכונה אולי לא.
עכשיו אני רוצה לאתגר אותך צח במשהו שאמרת ועל פניו הוא לא נכון בוא נעשה פינג פונג אמרת אני. הלכת לארצות הברית רציתי השקעות יותר סולידיות, יותר רגועות שיניבו לי הרבה יותר מישראל. עד לפה הכל סבבה אבל כשאתה אומר לי עכשיו אני קונה סינגלס. אדם שמתחיל את הדרך אז הוא קונה סינגלס ראשון. אתה מהייטק זה בינארי מצליח לא מצליח. זאת אומרת אני מרגיש שדווקא יש פה סיכון מאוד גדול, אז השאלה היא איך אני כמשקיע בפעם ראשונה הולך להקשיב לצח, לתת לו להרשים אותי. הוא איש טוב הוא יודע והכל אבל אני, כל כספי בהשקעה הולך על נכס אחד אז שכנע אותנו שזה באמת הגיוני ולא רק מסוכן מאוד.
צח: אוקיי אז כמובן שיש סיכון והסיכון הכי גדול זה שלא יהיה לך שוכר. כי אז באמת יש כסף בבית ואין לך הכנסה אז אני תמיד עונה שהסיכון הזה קיים אבל, הוא לא ריאלי לתפיסתי בגלל שאני עושה את זה 20 שנה ובהרבה מדינות, ויש לי הרבה מאוד לקוחות שמעולם לא היה מצב שהבית לא היה מושכר. עכשיו ברור שלפעמים צריכים להמתין לשוכר חודש-חודש וחצי, או שבועיים, אלה הטווחים פחות או יותר.
אבל למצב שלא יהיה שוכר, אני תמיד שואל אנשים תחשבו אנחנו קונים הרי באזורים מאוד מאוד יוקרתיים אז תחשוב ברחוב שלך כמה קשה להשכיר את הבית שלך. ונגיד קשה, אז אתה מוריד קצת את השכירות. בסוף נמצא שוכר אז אני אומר הסיכון הזה קיים אני לא הייתי אומר שאין מצב שזה לא יקרה פשוט.
לא נתקלתי עוד בסיטואציה כזאת, לעומת זאת מי שמאוד אוהב להגיד את הדבר הזה זה אנשים שמוכרים מולטי פמילי כי שם הם אומרים יש לך פיזור. מה שהם לא יודעים או לא מבינים עד הסוף ואני גם מבין בזה לא מעט, זה שבמולטי פמילי הוצאות הם על כלל הדיירים. נגיד אם אתה צריך לשלם מיסים לבית, הם יכולים להשתנות מאוד, זה תלוי בתפוסה. זאת אומרת זה לא שבעל מולטי פמילי אחד משלם 80 דולר, זה כל המתחם משלם 20 אלף.
במשבר נתקלתי בהרבה מקרים שעזבו 20-30 אחוז וכל ההוצאות קפצו בעשרות אחוזים ולכן זה מסוכן. כי אז אתה נתקל בסיטואציה שאתה לא יכול למכור את הבית כי הבית הוא תמיד נגזרת של הכנסות במולטי פמילי ומתחילים להכניס דיירים לא איכותיים כי חייבים למלא את החלל.
זה הרבה יותר מסוכן. בבית כן אתה לוקח סיכון שלא יושכר אבל זה בית פרטי שלך אתה בשליטה מלאה וגם בזמני מיתון והשכירות נגיד פחות טובה.
עדיין יכולה לבוא אימא ולהגיד אבל אני אוהבת את השכונה הזאתי ואני רוצה שילדים שלי ילמדו פה והיא תשלם מחיר יפה מאוד עבור הבית הזה מה שלא יכול לקרות במולטי פמילי שם רק אנשי עסקים קונים.
עמית: אוקיי אז שמעתם דעה, לי כמובן אין שום ידע נוסף על מה שצח אמר אבל אני רוצה להוסיף נקודה בשאלה. גם פה יש מצב שלא נסכים.
צח: כן כן זה מצוין.
עמית:אני טוען שלהשקיע בחול אתה נכנס לעוד מרכיב של אי ודאות וזה הנושא של מטבע חוץ. אז נכון שאנחנו מקליטים את הפרק כדרך אגב בתחילת יוני 2023, אין לי מושג מתי תקשיבו לו, אז עכשיו במקרה או לא במקרה הדולר והאירו מתחזקים עוד לעומת השקל.
אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד אז כרגע אנשים נמצאים גם ברווחי הפרשי שער אבל הרבה שנים אנשים בהפסדי שער, איך אתה מתייחס לזה לאותו לקוח שמגיע לך ואומר לך אני צריך שתלווה אותי בהשקעת נדלן. תן לנו תמרורי אזהרה פלוס בעד ונגד.
צח: כן אז קודם כל זה לא שחייבים להתחיל בלקנות נדלן בארצות הברית בתור שלב ראשון. כן זאת אומרת אני מסתכל תמיד על הבן אדם, ומנסה להבין מה איך אני מוביל אותו לידע הכלכלי שהוא רוצה להגיע אליו. נדלן הוא חלק מההשקעות האלה אבל לא רק, אין לי בעיה עם שוק ההון ואגב גם אין לי בעיה עם נדלן בארץ.
המספרים עובדים פחות טוב אבל אם זה משהו שהלקוח מאוד רוצה אז זה מה שיהיה, אני מסתכל על זה בצורה קצת יותר הוליסטית ואני חושב שזה לא נכון להשקיע רק באפיק אחד, צריך לדעת להשקיע גם בנדל"ן, גם בשוק ההון וגם בעוד דברים על אותו משקל.
אני חושב שהפיזור בין מטבעות הוא הכרחי וגם הפיזור הגיאוגרפי הוא הכרחי, לדוגמה שער הדולר והיורו עכשיו עלו מאוד. כל הלקוחות שלי שקנו נדל"ן נהנים מזה מאוד מאוד, מצד שני מחר יכול להיות מצב הפוך, לכן הפיזור בין מטבעות שונים מבטיח לך שקט. כי אם תהיה רק על השקל יום אחד תרגישי על גב הסוס נקרא לזה ויום אחד תרגישי הפסדת את המכנסיים. למה להיות בתחושות האלה. תפזרו בין אפיקי השקעה שונים תפזרו בין מטבעות שונים. אם חס וחלילה גם יש איזה בעיה במדינה או דברים כאלה תהיו גם מפוזרים גאוגרפית זה לא דבר כזה רע.
עמית: זה בוודאי שאני מסכים, גם ברמה אישית אני מפוזר בשלושה מטבעות גאוגרפיה והכל אבל אני חושב שלא מספיק. אנשים שלא מיומנים נותנים את הדעת על זה שיכול להיות גם הפרשי שער זה שאנשים עכשיו מרוויחים הדולר אז אני אראה להם נכס בשקלים ששווה יותר, אבל אם הם אסטרטגית משאירים אותו בדולר, זה לא עוזר להם כשיש הרבה תנודתיות כמו היום. ופה זה משהו צריך להבין מה עושים.
צח: אני חושב שהסתכלות שלי פה היא טיפה שונה. היא יותר ארוכה טווח. אנחנו קופצים קצת לנושא שאני מדבר עליו בספר תראה השקעות, כל השקעה כן נדלן שוק ההון דברים כאלה אני מתייחס לזה.
קנית עכשיו כלי שחמט שקוראים לו נדלן, קנית עכשיו כלי שחמט שקוראים לו שוק ההון. אסטרטגיה זה לדעת איך לשחק עם הכלים האלה ולנצח את המשחק. צריך לדעת לבנות את זה אסטרטגית ולכן אני בעד כמו שאמרתי בפיזור אבל אם לדוגמה נוצר איזשהו הפרש, שוק ההון עלה מאוד ונדלן ירד או הדולר קפץ והשקל אז נוצר לי איזשהו חוסר איזון בתיק פתאום יש לי יותר כסף בדולרים ממה שתכננתי.
אולי כדאי למכור קצת ולקנות שקלים ולעשות מה שנקרא פעולת איזון. אני מסתכל על זה לאורך שנים כל הזמן לאזן את התיק. כמו שאמרנו אנחנו הולכים לטווח ארוך, זה כמו ריצת מרתון לא צריך לדאוג משום דבר שעולה או יורד רק צריך לדעת לאזן את זה וכשאתה מאזן.
אתה תמיד מוכר חלק מסוים של התיק שלך ביוקר וקונה חלק אחר בזה, קשה מאוד להפסיד לאורך זמן בגישה הזאת.
עמי: גם על זה אנחנו נתווכח כי הריבלנס הזה הוא חשוב, אני גם מדבר עליו.
אבל אני בוא נעבור לספר. הזכרת אותו, כתבת ספר שנקרא להתעשר ולא במקרה וכאחד שגם כתב ספר אז אני יודע שזה המון המון עבודה בלי סוף ובלי סוף פלוס גם אחרי זה לשווק אותו. העולם לא מחכה לאף אחד אז השאלה למה כתבת.
צח: קודם כל כתבתי אותו בתקופת הקורונה אז הייתי בבית. והיו לי שלוש אפשרויות או להוציא את כל האנרגיות שלי בכעסים או ללכת לפסיכולוג או לכתוב ספר וזה התחיל מזה, מתרגול כזה. אמרתי בוא נראה אם אני בכלל יכול. אני אומן, כותב הרבה שירים ואף פעם לא כתבתי ספר ורציתי לראות אם אני מסוגל ואתה כמו שאתה שומע הדברים האלה מאוד בוערים בי אני מאוד מאוד רוצה לשנות לאנשים את החיים.
ואמרתי וואו איזה יופי אם דרך ספר אני אוכל להשפיע ולשנות את החיים והתרגיל הראשון היה לראות אם אני יכול להגיע ל-20 עמודים.
אמרתי בוא נראה אם אתה בכלל מצליח. יצא שתוך חודש וחצי הגעתי קרוב ל-500 עמודים, זה פשוט היה בתוכי בלי שאפילו ידעתי כמה רציתי להוציא. כמובן שצמצמתי את זה, הספר לא 500 עמודים, זה לא משהו שהוא קריא.
אבל הבנתי שיש לי איזה משהו שאני מוצא בו משמעות, אני באמת יכול להשפיע על אנשים ולחלוק מהניסיון שלי וניסיתי לכתוב ספר כמה שיותר כיפי שהוא לא יהיה כזה רק מספרים אלא לדבר יותר על החוויות ועל הדרך. הוא חצי ספר קריאה וחצי ספר לימוד בעצם.
עמית: קצת נגעת בזה, אבל אני רוצה שתעמיק עוד מה הרעיון המרכזי של הספר.
צח: הרעיון המרכזי של הספר הוא ליצור איזושהי מפת דרכים עבור מי שרוצה להגיע ליעדים הכלכליים שהוא שואף אליהם, כמו שאולי אתם שומעים גם ברעיון הזה זה לא זבנג וגם אני צריך לבנות את מפת הדרכים הזאת. שלב אחרי שלב אני מדבר הרבה על ההתנסויות שלי ועל טיולים שעשיתי בהודו ונתתי את הדוגמה פה של האנה פורנה והרבה דוגמאות של אנשים שעשו את זה אבל בעיקר אני רוצה לעבור על השלבים השונים שכל אחד גם אם אין לו ידע או הבנה צריך לעבור בשביל לבנות לעצמו תוכנית בדיוק כמו שאני בניתי, וזה לטעמי יאפשר לו לחיות את החיים בצורה מאוד מאוד נוחה בלי הרבה כאבה לב ופחדים על כל דבר, אני עכשיו קניתי גבוה קניתי נמוך להשקיע בזה להשקיע בזה.
אני פורס את כל האפשרויות האלה, מעמיק באפיקי ההשקעה שונים באסטרטגיות לא רק שלי אלא של אנשים מאוד מאוד חכמים שעושים את זה כבר 50 שנים כמעט בלי להפסיד.
רוצה לתת את המפת הדרכים הזאתי שאנשים יוכלו לקחת את זה ולשנות את המציאות שלהם.
עמית: אז זה מין סוג של תכנון פיננסי בספר, אני כ מזכיר שוב שאני וצח מוכרים את שני הספרים שלנו יחד ב-133 שקלים בלבד כולל שליח עד הבית. הספר שלו ואת הספר שלי כסף והשקעות שהוא מבוסס על המודל מהנ"ה, שזה מיינדסט הגדלת הכנסות, ניהול הכסף והשקעות. ביחד אי אפשר שלא לצמוח כלכלית וזה כבר תלוי רק בכם. אני אגב נהניתי מאוד מהספר והרגשתי גם שאנחנו מדברים אומנם בזוויות שונות אבל הדברים שמשלימים אחד את השני בצורה פנטסטית.
עמית: אז אני רוצה כמה דברים מתוך הספר. למשל, אתה מזכיר בספר טכניקות של עשירים שמאפשרות להם לצבור הון. שתף אותנו בכמה מהם, לא בכולם אבל זה נשמע משפט נורא כיפי.
צח: אני תמיד טוען שאם נחסוך ונשקיע בצורה רגילה בלי להיות מתוחכמים, אנחנו נגיע ליד שלנו תוך 300-400, שנים ואתה יודע אם אתה צב ים אז זה בסדר כי אתה חי עד גיל 500 אז אפשר להגיע יחסית ליד בזמן סביר.
אבל זה לא התכנון הפיננסי המקובל עבורנו, אנחנו בסופו של דבר חיים פה זמן קצוב ובדרך כלל מתעוררים עם המחשבה על חיסכון או דברים כאלה באזור גיל 25 אצל המקדימים, או יותר בגילאי 30-40 ואני אומר כבר איפשהו בגיל 70-80 אנחנו פחות נרצה, פחות יעניין אותנו לצמוח כלכלית לכן יש לנו זמן מאוד מאוד קצוב להגיע ליעדים שאנחנו רוצים וזה לא תמיד אתגר פשוט. מה שהעשירים עושים זה משתמשים בכל מיני טכניקות בשביל לזרז.
אחת הדוגמאות היא ריבית דריבית. לא הרבה אנשים מודעים לזה אבל ריבית דריבית יכולה לקצר מאוד את הזמן או את היכולת שלנו להתעצם כלכלית. מכיוון שאנחנו בעצם לא רק משקיעים כסף נטו אלא גם נהנים מהרווחים, אנחנו לוקחים את הרווח ומשקיעים.
יש את הסיפור על לוח השחמט. ממציא לוח השחמט שהגיע לאיזושהי ממלכה ואותו מלך אומר לו תשמע, זה ממש יפה הלוח הזה 64 משבצות בוא אני אשלם לך על זה ותיתן לי את הלוח. מה שאמר לו הבחור תשמע אני רוצה שתיתן לי גרגיר אורז על המשבצת הראשונה. 2 על השנייה, 4 על השלישית וכן הלאה עד שנגיע לסוף הלוח וזה נשמע לו כמו עסקה נהדרת. המלך לא הבין בכלל למה, למה הוא רוצה את זה וזה בעצם עיקרון של ריבית דריבית כי בעצם אם הייתי משקיע גרגיר אורז זה נגיד כמו שקל כל שנה במשך 64 שנות חיים, הייתי מסיים עם 64 גרגירים אבל אם כל פעם אני מרוויח עוד בעצם זה ששמתי, אז אני אאריך אבל בסוף מגיעים לזה שלא מגיעים אפילו לסוף הלוח ומגיעים לכל תצרוכת את האורז של כל העולם בכל ההיסטוריה זה פשוט סכומים אדירים.
אז הריבית דריבית זה כלי מאוד מאוד חשוב שכדאי לדעת להשתמש בו.
הכלי השני הוא דחיית מס. בסופו של דבר רוצים ליהנות מאפקט הריבית דריבית, וכשמדינת ישראל באה בסוף כל שנה ולוקחת לנו חלק מהרווחים היא בעצם פוגמת ביכולת שלנו להתעשר בקצב שרצינו. ככל שנשכיל לדחות את המס הזה, נוכל ליהנות מכל אותם גרגירים ולהשקיע אותם שוב ולהגיע לסכומים מאוד מאוד גבוהים בסוף הדרך וכמובן לשלם על זה את המס אבל כשעושים את זה בסוף, זה הרבה יותר נוח מאשר תוך כדי הדרך.
אז ריבית דריבית ודחיית מס והדבר השלישי זה מינוף, מינוף זה להשתמש בעצם יש לזה מינוח opm-other people's money להשתמש בכסף של הבנק, נגיד במשכנתאות. בעצם בוא נאמר שאני רוצה לקנות עכשיו איזה שהוא נכס וכל מה שיש לי זה מיליון ש"ח אבל אני צריך 5 אז אני יכול לקחת 4 מיליון נגיד מהבנק, ואז אני פתאום הכוח שלי גדל פי 5, אני קניתי נכס שיכולה להניב לי פי 5 ממה שאני הייתי מסוגל בלי זה. כמובן שיש את תשלומי ריבית והכל,צריך לדעת איך לעשות את זה, מינוף יכול בצורה בלתי רגילה לקדם אותנו ולהפוך אותנו ממש לעשירים בזמן קצר בהרבה.
מצד שני צריך לזכור שזה פועל לשני הכיוונים ואם אנחנו מפסידים ההפסד יכול להיות מאוד כואב אז צריך לעשות את זה מאוד בזהירות ועדיף עם אנשי מקצוע לא לעשות את הדברים האלה לבד,
אלה רק כמה מהזרזים שאני מדבר עליהם אבל יש כל מיני טכניקות שאין מה לעשות אמרתי צריכים להגיע בזמן סביר, אלה יעדים גבוהים אז צריך לעשות את זה בצורה חכמה ברגע שעשינו את זה חכם הסיכוי עולה משמעותית.
עמית: אז אני רוצה לדבר על להתחיל מוקדם. אנשים עכשיו שמאזינים לנו וגם אם אתם 47 או 58 או 53 לא להתייאש תמיד טוב להתחיל אבל בגדול בגדול בגדול, אני תמיד נותן את הדוגמה הזאת. אני אומר נגיד נכנסים למעגל העבודה בגיל 30 אחרי הלימודים טיולי אחרי צבא וכו' וכו' וכו' וכו' ועובדים עד גיל 60. זה 30 שנה. תוחלת החיים היום היא אזור 83-4 בישראל, תוך כמה שנים יעלה ל90.
אז אנחנו בעצם 30 שנה עובדים מגיל 30 עד 60 ומגיל 60 עד 90 אנחנו לא עובדים. זאת אומרת שכל שנה שאנחנו עובדים, צריך לעבוד עבור שנתיים. עבור השנה שאני חי ועבור השנה הזאת שאני אהיה בפנסיה.
זאת אומרת אם אני לא אמצא עוד רעיונות להגדיל את ההכנסות ולהשקיע, אז הסיכוי שאני אחיה ברווחה כלכלית בגיל המבוגר הוא יהיה מאוד מאתגר. לכן הפודקאסט נועד ללמד לעשות את המילה מינוף. אנחנו ביוני 2023 ואנחנו בתקופת ריבית עולה. היום הפריים ,6.25 אף אחד לא יודע אם זה יעלה / יעצר / ירד.
למי מתאים מינוף בימים אלו?
צח: אוקיי היום צריך באמת להיות זהירים ממינוף כי כמו שאמרתי המספרים חייבים לעבוד. זאת אומרת אם נגיד אפילו לפני שנה או שנה וחצי יכולנו לקבל ריבית אחד נקודה אחד אחוז, פריים מינוס חצי, כל מה שהיינו צריכים זה להשקיע בהשקעות שיתנו לנו אחד נקודה שתיים ומעלה ואנחנו שיחקנו אותה כי אנחנו בעצם לא מפסידים. היום האתגר הוא הרבה יותר משמעותי, ההלוואות יכולות להגיע לשישה שבעה אחוז. בארצות הברית אפילו שבעה וחצי אחוז, זה כבר לא פשוט למצוא עסקאות שיניבו יותר מהריבית הזאת.
אבל ספציפית בארצות הברית התזרים יחסית גבוה לבתים ואנחנו לוקחים משכנתאות שמצד אחד לא יעלו, הם פיקס לא צמודות לשום דבר ל-30 שנה, ככה שאם ימשיכו להעלות את הריבית עלינו זה לא משפיע, אם כבר נרוויח מזה. אם הריבית תרד, אין בעיה לעשות מחזור בלי קנס, לא צריך לשלם אז כאילו מרוויחים את שני הצדדים. במקרים כאלה שבהם אני יודע שבית יודע להניב לי יותר מהריבית הזאת ואני לא באמת מסתכן, אז הייתי אומר כן אולי שווה לשקול את זה. ברוב המקרים היום עם מינוף הייתי יותר זהיר. וזה גם עוד פעם לא אפס או אחד. אם הייתי רגיל לקחת מינוף של 60 או 70 אחוז, אולי היום שווה לשקול מינוף של 30 אחוז כלומר להיות יותר זהירים.
ושוב אני חוזר על זה רק עם אנשי מקצוע צריך להיות מאוד זהירים כדי לא להכניס את עצמכם לנקודה לא טובה, אגב גם בקניית בית בישראל.
מי שרוצה עכשיו לקנות הית, הרי הם מאוד יקרים ולוקחים משכנתאות מאוד גבוהות. לא מספיק הבחור בבנק שמציע לך זה כדאי מאוד, אלא צריך להתייעץ ולהבין איך זה משפיע עליך לאורך השנים. קל מאוד לקנות ולהתחייב, לא תמיד קל התחייבות הזאתי ארוכת טווח וצריך לראות שהיא לא פוגמת לך באיכות חיים שאתה רוצה לקבל בהמשך.
עמית: אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת. נגיד שאתם לוקחים הלוואה בפריים שזה 6.25 ,תזכרו שההחזר הוא החזר 6.25 נטו כלומר התשואה שאתם צריכים לייצר מההשקעה היא שמונה ומשהו בהנחה שזה 25% מס רווחי הון. לא להתבלבל בזה, שכן התשואה היא 6% והריבית 6% אז אבל יש את המס רווחי הון, כמובן זה כל מקרה פרטי.
מתאים לא מתאים בשביל זה יש אקסל שסופג הכל אבל תהיו קשוחים עם עצמכם, זו פשוט נקודה שצריך לחדד בהמשך למה שצח אמר.
אני רוצה לחזור לספר. יש פרק שהוא מאוד חשוב, הוא קצת פילוסופי אבל מגניב כי אתה גם רוח וגם אני אז. צריך להתפלסף קצת ועוד לא התפלספנו מספיק.
צח: נכון
עמית: הפרק הוא השאלה מה זה עושר? וזה בעיני המתבונן.
צח: אז בעיני המתבונן צריך לשאול מה זה עושר, איך אנשים מסתכל על הנקודה הזאת. אני אגיד מה אני חושב אבל אני אגיד לך מה אנשים באים ואומרים לי. יש כל מיני, קיבלתי הרבה מאוד סיבות או איך אנשים רואים עושר בתפיסה שלהם ולכן הפרק הזה.
זה נמצא בספר, הוא מאוד מאוד חשוב. האמת הוא הגיע ככה לתוך שיחה עם ידידה טובה שאמרה לי רגע מה זה עושר וכאילו אמרתי נכון זה מאוד מאוד חשוב לשאול את השאלה הזאת.
יש אנשים שמבחינתם עושר זה 30 אלף שקל לחודש, יש לי לקוחה שאמרתי שמע לי מספיק 5,000 ואני עשירה יש כאלה שאומרים מבחינתי זה לעזור לילדים או לא לעבוד יותר. הוא יכול לרדת חצי משרה, אני חושב אבל שכולם נוגעים באותה נקודה בסופו של דבר קצת צוללים איתם וזה הנקודה שעבורי היא הייתה אפילו הפתעה באיזשהו מקום כי גם אני חשבתי, הסתכלתי על עושר באופן הזה. אני חושב שעושר בסופו של דבר הוא היכולת לבחור מה אתה רוצה לעשות, כי גם היום אני לא יושב על חוף הים ושותה קוקטיילים, אני עובד. אני עושה הרבה דברים: כותב ,מרצה, מלווה אנשים, אני עובד אבל אני נהנה ממה שאני עושה וביום שאני לא אהנה אני אעשה משהו אחר.
יש לי את החופש לבחור, אגב אפילו בהייטק מציעים לי המון דברים. לרוב אני אומר לא, אבל אם זה חברים טובים או משהו שאני חווה את זה כזה חוויה מגניבה אז למה לא. אני חושב שרובנו במסלול החיים האגרסיבי שאנחנו חיים בו לא באמת בוחרים, אנחנו כל הזמן נגררים אחרי, אם זה עבודה שכירה או שרוצים לעזוב, רוצים לעשות משהו אחר אבל לא מעזים ובצדק כי מה לעשות יש מציאות.
בעיניי עושר הוא היכולת לבחור וברגע שהגעתם לשם אז נפתח עולם בפניכם אני חושב שחופש כלכלי הוא לא סוף הדרך, הוא תחילת הדרך. זה פעם ראשונה שאתה מבין מי אתה ומה אתה רוצה בכלל לעשות בחיים האלה, אגב פילוסופיה.
עמית: אחלה הגדרה אז בוא נמשיך בנקודה הזאת. הזכרת אותה קודם, זה ממש מתחבר ליכולת לבחור. הרבה מאוד אנשים מצד אחד רוצים לחיות עכשיו ובטח בישראל שאנחנו מדינה יקרה לצערנו ואם זה מסעדות ואם זה בתי מלון ולנסוע לחוץ לארץ, ומצד שני באמת ולפני אתה אומר רגע אבל אני כל שנה צריך לעבוד גם בשביל השנה הזאת שאני אהיה מבוגר.
ואני מאזינים יקרים מי שלא יודע בן 61, זאת אומרת אני כבר בקטע של המבוגר אבל עדיין עובד למרות שעברתי את גיל 60, אבל מבחירה, כמו שצח הציע מקודם. בקיצור אני רוצה לשמוע את דעתך. תיתן טיפ למאזינים ולא משנה באיזה גיל הם, איך לאזן לדעתך בין הרצון של כאן ועכשיו וחיים פעם אחת לבין בוא נחשוב על העתיד.
צח: אז אני ראיתי את זה בהייטק, אתה יודע שם המשכורות יחסית גבוהות והם נהיו יותר ויותר גבוהות, אני חושב שפעם ראשונה שנפל לי הסימון זה שעבדתי עם איזה זוג חברים באנגליה. הזוג הזה הרוויח 150 אלף שקל לחודש ואמרתי להם בואו נצא לטיול, הייתי רווק חופשי והוא אמר לי תגיד אתה משוגע אם אני לא עובד יומיים אני נכנס למינוס.
אני תפסתי את הראש ואמרתי איך זה שזוג שמרוויח כל כך הרבה כסף לא יכול לצאת לחופש של יומיים לטיול, וזו הפעם הראשונה שהבנתי שאין גבול לכמה אפשר להוציא, אפשר להוציא גם 150 אלף לחודש וגם יותר.
אם אני חוזר להייטק אז באמת כל החברים שלי ככל שהרווחנו יותר פתאום רמת החיים עלתה בהתאם, זה עניין של גישה. אני חושב שתמיד צריך לחיות קצת פחות ממה שאנחנו מרוויחים כמו שאני מכיר גם מישהי שמרוויחה 6,000 שקל לחודש והיא חיה, זאת אומרת שאפשר לחיות מ-6,000 שקל לחודש וניקח את הצד הקיצוני של האלה שמרוויחים 150 אלף לחודש.
בכל שלב ושלב לא משנה כמה אתם מרוויחים אתם יכולים להוציא קצת פחות. זה נכון שיש את השאיפה והרצון ללכת למלונות ולקנות רכבים, הכל טוב אז או שתקנו רכב קצת פחות יוקרתי או שתמתינו עוד שנה שנתיים ותקנו את הרכב שאתם רוצים, אבל כל עוד זה תמיד מתחת לרף ההכנסות שלכם, ככה לא רק שאתם לא מוותרים אתם בעצם הופכים חזקים יותר משנה לשנה, עשירים יותר ותוכלו להרשות לעצמכם הרבה יותר. לאורך הזמן פשוט קצת סבלנות. לא קצת סבלנות, אני מבקש למחוק את המילה קצת מהפרוטוקול.
עמית: אתם תשמעו אותה, כמו שאתם יודעים אין עריכה וגם צח לא יודע מה השאלות.
אני רואה בזמן האחרון בהרבה מאוד קבוצות פיננסיות כאלה ואחרות שאלה שאני אשמח לשמוע את דעתך. הרבה מאוד אנשים אומרים למה שאני אמשיך לחסוך בקרן הפנסיה, אני אוציא את כל הכסף, אני אשלם 35% מס ואני אשקיע לבד. מה דעתך?
צח: אני פחות אוהב את הגישה הזאת, כי כמו שאמרתי אני מסתכל על פיזור אז אני מעדיף להשקיע בין אפיקים שונים ומבחינתי פנסיה זה סוג של אפיק, מישהו מנהל עבורי את הכסף.
יכול להיות שאני אדע לנהל את זה יותר טוב ויכול להיות גם שלא, ואני עלול לאבד את כל כספי. אפילו בוא נאמר, אני מת על נדל"ן בארצות הברית, ומחר פוגע סטרואיד בדיוק ברחוב שאני השקעתי והפסדתי את כל כספי. זה הכרית ביטחון שלי, מישהו יושב ומנהל את זה עבורי ואם יהיו בעיות בקרנות הפנסיה כי כל הזמן אומרים את זה, לפחות אני לא לבד, יש עוד כמה מיליונים טובים איתי בקרן הזאת, אז אני מעריך שמדינת ישראל תחלץ לעזרת אותו גוף וכן תיתן איזה שהוא גיבוי.
אז נכון שזה לא אידיאלי, אני לא יכול להגיד לך כמה פעמים חשבתי והשתעשעתי במחשבה הזאתי אבל בעיניי זאת כרית גיבוי. אני אוהב את עצמי, אני חושב שאני משקיע מעולה ועדיין אני מעדיף שיהיה עוד מישהו מטעם המדינה שיושב ועושה את זה עבורי ואולי שומר עליי בעצם.
עמית: אני לגמרי מסכים, זאת נהירה של אנשים עכשיו כמו שכולם ממליצים פתאום להשקיע ב-S&P500, כי מישהו כתב באיזשהו מקום שהממוצע 8%. אז אני גם מאוד בעד פיזור, אני חושב שזאת טעות כי רוב המשקיעים לא יודעים להשקיע טוב. בסוף הלכו למה שכתב בפייסבוק להוציא את זה אז גם ילכו להמלצה שלו איפה להשקיע ונדירים המקרים שזה יהיה הצלחה. איפה הוא יהיה כשהיו בעיות. הוא יהיה גם באותה בעיה אבל זה שהוא עשה משהו שהוא רוצה זה סבבה, אבל למה לעשות משהו שמישהו כתב בכל הקבוצות כי ככה עושים.
עמית: אז אני שמח שאנחנו נתנו את ההערת האזהרה הסובייקטיבית שלנו. עוד שאלה שהיא היום מאוד מאוד נפוצה ואני אשמח לשמוע את דעתך. אנשים שיש להם איזשהו עודף תזרימי, קיבלו בונוס בעבודה או אקזיט כזה או אחר או סתם כל חודש מתווסף כסף או ירושה. הרבה מאוד שואלים את השאלה האם להקטין עכשיו חובות, אם זה משכנתא ארוכת ימים כי הריבית יקרה או להמשיך להשקיע. האם להתחיל להשקיע גם במגני אינפלציה היסטוריים כמו זהב או אולי מגן אינפלציה עתידי שזה קריפטו שאין לדעת עוד.
איך אתה רואה את זה למשפחה שיש לה איזשהו חוב, פתאום יש לה איזשהו תזרים פנוי. סתם נגיד מספר, פתאום יש 82 אלף שקל פנויים, לא משנה מאיפה ויש גם חובות. האם להמשיך להשקיע, אם לחפש אלטרנטיבות אינפלציה.
צח: אז אני מתנצל שהתשובה לא תהיה פשוטה לחלוטין, אבל קודם כל אני מאוד ממליץ להיוועץ עם איש מקצוע. אני חושב שברגע שיש כספים שמגיעים והם כספים משמעותיים, כדאי מאוד לשבת עם איש מקצוע שישב והסתכל על כל התמונה שלך כי בגדול זה לא רע להחזיר חובות אבל יכול להיות שבמקרה הספציפי שלך נכון יותר לעשות משהו אחר וכשאיש מקצוע בא ורואה את כל התמונה ולא רק שאלה נקודתית הוא ידע לתת לך מענה הרבה יותר מדויק עכשיו לגבי להשקיע או להחזיר חובות. אני בספר מדבר על אסטרטגיה מסוימת ובאסטרטגיה הזאתי אני מגדיר כמה אחוזים יש לי בכל אפיק וכמה באחוזים אני רוצה להיות במינוף, כלומר אם נוצרה סיטואציה שאני בגלל שלא יודע מה מחירי הנכסים אני במינוף גבוה מדי, אז התשובה שלי תהיה אוטומטית תחזיר הלוואות. אם אני במינוף מאוד נמוך ובאו אליי הרבה אנשים עם מינוף של חמישה אחוזים, אתם לא נותנים לתיק שלכם לעבוד לתפיסתי. עוד פעם זה לא המלצה אבל אז אני אומר או שולח או שאני עושה לשבת עם איש מקצוע כדי לבחון אופציה אולי כן להשקיע במשהו, ולהישאר עם ההלוואות הקטנות האלה, אז אני אומר כל עניין לגופו. זה ממש לא בושה להחזיר הלוואות, אולי בתקופה הזאת זה אפילו עדיף במיוחד אם אין אלטרנטיבות השקעה טובות, אבל זה לא חד משמעי וצריך פשוט לבחון את התיק ולתת המלצה בהתאם לסיטואציה.
עמית: ואני מוסיף על מה שצח אמר, גם נורא תלוי בתזרים שלכם, כי אולי קיבלתם עכשיו נגיד 82 אלף שקל. אבל אם זאת השקעה יזמית כזו או אחרת או שוק ההון שיכול לרדת ולא יהיה לכם מאיפה להחזיר את השוטף והמילה גרייס היא לא תמיד פתרון קסם, אז כמו שאנחנו מדברים כל הפרק צריך להבין מה עושים.
ראיתי בספר שאתה גם דיברת על הזהב מה אתה חושב על זהב?
צח: יש כאלה שאוהבים או זהב או קריפטו, אז אני יותר נמשך לזהב מאשר לקריפטו. לא יודע להגיד אם זה יותר טוב או פחות טוב, אני קטונתי מלבקר אבל אני פשוט אוהב את הזהב כי הוא נמצא פה המון שנים.
אלפי שנים ובמסחר וצורכים אותו לתעשייה ואני משקיע בזהב לאו דווקא כהגנה מפני אינפלציה למרות שגם את זה הוא יודע לעשות, אלא בעיקר כהגנה מפני קטסטרופות. אני נורא פוחד, אני חושב ששוק העולם הכלכלי שלנו איפה שאנחנו חיים היום הוא יש לו המון אתגרים הוא יכול לחוות זעזועים לא קטנים בהמשך הדרך וכל פעם כשהייתה דרמה רצינית, הזהב זה כמעט הדבר היחיד שעלה, כולל קריפטו. אני מזמין את המאזינים לבדוק כל פעם שהיה.
כולם נבהלים ומבחינתי זה תעודת ביטוח. נגיד בתקופת הקורונה, ששוק ההון ירד הזהב עלה מאוד והעלה את התיק שלי בצורה כזאת שלא רק שהוא היה מאוזן הוא היה רווחי ואני אפילו מכרתי קצת זה וקניתי עוד בשוק ההון כשירד. מאז עלה, גם אז זה הסיבה שאני אוהב זהב אני מאוד מאמין בזה, מאוד מאמין בכלל בדברים פיזי כן בין אם זה נדל"ן או זהב, אני חושב שיש להם ערך שאי אפשר להתווכח איתו.
עמית: ואתה קונה זהב פיזי או ניירות ערך שעוקבות אחרי זהב?
צח: אני אישית מאמין בזהב פיזי ממש אבל בארץ יש גופים שעובדים בצורה מאוד מאוד חכמה כי יש איזה קטע עם זהב, שאתה צריך לשלם מע"מ, כן כן, אז מסתבר שאפשר לעשות את זה בצורה חוקית לחלוטין ולא לשלם את המע"מ הזה ומי שרוצה אני אשמח להרחיב על זה.
כמו שאמר לי פעם אדם מנוסה בשקולת בזהב, הטעות שהרבה עושים קונים תכשיטים מזהב אבל בתכשיטים מכניסים לנו את הערך של העבודה ואיך נתפס ואז זה לא מחיר זהב זה מחיר אומנות ואז זה כבר סרט לגמרי.
אבל אני כן ממליץ למישהו אם מישהו רוצה להתחיל הוא לא חייב להתחיל עם רכישת זהב פיזי. בהחלט אפשר להשקיע בניירות, זה פחות בטוח מזהב שוב כי במצב חירום אתה תרצה את הזהב עצמו, אבל אתה יודע מה, אני חושב שזה שווה איזה דיון. אני אשמח מתישהו שנרחיב על זה.
עמית: אז מאחר שזמננו ממש נגמר תכף, אז לא נספיק הפעם לדון על זה ואני אבקש ממך את מה שאני מבקש מכל מרואיין בסוף פרק לתת לנו שלושה טיפים לחיים, ככה שכל מאזין ומאזינה יצאו עם איזה משהו פרקטי.
צח: אז אני אם אני צריך לחשוב על שלושה דברים אז הייתי אומר הדבר הראשון נגענו בזה קצת פה בשיחה. תבינו מה נותן לכם מוטיבציה, מה החלום שלכם. עד שלא תבינו את זה יהיה לכם מאוד קשה להגדיר יעדים בהתאם.
זה קצת דומה לשאלה מהו עושר עבורכם אבל תבינו מה הדבר הזה שידליק בכם את האש ושבשבילו יהיה שווה לכם להתאמץ ולהגיע דבר השני זה לתכנן נכון על מנת להגיע למטרה הזאתי ולכן חשוב מאוד למצוא מנטור או מדריך מתאים שיידע לעשות את זה איתכם.
לדייק, לקצר את הדרך ולהגיע לאותם יעדים שאתם שואפים אליהם.
זה הדבר הכי חשוב. קורה לי הרבה שמדברים איתי ואתה יודע כולם חולמים כולם רוצים אבל נשארים על הגדר כי זה נורא נורא מפחיד לעשות את הצעד הראשון אז אני אומר תאזרו אומץ ותעשו את הצעד הראשון. אני תמיד אומר הצעד הראשון הוא הכי קשה. אבל הצעד השני הוא כבר הרבה יותר פשוט ואני תמיד ממשיל את זה לתינוק.
תינוק שהוא זוחל אחד הדברים הכי מפחידים עבורו זה להיעמד על הרגליים ולהתחיל ללכת מי שיש לו ילדים זוכר את הניסיונות והפחד והתרוממות ונפילה העניין הוא שברגע שהוא מתחיל ללכת הוא פתאום באיזה גיל שנתיים שלוש גם מתחיל לרוץ ורץ ורק אז הוא מבין כמה רחוק הוא יכול להגיע ביחס לאותה זחילה ואני אומר בחיים זה אותו דבר בכל תחום הצעד הראשון הוא הכי קשה.
אבל הוא רוצה לעשות את זה בכלל ברמה הכלכלית אתם תלמדו ללכת ואז לרוץ ואתם תראו כמה רחוק אתם יודעים להגיע.
עמית: איזה כיף, אז תודה רבה צח תמיד כיף לדבר גם איתך וגם על תכנון פיננסי ועל השקעות ולנסות לעזור למומחים המאזינים ככה לקבל עוד רעיונות עוד דרך וכמו שצח סיים לתת לכם אומץ.
לעשות ומי שאומר לכם שהוא לא מפחד גם אחרי הרבה השקעות אז הוא משקר כי אתה מגיע להשקעות יותר גדולות כל אחד גדול בשבילו זה מספר אחר. אתה למעשה מחפש את הסיבות למה לא, אבל אתה נזכר מבפנים שעשית אז עוד פעם נעשה. אז כן הצעד הראשון הוא קשה, השני יותר קל, השלישי יותר קל עד שזה state of mind.
