שתפו פוסט זה עם חברים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

נושא דמי כיס לילדים מעסיק כל הורה שיש לו מודעות פיננסית ורוצה לתת לילדים שלו חינוך פיננסי מוקדם ככל שאפשר.

שאלה אופיינית לכל הורה, ולידם בכל גיל היא:
האם כדאי בכלל לתת דמי כיס ?
במידה וכן, כמה לתת וכמה לדבר עם הילדים על כסף?

כרגיל חשוב לזכור שאני מביע כאן את דעתי וניסיוני האישי, ובהחלט יש לבחון מה מתוך הדברים מתאים לך.
בכל הנוגע לכסף, תמיד נשמע רעיונות שונים ודעות שונות, ואני אוהב לתת את השקפת עולמי כמו שאני עושה גם בפודקאסט כסף והשקעות, שאני היוצר שלו.

נתחיל בשאלה: כמה כסף לתת כדמי כיס.
בראש וראשונה הסכום תלוי ביכולות של התא המשפחתי כמו גם במספר הילדים.
משפחה שקשה לה לסיים את החודש, מטבע הדברים היכולת לתת דמי כיס נמוכה משמעותית מאשר משפחה שיכולה לתת סכומים יותר משמעותיים.

אני אישית בעד לתת דמי כיס בסכום שעולה ככל שהילדים גדלים וכך גם הצרכים שלהם.
לדעתי כדאי להתחיל מוקדם ככל האפשר כדי לפתח אצל הילדים הבנה שכסף הוא משאב סופי ומצד שני לחבב ולקרב אותם אל עולם הכסף.
ברור שהצרכים של ילד בכיתה א' נמוכים משמעותית מילד בכיתה יא' או מחיילים – הצרכים וסכומי הכסף הנדרשים שונים לחלוטין.

כמה לתת?
כל אחד ככל שהוא יכול ברמה המשפחתית, אבל חשוב לי להסביר למה אני בעד דמי כיס.

אני רוצה שילדים יגדלו באווירה בה מדברים על כסף בחופשיות, מבינים שכסף הוא לא דבר נסתר וכל ההתנהלות סביבו היא באווירת פחד, שקט והסתרה.
מבחינתי בדיוק להיפך. כסף הוא חלק מהחיים, כלי חשוב בחיים המערביים שלנו.

מערכת החינוך הפורמלית עדיין אינה מלמדת הרבה על כסף, אז מאיפה הילדים ילמדו אם לא מאיתנו ההורים?
אני בהחלט בעד לקיים שיח חופשי ופתוח על כסף בבית.
הדבר יתן לילדים דרבון לחשוב על כסף, להבין כסף,
בוודאי אם הם הולכים איתכם לעשות קניות בסופר או אפילו הולכים לים ורוצים ארטיק או קרטיב.
כשהם ישלמו מכספם, כל המודעות הפיננסית שלהם, כל החשיבה תתחיל בגיל צעיר.
הם יבינו שכסף זה משאב סופי.
אי אפשר כל הזמן להגיד אבא תקנה לי, אמא תביאי לי.

כאן עולה שאלה מהותית נוספת:
כמה אנחנו כהורים נתערב לילדים בהחלטה מה לעשות עם דמי הכיס.
נגיד שהחלטתם לתת לילד 50 שקל בחודש.
האם בכסף הזה הוא יכול מה שהוא רוצה, או שאנחנו "נעזור" לו להבין מה הוא רוצה.
כתבתי " נעזור" לו במרכאות, אז אתם בטח מבינים למה התכוונתי.
דעתי היא תנו לילדים לעשות מה שהם רוצים עם הכסף שלהם, זה שנתתם להם כדמי כיס.
תלמדו אותם, תסבירו להם ותכוונו אותם, אבל גם אם הם יעשו "טעות", הם ילמדו.

לדוגמא, הילד רוצה משחק שעולה 400 שקל. הוא יכול תיאורטית לחסוך שמונה חודשים ויוכל לקנות את המשחק.
בדרך בא לו לקנות שוקולד ב-22 שקל, שיקנה.
שוקולד אולי זה לא דבר בריא אז אולי בא לו ללכת לסרט עם חברים – עלות של 40 שקל ועוד פופקורן, סה"כ הוצאה של כ 60-70 שקל. אני אומר שילך, שיהנה.
כך הוא יבין שהמתנה והמשחק שהוא רצה לקנות לעצמו נדחו.
בפעם הבאה הוא יחליט מה סדר העדיפויות שלו.

אם אני כהורה רוצה שהילדים יתחילו להבין סדרי עדיפויות בכסף, במשאב הסופי הזה, אני צריך לתת להם מגרש משחקים.
שיעשו מה שהם רוצים. יטעו, לא יטעו. זה בסדר, כך אנחנו לומדים. גם אנחנו המבוגרים למדנו מטעויות שלנו לא רק בכסף, בהרבה תחומים.
זה מעולה לעודד את הילדים לשאול, להתייעץ: אמא, מה משתלם לי ואבא, מה כדאי לי.
במקרה כזה ברור שתגידו את דעתכם, והילד ישקול האם דעתכם נשמעת לו או לא.
אבל אותם הורים שנותנים דמי כיס לילדים וגם מכתיבים מה מותר ומה אסור, מבחינתי מפספסים את המטרה.

מאחל לכם ילדים בריאים עם מודעות פיננסית גבוהה.

שתפו פוסט זה עם חברים!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

תודה שבחרת להצטרף אלי ולצעוד בדרך לרווחה כלכלית

בנוסף, אני מזמין אותך לקרוא את תקציר הספר

לחשוב עשיר להיות עשיר