עמית עשת מארח את יובל שוורצמן פודקאסט כסף והשקעות

תוכלו להאזין לפודקאסט גם בשרותים הבאים

אייטיונס
ספוטיפיי
יוטיוב
RSS

הפודקאסט כסף והשקעות עם עמית עשת

43. יובל שוורצמן – נדל"ן ככלי להגשמת חלומות

לידיעה, בהמשך הדף יש תמלול מלא של הפרק שעמית ערך עם יובל.

יובל הוא שחקן, משקיע נדל"ן ומנהל חברת ליווי משקיעים. בעברו היה איש הייטק.
כל זה הספיק כשהוא בן 37 בלבד, ואבא טרי.
שיחה שנגעה בכל נימי הנפש: רגישות, מקצועיות, נחישות, הקשבה ללב והרבה התמדה.

יובל עצמו השקיע הרבה בישראל וארה"ב, ועזר ליותר מ-300 משפחות לרכוש נכסים.
מה שאהבתי מאד זה החיבור בין רצון פנימי עמוק ואמיתי לבין החינוך בבית ומה אומרת הסביבה.
מנסיוני אני יודע כמה זה קשה להתעלם מרעשי הסביבה וללכת עם הלב.
יובל אדם נחוש, ששום כשלון לא מרתיע אותו.
8 פעמים ניסה להתקבל לימודי משחק, עד שהתקבל.
הדיירת הראשונה שלו היתה אחת שבדיעבד לא היתה סיבה לחשוב תשוכל לשלם שכ"ד.
כיום הוא לומד לימודי משחק באנגליה, ומשלב ניהול חברת ליווי משקיעים עם השקעות אישיות.
זהו פרק חובה ללמוד על חשיבות לימוד שטח, לימוד תאורטי, התחככות באנשים ולא לקבל כשלון כסוף העולם.
כשלון הוא זמני בדרך להצלחה.
משפט שמלווה את יובל הוא ציטוט של וולט דיסני:
"כל חלום הוא אפשרי אם מוכנים לשלם את המחיר".

בין הנושאים עליהם דיברנו:

• למה לא המשיך בהייטק?
• מה הניע אותו להתחיל להשקיע בנדל"ן
• איך למד את תחום הנדל"ן
• מה הקשר בין הייטק, משחק על במות ונדל"ן
• עד כמה חשובה נחישות ולמידה
• מה עושים עם סביבה לא תומכת
• מה היו מקורות ההון להשקעות ראשונות
• מתי הבין שיש לו עסק ביד?
• 3 טיפים פרקטיים להצלחה

מדריך חינמי לנדלניסט המתחיל מאת יובל

smartstart.ravpage.co.il/gift?ref=aeshet(נפתח בטאב חדש)

מיני קורס נדל"ן, 12 שיעורים. 97 ₪ בלבד, במקום 197 ₪. קוד קופון: עמית עשת

עוד מידע פיננסי ניתן למצוא באתר של עמית עשת https://2invest.co.il

קהילת כסף והשקעות בפייסבוק: https://bit.ly/3GGBT2c

ערוץ היוטיוב של עמית בו סרטונים רבים בעולם הכסף וההשקעות: https://bit.ly/2Kt99Ci

*** כל הנאמר בפרק הוא למטרות לימודיות בלבד ואינו מהווה המלצות השקעה. כל השוקל להשקיע חייב להתייעץ עם יועץ מוסמך. אינני יועץ השקעות או יועץ פנסיוני מוסמך והפרק נועד להסבר בלבד.

תמלול הפרק:

עמית:     אז יובל מבחינתי הוא אורח מאוד מיוחד מהרבה סיבות, תכף אני אספר את הטייטל שלו, אבל הסיבה שמבחינתי הוא מיוחד, כי הוא הולך עם הלב שלו ולא רק כמו שמקובל, אני כאחד שעשה כל מיני מהפכים שתמיד הסתכלו עליי כמשוגע, אז אני נורא כיף לי לדבר עם אנשים שהולכים עם עצמם ועם מה שהם מאמינים, ואנחנו מקליטים את הפרק בתחילת יוני 2020, אני לא יודע מתי תקשיבו לו, עדיין הקורונה פה זה כאילו סוף גל ראשון, תחילת גל שני, לא יודעים, אז אולי אנחנו נתייחס, אולי לא נתייחס, אבל תמיד תזכרו את הפרספקטיבה של הזמן. אז יובל הוא אדם שמגשים את החלומות שלו ומצא דרך לממן אותם ע"י נדל"ן, הוא שחקן תיאטרון ומסך בינלאומי בישראל ואנגליה, ובמקביל משקיע בנדל"ן עם ניסיון של 13 שנה, הוא גם מלווה משקיעים, הוא הקים עסק סביב זה, אנחנו נדבר על זה כמובן, לרכישת דירות מאלף ועד תו, שעד היום הצוות שהוא בנה ליוו יותר מ-300 משפחות לרכישת דירות בישראל. אז יובל, בוא נתחיל קצת על הדרך שלך, לפני שנגיע לעולם הנדל"ן, אז איפה היית בצבא ומה עשית בוא נגיד בשנה אחרי שהשתחררת.

יובל:      קודם כל עמית יקר תודה על הזכות בכלל להיות פה.

עמית:     תודה לך על הזמן, דרך אגב יובל באנגליה עכשיו, עוד מעט נספר למה, אבל אנחנו מקליטים את זה אינטרנשיונל.

יובל:      נכון, אז איך מתחילים, איפה הייתי בצבא?

עמית:     איפה היית בצבא ומה עשית לצורך העניין בשנה אחרי הצבא.

יובל:      אוקיי, עשיתי יג'-יד' לפני שהתגייסתי, באלקטרוניקה ומחשבים, כי גדלתי בבית שאמר כן, כן, אתה תהיה איש הייטק כשתהיה גדול, בית רוסי כזה, חינוך, תעשה תואר, כמה שאפשר מצטיין, לך תמצא עבודה טובה ותתקדם עד שתהיה מנכ"ל או whatever ומה שנקרא זה החלום, אז אתה יודע, מה שאנחנו יודעים בתודעה שלנו זה מה שאנחנו עושים, מה שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים לעשות, זה לא בסקופ. אז הלכתי, עשיתי יג'-יד', הייתי ילד טוב, והתגייסתי ל-8200, הייתי פרויקטנט ושירתי שם 3 שנים, אחרי שסיימתי את ה-יד', זה אומר שהתגייסתי בגיל 20 והשתחררתי בגיל 23 והייתי אמור לעשות קבע ולשמחתי בגלל שהייתי ליצן החצר אז אמרו בסדר, בוא, לא צריך אותך בקבע, אז אמרתי בסדר, גם אני, win-win.

עמית:     אל תפריע לנו יותר.

יובל:      בדיוק, בדיוק, כאילו תודה על ה-3 שנים, בידרת פה את כולם, אבל בוא, הכול טוב, אתה לא חייב לעשות קבע. ובדיוק הייתה לי הזדמנות ללכת ולהיות שליח במחנות קיץ בארה"ב דרך הסוכנות היהודית, we wanna go Wisconsin baby…והתמיינתי לזה בזמנו ומצאתי את עצמי קצת אחרי השיחרור בעצם חוגג שם את היום הולדת 23. עוד יומיים אני בן 37, אז וואו.

עמית:     מזל טוב, גם אבא טרי, אז מזל טוב כפול.

יובל:      כן, נכון, בני בכורי נולד לפני 8.5 שבועות, בערב ליל הסדר, אושר גדול. שכחתי מה זה לישון, אבל אושר גדול.

עמית:     התפתחות אישית, גם זה התפתחות אישית.

יובל:      השתחררתי מהצבא, מצאתי את עצמי מדריך שם, והיה לי ברור שכשאני חוזר לארץ, כמו כל יוצאי 8200, בעיקר החברים שלי מגלילות, אני הולך לעבוד בהייטק, אין בזה ספק בכלל. אבל שני דברים מאוד מעניינים קרו לי באותו זמן, אני גם לא מאמין במקריות, אני מאוד, חסיד גדול מאוד של הכוונה, אתה יודע, אם אתה מקשיב לבטן, שזה לוקח זמן ללמוד גם, לא פשוט, ובעצם קראתי לפני השיחרור ספר "אבא עשיר, אבא עני", קצת לפני החפש"ש, הפך אותי על הראש מה שנקרא, כי היה לי ברור כבר בצבא שזה לא בשבילי, לא המחשבים ולא האלקטרוניקה ולא לשבת במשרד, אני אוהב אנשים, אני אוהב להצחיק אנשים, אני אוהב את המגע עם אנשים, והיה לי ברור, לא ידעתי מה אני כן רוצה, אבל היה לי ברור שזה לא, ודבר נוסף שהיה מדהים, שב-summer camp הזה, דרך הסוכנות היהודית, עם we wanna go Wisconsin, הייתי המון על במה, מה שהפיג פחד מאוד גדול, אתה יודע מה? אם כבר נכנסים לזה, אז אתה יודע, יש לנו הרבה פחדים בראש לגבי מה טוב לנו או מה אפשרי עבורנו ומה לא, ופתאום אני רואה שאני נורא אוהב את זה ושזה לא כזה מפחיד כמו שחשבתי,

עמית:     הרבה סיפורים בראש יש לנו, אבל השאלה בבי"ס, היית גם שחקן תיאטרון, אז הצחקת את החבר'ה תמיד? או שאז היית ילד…חשוב לו ציונים כי אבא ואימא אמרו ציונים טובים ו…

יובל:      אוקיי, אז מעולם לא הייתי על במה לפני זה, היה לי פחד במה נוראי, הייתי ליצן הכיתה כן, כל השיעורים הייתי מצייר ועושה קולות, במבחנים אבל, בגלל החינוך הרוסי והבית, תמיד דאגתי לחרוש על הטוסיק ולהוציא ציונים טובים, אחרת לא היו נותנים לי לצאת לשחק כדורגל, וזה מגיל מאוד צעיר, אין ציונים טובים? אתה לא יוצא לשחק כדורגל השבוע, ואני מבחינתי כילד כדורגל היה החיים שלי.

עמית:     כן.

יובל:      אגב, זה גם משהו שאני אומר, זה דבר נפלא שקיבלתי מהבית, שאם היום אני צריך עכשיו לשבת ולעשות משהו, בין אם בא לי ובין אם לא בא לי, יש לי את המשמעת העצמית הנדרשת לשבת על הטוסיק ופשוט לעשות את זה עד שאני גומר עם זה, שזה, אתה יודע, אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי מהחינוך הזה.

עמית:     אז הלכת ב-summer camp ושחזרת לארץ, אז לא הגעת להייטק אפילו דקה? או שיצא לך קצת…

יובל:      לא, לא, הייתי ב-summer camp והייתי שם המון על במה, ומה שנקרא התחיל לבעבע בתוכי הרצון הזה לפתח את זה, לא ממש ידעתי מה זה תיאטרון, לא ראיתי הרבה הצגות כילד, זה לא היה משהו אצלנו בבית, חזרתי לארץ, התחלתי לעשות ראיונות עבודה, ומצאתי את עצמי עובד בחברת סטארט-אפ קטנה בהרצליה פיתוח בשם פלאש נטוורקס, זה בבניין שצמוד להולמס פלייס, לחדר כושר שם, איך אני יודע? כי הייתי בורח כל הזמן מהעבודה לחדר כושר, כי תראה, זה התחיל נפלא, הייתי אז ילדון בן 23, בדרך ל-24, הרווחתי משכורת ברוטו שקרוב ל-14, זה היה מבחינתי מטורף בגיל הזה, פשוט מטורף, אתה יודע, שוב, היום זה נראה לי מגוחך, אבל אז זה היה…

עמית:     אתה בחור צעיר, אחרי צבא, אחרי summer camp, אתה פתאום עצמאי, ואני מכיר את ההרגשה הזאת. ואז איך התקדמת בסולם הדרגות בהייטק?

יובל:      אחרי חודשיים בערך הבנתי שזה ממש לא מה שחשבתי שזה וזה רחוק מאוד מלהיות בשבילי. בצבא התעסקתי יותר במחשבים ואלקטרוניקה, ושם, בכוונה הלכתי והתעסקתי יותר בתחום ליד זה, שזה יותר תקשורת נתונים, מה שנקרא TCP IP, וגם זה מאוד מהר הרגשתי שזה לא בשבילי, ולשבת כל היום מול מסך מחשב ולהיות בחוות שרתים וכל הדברים האלה. עכשיו הנטו שלי היה 9,800, ובראש שלי התחיל להתבשל חלום של ללכת ולהיות שחקן, ממש לעשות את זה הכי מקצועי שאני יכול, ללכת ללמוד משחק 3 שנים וללכת על זה פול גז. עכשיו שמע, אני בסביבה שכל החברים שלי, רובם, או שהם רחוקים מאוד מההייטק ועובדים בעבודות מועדפות ואומרים לי על מה אתה מתלונן בכלל, תגיד תודה שיש לך כזאת משכורת, את יודע, כל התנאים, הרכב חברה עם המדבקה, ארוחות צהריים במסעדות, שזה למישהו שהוא לא מכיר את זה, זה נראה נוצץ בטירוף, והחברים האחרים כולם בהייטק גם, החבר'ה מהיחידה או שעשו איתי יג'-יד' גם בכל מיני חברות הייטק, ואני לאט לאט החודשים עוברים ומתחילות להופיע בעיות בריאותיות, פתאום אלרגיות בעיניים שמעולם לא היו, פתאום גרד בכל מיני מקומות שמעולם לא היה, כאבי שכמות נוראיים, כאבי גב, גב תחתון, עכשיו אתה יודע, תמיד הייתי אתלטי, רצתי מגיל מאוד צעיר, כדורגל, הכול, מאוד אוהב ספורט, עד היום, תנועה בכלל, ואני בן 23, עוד מעט 24, מה זה כל הבעיות האלה? זה אף פעם לא היה, מלא אלרגיות הופיעו. הלכתי לרופאים, נותנים לי כל מיני כדורים של אתה יודע, הברז נוזל, אז תשים מגבת ותספוג את המים מהרצפה, במקום שיגידו לך פתרון לסגור את הברז. מהר מאוד הבנתי שמשם לא תבוא הישועה והתחלתי ללכת לרפואה אלטרנטיבית, והלכתי לדיקור סיני, בחור מדהים בשם רז שטיפל בי, הייתי בא לשם פעם בשבוע, ואחרי שכבר הוא הרגיש איתי בנוח הוא אמר לי טוב, תשמע, אני אגיד לך את זה, אולי זה לא יהיה לך נעים לשמוע, אבל הנשמה שלך זועקת ואתה לא מקשיב, וזה מה שקורה והגוף שלך מקבל את התסמינים של זה שאתה לא מקשיב לזעקות של הנשמה. ועוד משהו מאוד מעניין,

עמית:     אז אני אפריע לך לשנייה, כי לי היה דברים דומים אבל אצלי זה היה בגיל 31 או 32, משהו כזה, שאני הלכתי לשיטת גרינברג, לא יודע אם שמעת עליה, זה גם שיטה שמאבחנת גוף נפש, ואמרו לי אתה צריך לנוח, אתה פשוט עייף מנטלית, היה לי שני ילדים קטנים, לא ידעתי בדיוק מה רוצים מהחיים שלי, אבל אני מאוד מבין את זה ולכן אני שמח ולכן בחרתי שנתחיל לספר את הסיפור הזה כי הפודקאסט אמור לתת לאנשים השראה, לאלה שמקשיבים לנו עכשיו חברים וחברות, וכואב לכם ואל נוח לכם, בייחוד אם אתם צעירים, תסתכלו עמוק עמוק פנימה ותספרו לעצמכם את האמת. סליחה יובל, תמשיך.

יובל:      אני פשוט שנאתי את זה עמית, זה זה שלא אהבתי את זה, שנאתי את זה, ירדתי באיזשהו שלב ל-80% משרה, זה אומר שהרווחתי באזור ה-10,000 שקל והגעתי ראשון עד רביעי, ואתה יודע, זה אנשים מאוד איכותיים ותנאים מאוד טובים וסומכים עליך, הרבה אחריות אישית, הון אנושי מאוד איכותי, גם ביחידה שהייתי, וגם שם, ואתה יודע זה…אבל אני שונא את העבודה, אני מרגיש שאני בא בבוקר, שם את המפתחות של הנשמה שלי באיזה קופסה ובא בלילה לקחת את זה, וכל בוקר שעה פקקים הלוך, שעה פקקים חזור, אני התחרפנתי. עכשיו באיזשהו שלב כשירדתי ל-80% משרה אז זה עוד פעם נהיה נסבל ועוד פעם מאוד מהר הרגשתי רגע, אבל כאילו בורא עולם נותן לי, אנחנו לא יודעים כמה זמן יש לנו, אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, אני לא יודע מה יהיה עוד דקה מעכשיו אני לא יודע מה יהיה, והרגשתי שאני כאילו…

עמית:     מקטין את עצמך, סוגר…

יובל:      לא רק מקטין את עצמי, אני כאילו מבזבז את האנרגיית חיים שניתנה לי, 4 ימים בשבוע הולכים לפח, ועוד גם תחושה שמאוד תיסכלה אותי זה שלא הרגשתי שאני תורם לעולם בשום אופן בעבודה שלי שם, זאת אומרת אולי זה היה תורם למוצר של החברה לעשות אקזיט או משהו כזה, אבל עזוב, נו כאילו…

עמית:     ברמה האישית.

יובל:      ברמה האישית.

עמית:     אז מה גרם לך את השלב הבא של האומץ ולהגיד רגע, אני הולך להגשים את הנשמה, ושאתה עונה לי על זה בבקשה תענה לי על עוד משהו, שהרבה פעמים לאנשים קשה ואני רוצה שניתן להם השראה, מה הסביבה אמרה, בוא נתחיל מהבית שכיוונו אותך להיות מנהל במירכאות, איך הצלחת, אני מנחש, כי אני פשוט מכיר את זה מעצמי ומאחרים, הסביבה מאוד לוחצת מהמקום שלהם, הם אנשים טובים, הם דואגים מהפחדים שלהם, הם לא יודעים מה עובר לנו בראש, איך הצלחת ללכת עם האמת שלך, ואיך התקדמת.

יובל:      היה לי באותה תקופה אירוע מכונן, אני ישבתי לארוחת ערב אחרי שסיימתי, הייתי מסיים לעבוד נורא מאוחר כי כל היום הייתי, אתה יודע, מבזבז את הזמן במירכאות, הולך להולמס פלייס, מתאמן, שוחה, משקולות, חוזר, נכנס לאינטרנט, הולך, נוסו, ואתה יודע, ממש בלילה, כשכבר לא היה לי ברירה, הייתי עושה את כל העבודה שהייתי צריך ויוצא הביתה מאוחר כדי שלא יהיה פקקים. אז באחד הערבים האלה הגיע חבר יקר ועשינו ארוחת ערב שם באחת המסעדות בהרצליה ושיתפתי אותו והוא גם עמד בדיוק לפני שיחרור מהיחידה, הוא היה איתי באותו מדור בגלילות, והוא כבר התראיין לכמה חברות הייטק מוצלחות וידע כבר לאן הוא הולך. בגלל שהוא הכיר אותי, אז הוא הרגיש מאוד בנוח לדבר איתי על הכול, והוא שאל אותי שאלה, בחיי, זה כאילו איזה משהו גבוה דיבר דרכו, אם כסף לא היה המהות, מה היית עושה עם החיים שלך? ופתאום היה כאילו מן חלל ריק כזה בתוך הראש שלי, אף פעם לא חשבתי על, אתה יודע, תמיד זה היה בשביל ביטחון, בשביל כסף, בשביל שיהיה אוכל, בשביל שיהיה איך לחיות. עכשיו שמדהים קרה שכאילו בצורה אינסטינקטיבית עניתי לו אז הייתי רוצה לשחק, הייתי רוצה לעשות תיאטרון, הייתי רוצה לעשות טלוויזיה, הייתי רוצה לעשות הצגות ילדים, אני מאוד אוהב להצחיק ילדים, הייתי רוצה לעשות הצגות למבוגרים, הייתי רוצה מערכונים, הייתי רוצה, אתה יודע, הייתי רוצה להנחות דברים. עכשיו הוא שהוא מכיר אותי, וזה מדהים, לפעמים אנחנו לא רואים על עצמנו, כי זה מתחת לאף, זה כל כך קרוב שאנחנו לא רואים, והוא אומר לי אתה יודע שזה מתאים לך בטירוף, כאילו אני לא יכול לחשוב על מישהו שזה יותר מתאים לו ממך. עכשיו אני יושב שם ולא נעים לי לבכות מולו, אחרי הכול, אתה יודע, גבר-גבר…חבר'ה מהצבא, ואני נוסע הביתה אחרי הארוחת ערב הזאת איתו ואני מתחיל לפנטז מה, what if. עכשיו באותו זמן נחשפתי לכל עולם ההתפתחות האישית, שזה אתה יודע מה? השינוי המהותי בחיים שלי זה לא הנדל"ן וזה לא ההשקעות וזה לא הכסף או הביטחון שזה מביא איתו, זה ההתפתחות האישית, ואני פתאום שומע הרצאות של אנשים כמו בוב פרוקטור וג'ים רון וזיג זיגלר, ונתקלתי באיזשהו דיסק מטורף שנקרא twelve power principals, 12 עקרונות להצלחה, של בוב פרוקטור, שמע, הבנאדם הזה פשוט שינה לי את החיים, ואני נוסע, זה דיסק שכל דיסק אתה אמור להאזין לו חודש כל יום, סיימת ינואר? אתה עובר לפברואר לדיסק מספר 2 וכדומה ככה שנה שלמה, ואני עושה מה שאומרים לי, אני בקטע הזה החינוך הרוסי גם עושה לי טוב, זה מה שצריך, ככה עושים, בלי להתחכם, בלי להמציא את הגלגל, תהיה מה שנקרא coachable and trainable, והיום זה נראה לי מוזר, אבל בדיעבד אני מסתכל על זה ופשוט המוח שלי והתודעה שלי פשוט השתנתה, פתאום מה שתפסתי שאפשרי עבורי ולא אפשרי עבורי, הדימוי העצמי שלי, הלמה אני פה והאם החלומות שיש בי הם פנטזיה או שאולי זה איזה מתנה מהבורא והתחושת בטן שאני רוצה להגשים אותה היא מה שנקרא זה הסימן מלמעלה שזה אולי מה שאני אמור לעשות פה. עכשיו אני נורא חושש להגיד את זה לסביבה כי מעולם לא הייתי על במה, והיה לי ברור שאיך יגיבו, מה, אתה תעזוב את ההייטק ותלך להיות שחקן?

עמית:     משחק זה לא מקצוע, הייטק זה מקצוע.

יובל:      משחק זה לא מקצוע. אז אני אומר את זה בבית ואבא שלי היה לבן, זה כאילו היה אבל עליי, תפיסה כזו של פעם, של אולד סקול, לא יודע מה זה, כאילו יצאתי מהארון והוא התאבל, לבן, ליטרלי, לבן, והוא לא דיבר איתי תקופה, כאילו היה איזה כמה שבועות כאלה שלקח לו לעכל, חשב שמשהו עובר עליי, עכשיו לא עשיתי איזה טיול אחרי צבא, הודו וכדומה, כי כבר בצבא היה לי ברור שאני חוזר מהטיול הזה של ה-summer camp ואני הולך לעבוד בהייטק ומתחיל את החיים, מתחיל לבנות את עצמי מה שנקרא. החברים שלי צחקו, לעגו, מה, זה לא מקצוע, עזוב אותך וזה, וכאילו היה כזה טוב, תמיד תוכל לחזור להייטק, זה ממש לימד אותי שיעור לחיים, אם אני משתף משהו, אני שם לב עם מי אני משתף אותו, אם זה משהו שנוגע להשקעות, אני משתף אותו עם אנשים שמבינים בהשקעות, בין אם הם עשו והצליחו כדי שאני אלמד, ובין אם הם עשו ולא הצליחו כדי שאני אלמד מה לא לעשות. ואם זה בעניינים של התפתחות אישית וחלומות ושאיפות, אני משתף את זה אך ורק עם אנשים מפותחים תודעתית, שאני יודע שידחפו אותי קדימה להגשים את השאיפות שלי, ולא יגיעו לי אוי, נו באמת, מה קרה לך, נפלת על הראש?

עמית:     אני על זה אומר שהרבה פעמים אנחנו מתייעצים עם הלא נכונים, אבל מה זה לא נכונים? כל אדם עונה לנו מהמקום שהוא חושב שהוא עוזר לנו, אבל הוא בד"כ מדבר מהפחדים שלו, הוא לא יודע לשים את עצמו בעיניים שלנו, וכשאנשים אומרים לי אבל אנחנו מפחדים מהזה, ואני כרגע שם בצד בני משפחה, אני אומר להם נכון, כשאתם תתקדמו, הסביבה שלכם תשתנה,

יובל:      נכון,

עמית:     יהיו אנשים שאתם כבר תיראו להם מוזרים. אני הסביבה שלי השתנתה יורת מפעמיים-שלוש-ארבע בחיים, כי אני הולך עם הלב שלי ואנשים אומרים לי מה זה המוזר הזה, וזה בסדר, כי אז מגיעים לאנשים העוד יותר מדויקים לנו, וצריך הרבה כוח פנימי אבל בשביל זה.

יובל:      יפה, עכשיו הכוח הפנימי הזה, בעיני, זה תוצאה ישירה של דימוי עצמי והתפתחות אישית. כשהדימוי העצמי שלך גבוה, אתה מעז לחלום ולהאמין שדברים אפשריים עבורך, וההתפתחות האישית גם מבהירה לך שיש מחיר לדברים, אתה רואה עכשיו לרות מרתון? אין בעיה, אתה מוכן לקום כל בוקר לפני יום העבודה שלך ולהתאמן? אתה מוכן לשלם את המחיר הזה? אז זה אפשרי. עכשיו וולט דיסני יש לו משפט מהמם, זה החתימה שלי במייל כבר שנים, שכל חלום הוא אפשרי אם אנחנו נהיה מוכנים לשלם את המחיר. עכשיו לשלם את המחיר הזה זה משהו שלוקח לך הרבה זמן להבין כי עד שלא עשית את זה, אתה לא באמת מבין מה זה אומר, כמה זה כבד. בהייטק, ככה בלי לספר לאף אחד, הלכתי ועשיתי סדנת משחק למתחילים, באיזשהו סטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. הייתי בהלם, מעולם לא הייתי על…כאילו מלא דברים היו לי חדשים, וכשעזבתי את ההייטק הלכתי להיבחן לבתי ספר, שלושת הבתי ספר המה שנקרא נחשבים למשחק בארץ, ובכל אחד מהם יש מספר שלבים והגעתי בכל אחד לשלב השלישי, ואני חושב לעצמי ברור, מה, אני, כאילו יש לי את כל מה שצריך, אני תמיד הצחקתי את החבר'ה, אני פה, אני שם, אני, אני, אני, אני, ואני מגיע לשלב השלישי ובכל אחד מהם אני לא עובר, ואני שבור, אני פשוט מרוסק ואני אומר כאילו בחיאת בורא עולם, תראה מה עשיתי, תראה איזה הקרבה, קצת רוח גבית, בחיאת.

עמית:     אבל בוא נדבר רגע, באותה תקופה אז חזרת לבית ההורים, היה לך חסכונות, כי…

יובל:      אני גרתי בבית ההורים, לא יצאתי עדיין מבית ההורים, הייתי אז בן 25 בערך.

עמית:     אבל כבר עזבת את הייטק שהלכת להיבחן? או ש…

יובל:      כשהלכתי להיבחן כבר עזבתי את ההייטק.

עמית:     אז זהו, אתה כבר אומר היה לך החלטה…

יובל:      היה לי החלטה.

עמית:     אז אתה אומר היה לך חסכונות, גרת אצל ההורים, ואמרת אני הולך עם האמת שלי ו…

יובל:      בצבא, בגלילות, עבדתי 3 שנים, הייתי עובד במועדוני לילה בתל אביב, ימי חמישי בגת רימון, ימי שישי במוסד, עד השיחרור חסכתי משהו כמו 50 אלף שקל, שבתור חייל זה לא מובן מאליו והיה לי ברור משהו, וכשעבדתי בהייטק חסכתי עוד משהו כמו 60-70, אז התחלית את הדרך שלי מה שנקרא עם חיסכון של 100 וקצת אלף שקל. עכשיו שני דברים מאוד מאוד בערו בי, אחד זה ללכת ולהיות שחקן וממש ללמוד מהמקום הכי טוב שאני יכול, כדי להפוך את זה להכי מקצועי שאני יכול, היה לי ברור שאני לא רוצה לעשות את זה "חפ-לפ", אלא ממש לקבל טריינינג, לקבל הכשרה, ודבר שני, נורא נורא פחדתי להיות שחקן דל, ואבא שלי ואימא שלי שניהם מוסיקאים, אימא עד לפני כמה שנים יצאה לפני, שתהיה בריאה, עבדה מורה למוסיקה בבי"ס יסודי יפי נוף בראשון לציון ליד הבית, ואבא מורה פרטי, ואתה יודע, שיעורים, מלמד תלמידים גיטרה, פסנתר, פיתוח קול, וזה מצחיק שאתה בא מבית של אומנות, אז את היודע, זה אמור להיות יותר פתוח, אבל דווקא כי הם ידעו מה זה עולם האומנות, אז הם לא רצו שזה יהיה החיים שלי, הקושי הזה, ואבא שלי אמר לי אין בעיה, תעשה מה שאתה רוצה, אבל קח בחשבון שאתה תעמוד בשביל להתפרנס, אתה תעמוד ברחוב עם כובע ותנגן. עכשיו הדבר הזה כל כך הפחיד אותי, בצורה כל כך תהומית, שהיה לי דרייב כל כך חזק ללמוד כל מה שאני רק יכול על השכלה פיננסית ועל כסף והשקעות. תראה, כבר בהייטק הבנתי שמשהו פה בתכנית העסקית מה שנקרא, דפוק מהשורש, אמרתי לא יכול להיות שאם אני מתקדם, כי הסתכלתי על הראש צוות שלי, על ראש התחום וכדומה, חבר'ה איכותיים והכל, אבל הם עבדו, הם הרוויחו אומנם יותר, אבל הם עבדו כמו מטורפים, היה להם הרבה יותר אחריות על הראש, והם שילמו הרבה יותר מס, אמרתי לא יכול שאני אקרע את התחת, סליחה על הביטוי, כל כך הרבה, והמדינה תגזור לי איזה 60 ומשהו אחוז מהמשכורת. גם אז שילמתי 30 ומשהו אחוזי מס, זה היה נראה לי אבסורד שמכל שקל נשאר לי 65 אגורות, ואני עבדתי כל כך קשה, הייתי קם מוקדם לפני הפקקים, הייתי נוסע, נותן את הנשמה, חוזר, עוד פעם, כאילו…אז שני הדברים האלה עמית כל הזמן געשו בראש, העניין הזה של איך אני עכשיו מתחיל להיכנס לעולם ההשקעות. כבר בזמן ההייטק עשיתי קורס בשוק ההון, אוקיי, היה לי בסיס, אבל אמרתי הדבר האחרון שאני מאחל לעצמי זה עוד שעות מול מסך מחשב, אז היה לי ברור שזה לא הכיוון. הלכתי והתחלתי להתעסק, וזה עוד בתקופת ההייטק, בשיווק רישתי. שמע, שיווק רישתי לכל מי שמאזין, אני רוצה להגיד לכם, יש לזה המון חסרונות ויש לזה אבל גם יתרונות, ואחד היתרונות הכי גדולים של זה שזה בעיני בי"ס מאוד זול לפיתוח יכולות של עצמאי, וכשאנחנו שכירים אין לנו את היכולות האלה והמוח שלנו מעולם לא נדרש לסגל אותם, אז אני ממש ממליץ על זה בחום, בעיקר לאנשים שמתכננים יום אחד להיות עצמאים. והדבר הכי נפלא שיצא לי מהשיווק הרישתי אגב, שככה הגעתי להתפתחות האישית, המוצר היה 2008 success university, והמוצרים היו הרצאות התפתחות, וככה נחשפתי להרבה מאוד מנטורים ברמה עולמית, אז כסף לא עשיתי מהדבר הזה,

עמית:     אמרנו כבר שאין מקריות בחיים.

יובל:      אין, אין.

עמית:     שני אנשים ש-, אתה ואני שמאמינים בעולם הזה, אין מקריות.

יובל:      אני גם חושב שכלשלב שאנחנו עוברים, אפילו אם לפעמים זה נראה לנו ביזבוז זמן, הוא אבן הכרחית ורק בדיעבד אפשר לראות את זה.

עמית:     כן, רק בדיעבד, באותו רגע לפעמים זה מעצבן, זה…

יובל:      אם לא הייתי עושה את יג'-יד' והולך לעבוד בהייטק , לא הייתי יודע שמה שאני רוצה לעשות זה להיות שחקן, אלא מה שהיה קורה זה שהייתי מסיים צבא, אני לא יודע מה הייתי עושה בצבא, ואז כנראה הייתי הולך ללמוד 4 שנים באיזה אוניברסיטה כמו רוב החברים שלי הנדסה כזאת או אחרת, ורק אז הייתי מגיע להייטק ורק אז, במקום שזה יקרה בגיל 24, זה היה קורה בגיל 34, ההבנה הזאת שזה לא בשבילי.

עמית:     יופי, מגניב, אז בוא עכשיו, אני מבין מהסיפור חיים שאתה אוטו-דידקט, אולי לא אוטו-דידקט, אתה אוהב ללמוד, זאת אומרת אתה לא מתבייש להגיד לעצמך אני לא יודע, ואז אתה הולך ללמוד שיווק רישתי, שוק ההון, וכל מיני תחומים, המשחק כמובן. בוא תספר, תיקח אותנו עכשיו איך התחלת עם נדל"ן, זאת אומרת שאנשים עכשיו אומרים לעצמם בואנה, יובל מספר לנו סיפורים פה, אבל איך תכלס, איך הוא התחיל עם הנדל"ן? הוא קרא "אבא עשיר אבא עני" כשהוא היה בצבא, אבל מה בין זה לבין פתאום הוא שחקן. עכשיו בוא תסגור לנו את המעגל ואז נתקדם עוד.

יובל:      אני אני הולך לשוק ההון, אני רואה שזה לא בשבילי, אני עושה שיווק רישתי זה לא בשבילי, ואז אמרתי לעצמי אוקיי, אז בוא, "אבא עשיר, אבא עני", אני קורא את זה שוב פעם, זה כבר היה כשכבר הייתי בהייטק, הפעם הזאת זה ממש חילחל, אמרתי אוקיי, זה בדיוק מה שאני הולך לעשות, בדיוק מה שהוא מתאר בספר, אני הולך לרכוש מספר נכסים ואני הולך לתת ערך מאוד גבוה לאנשים, זאת אומרת אני הולך לספק להם שכירות, אני אצור שיהיה לי דירות נעימות, ומהנכסים האלה אני הולך לייצר הכנסה. עכשיו היה לי ברור גם שאני רוצה מספר מאוד ספציפי, היעד שלי היה 9,800, בדיוק כמו המשכורת נטו שהייתה לי בהייטק. הלכתי ועשיתי כל קורס נדל"ן שרק יכולתי למצוא, התחלתי במרכז להשכלה פיננסית שהיה בזמנו, אחרי זה עברת למכללת cash flow שהייתה בזמנו, וזה מכללות שכל מה שהן לימדו זה קורסים פיננסיים, אתה יודע, לא מכללה רגילה שאתה לומד לא יודע מה, ראיית חשבון ו…

עמית:     לא, אני זוכר אותן את המכללות האלה.

יובל:      כל קורס שרק יכולתי עמית, היה להם מרכזים ברעננה, היה להם בראשון, היה להם בתל אביב, כל שיעור עשיתי לפחות פעמיים-שלוש.

עמית:     למה?

יובל:      עכשיו עוד דבר שעשיתי,

עמית:     למה פעמיים-שלוש?

יובל:      כי ידעתי שיש דברים שאני לא אקלוט בפעם הראשונה, ורציתי ממש, באתי לשם, עמית, לא באתי…באתי עם מה שנקרא ידיים פתוחות, כל מה שאתה נותן לי אני לוקח, המורה אומר משהו, אני רושם, הכול קדוש, בלי סקפטיות, בלי ציניות, כשרע לנו, כשרע לי, כשרע לנו, לבני אדם, אנחנו מאוד פתוחים לדברים ולשינוי, ואנחנו מוכנים מה שנקרא לשמוע, כי אנחנו נחפש פתרונות, כשטוב לנו ונעים לנו ונוח לנו, אז אתה יודע, כן, בסדר, יכול להיות, אתה יודע.

עמית:     כן, כן.

יובל:      המון אנשים קראו את "אבא עשיר, אבא עני", הרבה אנשים אמרו לי כן, בסדר, הוא התעשר מהספרים, הוא לא…

עמית:     כן, כן, מכיר את ה…

יובל:      קל הרי לקחת רעיון שלא נעים לך איתו כי הוא מרעיד איזשהו בסיס אצלך, בתפיסות ובאמונות, ולנפנף אותו, במקום לבוא ולהגיד רגע, יכול להיות שזה, יש פה איזה נקודה שלא…אני יכול להגיד שאותי נורא הכעיס שלא לימדו אותי את הדברים האלה, אתה יודע, ברמה של תיכון כבר, מהבית, אבל אם אתה לא בא לבית של עצמאים ואנשי עסקים אז אתה לא תלמד את זה.

עמית:     ברור, ברור.

יובל:      אז בקיצור אני עושה את הקורסי נדל"ן האלה ובאחד מהקורסים מתיישב לידי בחור, עכשיו באותה תקופה הפסקתי לשתף כי פשוט לעגו לי וזה הוריד לי את כל הרוח מהמפרשים, החברים הקרובים, ואני שואל אותו מה אתה עושה בחיים, הוא אומר לי אני קונה ומוכר דירות, אני אומר לו מתי התחלת, ואז אני חושב זה היה לפני משהו כמו 3 שנים או 4 שנים, אני שואל כמה דירות יש לך, הוא אומר 14. נפלה לי הלסת עמית, אני הרגשתי כאילו מה זה השגחה, לקחו אותי והושיבו אותי לידו, ככה. עכשיו תחשוב, אני מספר על הדברים האלה, אני אומר את זה לאנשים ואנשים או שלועגים בגלוי או שאומרים לי טוב, בסדר, יאללה, נו, שיהיה בהצלחה מה שנקרא, תעדכן אותנו מתי אתה חוזר להייטק. ואני שואל אותו אם אני יכול להתלוות אליו, אומר לי כן. אני מוצא את עצמי למחרת מתחיל לשפץ איתו את הדירות שלו ברמלה, וזה בדיוק מה שהוא עשה, הוא קנה, שיפץ, מכר, או שהוא קנה דירות מסוימות והחזיק אותן לטווח ארוך. עכשיו בגלל שעשיתי את כל הקורסים האלה, בנוסף לקורסים, שוב, אני אוהב להיות יסודי, הרגשתי שחסרה לי תפיסות של השכלה פיננסית, הקדשתי בזמנו יום אחד בשבוע, הייתי הולך לכותר ראשון, זה הספרייה בראשון לציון, באותה תקופה יצאתי מהבית, עברתי לגור עם שותף, כי פשוט הרגשתי שבבית אני מקבל כל כך הרבה דברים שמוציאים לי את הרוח מהמפרשים, זה כל כך מוריד אותי, ואתה יודע, זה לא מכוונה רעה, הם רק רוצים בטובתנו סה"כ, אבל את מי אנחנו שואלים?

עמית:     כן, כן, אני בהחלט חשוב לי שאנחנו מדברים על זה כדי לתת לאנשים שמקשיבים השראה שהם מסתובבים בסביבה שמורידה אותם, והם לא מבינים את הדיסוננס בין להקשיב לפרקים בפודקאסט, איתך ועם אחרים שאפשר הכול, ופתאום הם מספרים את זה, זה כמו שאתה אומר, זה אי אפשר, מה פתאום, זה לא הגיוני, אתה לא תצליח וכו'. רק חשוב לי שאנשים ישמעו ממך את האיך אמרת? שוולט דיסני אמר אתה יכול לעשות כל דבר אם אתה מוכן לשלם את המחיר, אז אתה הסכמת לשלם את המחיר, לשנות סביבה, לעשות הרבה קורסים, ללמוד, להיכשל, עוד מעט נדבר על כישלונות גם.

יובל:      אני לא יודע כמה כסף, בחיי, עשרות אלפי שקלים על כל הקורסים האלה וספרים, אחרי "אבא עשיר, אבא עני" זה כבר היה בזמנו "נדל"ן בג'ינס", של חיים, גם אצלו עשיתי קורס, ו"איך זה שהאידיוט הזה עשיר ואני לא", של רוברט שמין, שאחרי זה גם זכיתי להכיר אותו, וכל ספר שרק יכולתי למצוא אז בספריה על כסף, על השכלה פיננסית, קראתי, יום בשבוע הייתי מקדיש לזה, הייתי בא לספריה ל-6 שעות, נכנס לשם עם אוכל וסנדוויצ'ים שהייתי מכין לי מראש, ואומר ה-6 שעות האלה זה להשכלה הפיננסית שלי, לא טלפון, לא הפרעות, לא כלום, שתבין כמה זה היה לי חשוב.

עמית:     היית נחוש, מעולה.

יובל:      עכשיו באחד הקורסים היה מטלות, היית צריך לצאת לשטח ולעשות חקר שוק, ונדל"ן זה חקר שוק סך הכול, זה עבודת רגליים, זה לא…נדל"ן עושים בשטח, לא עושים אותו מהבית. התחלנו קבוצה, מהר מאוד היינו, ירדנו ל-4 אנשים, מהר מאוד היינו 2, ומהר מאוד נשארתי לבדי, ואתה יודע זה, היום קר, מחר יש גשם, לא נעים, כן נעים, הילדים, קקי, פיפי, תמיד יהיה תירוצים, זה כל כך היה לי חשוב שאמרתי לא משנה מה, אני עושה את העבודת שטח, אפילו אם המורה הזה מבלבל במוח, אני מגיע עם תוצאות לכיתה, ורצה הגורל, בקורס אחרי זה שעשיתי, התיישבתי ליד אותו בחור. עכשיו את החקר שוק שלי עשיתי על רמלה, ואותו בחור, גילי, השקיע ברמלה, זה כמו שאמרתי, לקחו אותי והושיבו אותי לידו, הכוונה. עכשיו תראה, מרגע שאני מתחיל לעבוד איתו ולשפץ דירות הכול טס, התחלתי להכיר את כל היועצי משכנתה שהוא עובד איתם בבנקים, את כל הסניפי בנקים, את המתווכים שהוא עובד איתם, את השיפוצניקים שהוא עובד איתם, ברמה של איזה נגר עושה מטבח כזה ועם איזה נגר עושה מטבח כזה, מהנקודה הזאת זה כבר היה אוקיי, עכשיו אתה, יובל, אתה צריך למצוא לעצמך מציאה וליישם את מה שלמדת בקורסים, כי מה שנקרא תתחיל ליישם, רכשתי את הדירה הראשונה שלי, זה היה, אני זוכר לא ישנתי בלילה מהפחד, עמית,

עמית:     ברור,

יובל:      בבית אמרו לי שאני עושה טעות תהומית ושאני אשלם על זה ושאני אפסיד את כל הכסף שחסכתי,

עמית:     אבל רגע, רגע, פה אני רוצה רגע טיפה להתעכב, אתה סיפרת לנו מקודם שאגרת בחסכונות בערך 110 אלף שקלים, היה תקופה שלא עבדת והלכת וקצת חיית גם בזול, ועכשיו אתה מספר לנו שרכשת נכס, מאיפה הכסף? איך? ספר לנו קצת, לתת לאנשים את הכלים ואת ההשראה, כי זה המטרה של הפודקאסט.

יובל:      כשחייתי מחוץ לבית חייתי מאוד בזול, שילמתי 1,000 שקל שכירות, גרתי בדירה של חבר מהצבא, הוא רצה שותף, זה התאים לו, וחייתי בצניעות וידעתי שאני מה שנקרא הכסף זה מיועד להשקעות. לקחתי 50 אלף שקל, הוספתי עליהם הלוואה מסחרית של עוד 50 שאלך שקל, זה 100, על זה הוספתי משכנתה של 200, וקניתי נכס שעולה 300. עוד פעם, לקחתי 50 אלף שקל ועשיתי את אותו התהליך, תוך חודש זה כבר היה הנכס השני שלי. עכשיו העניין הוא שהעסקה הראשונה הייתה נורא מפחידה, ברגע שקפצתי למים וברגע שהיה שם את גילי שליווה אותי והראה לי איך לא לפחד ואיך כן לעשות ואיך לא לעשות, אתה יודע, באיזשהו מקום זה התווה את הדרך לעסק שלי היום, של לתת יד למישהו שהוא בתחילת דרכו, וכדי להכניס אותו למים, שלא יפחד.

עמית:     אנחנו עוד מעט נדבר על העסק, אבל אני רוצה עוד פעם שניתן לאנשים את ה-, הם שואלים את עצמם עכשיו רגע, מה זה, עזוב שהמחירים היום הם 500, 600, כנראה, אני לא מכיר את האזור ההוא, ולא 300, אבל מי נתן לך הלוואה מסחרית, למה נתנו לך משכנתה, לא עבדת, עכשיו עוד פעם, התנאים אולי היו אז שונים, אבל קצת לתת לאנשים את הפרקטיקה איך הם יכולים גם לעשות את זה מחר בבוקר, מי שמאזין לנו עכשיו.

יובל:      הלכתי להמון בנקים, ובהרבה מאוד בנקים לא הסכימו לדבר איתי בכלל, מה פתאום, אתה לא עובד, אי אפשר, זה לא משנה שהיית איש הייטק, והייתי צריך להביא את אימא שלי שתחתום ערבות. עכשיו אימא שלי, אתה יודע, הילד עבד בהייטק, הוא השתגע, התחיל לעבוד ב-, עוד דבר אגב שעשיתי בתקופה הזאת זה כי הייתי בטוח שבשביל להשקיע בנדל"ן צריך להבין בשיפוצים, אז התחלתי לעבוד כשיפוצניק, אתה יודע, בכל מיני עבודות של 18 שקל לשעה, בין אם זה חשמלאי ואינסטלציה, היום בדיעבד אני מבין שזה היה שטות, אבל,

עמית:     בסדר, לומדים,

יובל:      זה היה עוד שלב בדרך ואימא הגיעה איתי לבנקים,

עמית:     אימא הסכימה לחתום לך ערבות למרות שפרשת מההייטק.

יובל:      אימא ישבה שם לבנה והבנקאית אומרת לה גברת שוורצמן, הבן שלך עושה משהו מאוד מאוד חכם, אין לך מה לדאוג, הוא קונה דירה. עד היום אגב אני עושה איתה עסקים.

עמית:     יופי, טוב שיש גם בנקאים שיודעים, שמבינים את מה שהם מדברים.

יובל:      כי היא בעצמה עשתה את הדברים האלה, אז היא הבינה מה אני עושה.

עמית:     לא, בדיוק היה לי עכשיו איזה אירוע עם הבנק שלי, הם פתאום אומרים לי זיהינו שאתה עושה גם פעילות עסקית, אני עובד עם שני בנקים שונים, אין לנו תעודת עוסק מורשה, בסדר, ותיתן לנו גם רווח והפסד, דוחות מע"מ וזה, אני אומר להם מה קרה? למה שאני אתן לכם? עוסק בסדר, אני מכניס כסף כאילו ואתם רוצים לדעת שאני לא מלבין וסיפורים, יעני בסדר, מה העסק שלכם כמה פעילות אצלכם, כמה אצל מישהו אחר. אמרו לי רגולציה. אז אחרי שהתחמקתי כמה שבועות מזה, אמרתי קורונה, אני בונה את העסק מחדש, אמרתי בד"כ פקידים שוכחים, נזכרו בזה עוד פעם, שאלו אותי במה אתה עוסק, ואז אמרתי להם אני מבקש עכשיו מכתב מהמחלקה, דיברתי עם שני רואי החשבון שלי אם זה משהו מקובל, הם אמרו לי לא שמענו על זה, אמרתי להם טוב, אני רוצה עכשיו דוח, בקשה מהמחלקה המשפטית מה אתם רוצים בדיוק ולמה ואני אדאג לזה. אז כמובן שפתאום שהתעודת עוסק הספיקה, ולכן אני אומר הבנקאי, אתה יודע, זה עורר לי עכשיו את ה…

יובל:      אם אימא לא הייתה חותמת לי ערבות לא הייתי יכול לצאת לדרך, זאת אומרת לא הייתי מקבל את המשכנתה. עכשיו כבר בדירות האלה מה שעשיתי, אתה מדבר על טיפים מעשיים לאנשים, אפשר לשלם רק את הריבית ולא את כל הקרן פלוס ריבית, מה שנקרא גרייס, ובזמנו, כשאני התחלתי, היית יכול גם לקחת את זה לכמה שנים טובות קדימה, מזרחי בזמנו נתן את זה ל-10 שנים, אני מדבר איתך על 2008-2009, ואני לקחתי את זה כל פעם לתקופות של שנתיים-שלוש, והייתי ממחזר את זה, ויצא שהדירות הזולות האלה של ה-300 אלף, גם היום במדינת ישראל דרך אגב יש דירות זולות של 300-400 אלף, זה נשמע מצחיק במציאות של 2020, אבל זה קיים, בדיקה פשוטה ביד 2…יצא שקיבלתי שכירות של, בנכס הראשון הזה, של 2,500 שקל, זה דירת 3 חדרים ברמלה, וההחזר שלי לבנק היה 300 שקלים, זאת אומרת שייצרתי הכנסה פסיבית מהנכס הזה של 2,200 שקל. עכשיו אני הגעתי לזה ואמרתי אוקיי, מצוין, עכשיו אני צריך עוד כמה כאלה ואני מגיע ליעד. עכשיו למצוא את הדירה הראשונה הזאת זה היה תהליך, אתה יודע, מהחלק של השכרת דירה ב"אבא עשיר, אבא עני", עד לחלק שעשיתי קורסי נדל"ן, עד לחלק שעשיתי עבודת שטח, עד לחלק שהתחלתי ליישם, הלכתי ודפקתי על דלתות, חילקתי פליירים, עשיתי משא ומתן על עשרות דירות, הרי בסופו של דבר מה זה חקר שוק? מה כל החוכמה בנדל"ן? להתביית על שכונה, על מספר רחובות, רק שם להפוך כל בלטה, להבין את כל הדירות, כמה 3 חדרים עולה, כמה 2 חדרים עולה, ומראש לעשות את הקנייה החכמה. הדירה שקניתי, הראשונה, עלתה 310 אלף ש"ח, המחיר שוק שלה היה בערך 50 אלף שקל יותר, אז אמרתי חס וחלילה, לא יודע, משהו יקרה, אני יוצא מזה בלי הפסד, אני מוכר את זה כמו שקניתי ואני לא מפסיד. עכשיו זה לקח זמן להגיע לדירה הזאת, לעשות משא ומתן, הזמן שלוקח, אתה יודע, אתה יכול לקחת גיטרה או קלידים, פסנתר, ואתה יכול לעשות אקורדים, אבל זה לא אומר שאתה יודע לנגן. כשאתה מתחיל לתרגל סולמות ואתה יודע לקרוא תווים ואתה כל יום מתעסק בזה, אתה צובר המון שעות טיסה and then you own it, זה נהיה באמת משהו שאתה יודע, אתה יודע שאתה יודע. אז אותו דבר שם, זה לקח זמן עד שאמרתי אוקיי, אני עכשיו מבין מה אני עושה, אני השקעתי בזה עשרות אלפי שעות של התעסקות.

עמית:     אז עכשיו יש לך נכס ראשון, באותה תקופה אתה שיפוצניק ואתה מחפש דירות? או שאתה כבר לומד משחק?

יובל:      אני עוד לא במשחק, זה מה שסיפרתי מקודם שלא קיבלו אותי, ואתה יודע, עוד משהו שהוא, לפעמים שאתה לא,

עמית:     רק אני רוצה להוביל אותך באותה השאלה, כאילו אני מכיר קצת את הסיפור ואני מוביל את זה מובנה למאזינים, אני רוצה לשאול שתי שאלות שתענה לנו ביחד, אז יש לנו כישלונות, אני אומר הרבה פעמים אנחנו נורא אוהבים להציג, אנשים מציגים את הצד היפה והבהיר והכל מושלם, ואנחנו, ככל שאתה מתבגר אתה מבין שזה לא ככה, ואני רוצה שתספר לנו קצת כישלונות, אז איך כן התקבלת למשחק, כי בסוף לשמחתנו כן התקבלת, וגם בנדל"ן, ככה תחבר אותנו גם קצת לדוגמאות, שאנשים ידעו שבאמת לא הכול ורוד, אבל נחישות, למידה, עקשנות, האמת הפנימית מובילה בסוף לתוצאות, אז תן לנו קצת מהניסיון שלך בקטע הזה.

יובל:      בנדל"ן להגיע לדירה הראשונה היה הכי קשה, לקפוץ למים, תוך חודש כבר הייתה לי דירה שנייה. משם המשכתי פשוט לעשות חקר שוק ומשא ומתן עקבי על המון המון המון נכסים, מתוכם זיהיתי מי באמת לחוץ למכור מכל מיני סיבות, אתה יודע, גירושין, ירושות, אנשים שיורדים מהארץ, אנשים שיש להם חובות, עיקולים, שוק אפור, אנשים שלא החזירו משכנתה, אנשים שהיה להם כורח מציאות למכור, וזה הדירות שהייתי קונה, ולכן זה היה גם לא במחיר שוק אלא משמעותית מתחת. במשחק, באותה תקופה, עוד לפני שהיישום של הנדל"ן התחיל, זה מה שאני סיפרתי מקודם שהלכתי ונבחנתי לשלושת הבתי ספר ולא התקבלתי, אז עוד סירוב ועוד סירוב ועוד סירוב, אתה יודע, התחלתי לחשוב, אולי זה לא בשבילי, הרי הם הרבה יותר ותיקים, זה אנשים שמתעסקים בזה, זה שחקנים ומורים, לפעמים לא לקבל את מה שאנחנו רוצים זה מתנה נפלאה, כי אם חס וחלילה הייתי מתקבל על הפעם הראשונה שניסיתי, הייתי בא ללימודים האלה בלי ענווה, והייתי בטוח שאני, אתה יודע, מתת אל לתיאטרון או משהו כזה, ושיעור בצניעות זה אחד הדברים החשובים שקיבלתי מהבתי ספר האלה, וזה הוביל אותי ללכת ולעשות נדל"ן בצורה אינטנסיבית. אח"כ הלכתי ועשיתי מכינה, כי אמרתי אוקיי, חסרים לי כלים, אולי אני יודע להצחיק את החבר'ה, אבל בין זה לבין להיות שחקן מקצועי, יש עוד כמה דברים שצריך לדעת, ואחרי המכינה הזאת עוד פעם הלכתי ונבחנתי לשלושת הבתי ספר הגדולים, הפעם נבחנתי לעוד בי"ס שהוא לא מהגדולים, זאת אומרת לארבעה בתי"ס, ועוד פעם קיבלתי סירוב ועוד סירוב ועוד סירוב ועוד סירוב, עכשיו אני כבר ריבונו של עולם, כאילו אני לא מבין מה קורה. אני אקצר את הסיפור, הלכתי למורה שעשיתי אצלה בזמנו קורס דיבוב והראיתי לה את החומרים שהייתי צריך להיבחן איתם, מונולוגים, והיא אומרת לי תגיד, אתה דפוק? לא חשבת להראות את זה למישהו לפני שאתה נבחן עם זה? לא חשבת שאיזה עין חיצונית תכוון אותך? גם אתה לא היית מקבל את עצמך. אז זה אתה יודע, עוד שיעור לחיים, תמיד לעבוד עם מישהו מנוסה יותר במה שאתה רוצה להשיג. היא התחילה לעבוד איתי אחד על אחד, עכשיו בתקופה הזאת שוב, לשמחתי, לא התקבלתי, זה שם את הפוקוס שלי בנדל"ן ובהשקעות. כשכן כבר התקבלתי, שזה היה שנה אחרי, אז כבר התקבלתי לכמה בתי ספר ובחרתי לאן אני רוצה, הייתי כמעט הכי מבוגר בכיתה, התחלתי ללמוד שנה א' בי"ס למשחק בגיל 27, עמית, אתה יודע, יש איתי ילדים בני 21 שמה או אפילו 20.

עמית:     אני לא יודע איזה גילאים לומדים בד"כ.

יובל:      בד"כ מאוד צעיר, ובגלל הגיל המבוגר גם רציתי ללמוד בסטודיו שיש בו אנשים קצת יותר מבוגרים ולא ילדודס בני 21 שרק השתחררו, וזה הוביל אותי לניסן נתיב בירושלים, שזה היה חוויה מדהימה של 3 שנים. כשסיימתי לימודי משחק, וזה עוד דבר, אתה יודע, אם הייתי ישר מתקבל הייתי לוקח את זה כמובן מאליו, כן, ברור,

עמית:     הייתי ב-8200,

יובל:      כן, הייתי פה, הייתי שם, אבל כשזה לא הולך, וכשאתה בסוף כן מצליח, אחרי שהתעקשת, אתה יודע, התייחסתי לכל רגע כאילו אני משלם על זה אלף שקל לשעה, מה זה סחטתי את הלימון של ה-3 שנים האלה, אנשים נתבקשו לעשות מונולוג, הייתי מבקש לעשות שניים, הייתה סצנה? הייתי מבקש לעשות שתי סצנות, כאילו המורים כבר אמרו די, חלאס, שיגעת, אבל עמית, הגעתי לשנה ג', מה שנקרא שנת ההצגות, היו שם אנשים שעשו תיאטרון התיכון והיו שם אנשים עם הרבה יותר ניסיון במה ממני, בשנתיים האלה עבדתי כל כך קשה כדי לסגור את הפער, הגעתי לשנה שלישית כבר מאוד מצויד, ורצה הגורל, אתה יודע, יש משפט יפה שאומר שהזדמנות, כשהיא פוגשת מוכנות, זה מזל, והעבודה שלנו זה המוכנות, ובשנה ג' היה איזה הפקה של תיאטרון מקצועי ירושלמי שהגיע לעשות לנו אודישנים, לשמחתי התקבלתי, ועד היום רצה ההצגה הזאת שנקראת מוסררה, על הסיפור של הפנתרים השחורים שכתבה וביימה הדר גלרון, שהיא אומנית נפלאה וקומיקאית נהדרת, ומצאתי את עצמי מסיים שנה ג' ומתחיל לעבוד בתיאטרון מקצועי. עכשיו אני אומר לך חד משמעית, אם לא הייתי עובר את מה שעברתי, לא הייתי מפיק מהלימודים האלה את מה שצריך ולא הייתי יוצא מהם שחקן, הייתי יוצא פשוט עוד מישהו שלמד 3 שנים בי"ס למשחק, מה תרצה להזמין.

עמית:     לא, וגם לא היית מתפנה לנדל"ן, כי היית חושב שאתה הולך להיות אליל במות, והיית…

יובל:      נכון, נכון.

עמית:     אז איזה כיף. עכשיו ספר לנו קצת בנדל"ן, אז יש לך דירה שנייה, ו-,

יובל:      אוקיי, עכשיו מה שקרה זה שבזמן הלימודים, עמית, מה שנקרא כל פעם, היה לי כבר את כל הקשרים, והייתי עושה כל הזמן במקביל את המשא ומתן הזה, והייתי מקדיש לזה המון זמן בסופי שבוע, כשלא היה לימודים, ואם היה צריך, הייתי באמצע שבוע לפעמים ככה מבריז בעדינות מהלימודים, נוסע לרמלה, הולך, עושה משאים ומתנים, וכל פעם כשהגעתי למחיר טוב, זה היה דירות שהייתי מגיע אליהם בעיקר כבר אז ממתווכים שהיה לי איתם רשת שעבדתי עם כמה חבר'ה שממש נהיינו כבר חברים, וכל פעם שמצאתי עסקה טובה, כבר הייתי נועל אותה, הולך לבנק להוציא אישור עקרוני, עו"ד שכבר גם נהיה חבר, מה שנראה כבר מביא לי את זה, את הבנאדם אליו לשולחן החתימות, קונה אותה ומביא משכנתה, רק הבעיה שהייתה לי זה ההון העצמי, כי ההון העצמי שלי נגמר אחרי שני הנכסים הראשונים. עכשיו המשפחה שבהתחלה כל כך דאגה ואמרה לי אל תעשה את זה, אל תעשה את זה, פתאום אתה יודע, עוד שנה עוברת ועוד שנה עוברת והם רואים שהכול בסדר, אז פתאום אולי גם תקנה לאחיך, אולי גם תקנה לאחותך, אימא תכף יוצאת לפנסיה, אולי גם נקנה דירה לאימא. עכשיו זה גם מדהים, אתה עושה משהו שכולם אומרים אוי ואבוי, אוי ואבוי, ופתאום כשהם רואים שהשד לא כזה נורא, טוב, אולי גם אני אבוא איתך.

עמית:     טוב, זה הגיוני, אנשים אוהבים מצליחנים.

יובל:      העניין אבל, שהדירה הראשונה שקניתי עמית, אגב כישלונות, משהו שלא התייעצתי ונפלתי בו חזק, זה היה להכניס דיירת שלא עבדה, או יותר נכון עבדה כמכינת קפה אצל מישהי שהיא הייתה קוראת בקפה,

עמית:     אז היא הכינה את הקריאה בעצם.

יובל:      לא, זה היה קפה ללקוחות ששותים, לא הקפה שקוראים בו…שתבין,

עמית:     חשבתי שהיא בחשה מאחורי הקלעים מה הולכים לקרוא לבנאדם.

יובל:      אם חד הורית, והילד שלה עובד בשיפוצים בלי תלוש, כאילו כל…אי אפשר לבקש עוד כמה סימני אזהרה, הכול על הקיר כבר. לקח לי חצי שנה לפנות אותם דרך בית משפט. זה היה הדירה הראשונה שלי. עכשיו כמובן שאתה יכול להבין בבית איך הגיבו לזה, כאילו אמרנו לך, ברור, מה חשבת? רמלה, נו מה ציפית, מה, איך עכשיו, מה תעשה עכשיו, נו? שוב, הפסקתי כבר לשתף באותה תקופה, כבר יצאתי מהבית אז נטרלתי הרבה מאוד מהרעשים האלה, בסופו של דבר זה נתן לי שיעור לחיים על איך להכניס דייר מה שנקרא בצורה הכי מסודרת והכי נקייה שאפשר. עשיתי מאז, אתה יודע, עבור עצמי ועבור לקוחות, בערך 350 עסקאות, אני יכול להגיד לך שכל העניין הזה של ההשכרות, ברגע שאתה עובד לפי מתודה מאוד מאוד מסודרת, ממש ממש פשוט, העניין זה לדבוק במתודה הזאת, לא לזוז ימינה ושמאלה. עכשיו הנכס השלישי, הרביעי, החמישי, שזה כבר קרה בזמן ניסן נתיב, היה מכספים שהצלחתי להלוות מהמשפחה, כספים שהיו בפק"מ, אתה יודע, סבא, סבתא, אבא, כל מי שהסכים להקשיב לי ולא זרק אותי מהדלת מה שנקרא, ופשוט שילמתי להם ריבית, אמרתי אתה מקבל ככה וככה פק"מ, בוא אני אתן לך הרבה יותר. לקחתי את הכסף הזה כמרכיב ההון האישי, הוספתי על זה עוד פעם משכנתאות, והתחלתי לצבור דירות כאלה שעלו בין 300-350 שהכלל אצבע היה מה שנקרא כל דירה כזאת שקניתי, שראיתי לפחות 20 נכסים, מה שנקרא קניתי רק את המציאות הכי טובות שמצאתי. עכשיו תראה מה זה עמית, הפוך על הפוך, אני עם 5 נכסים, אני לומד משחק בניסן נתיב בירושלים ועזבתי את ההייטק, רצה הגורל, הדירות האלה שניקנו ב-300 אלף, הייתי בתקופה מטורפת מבחינת עליות ערך, אני מסיים את הלימודי משחק והשווי שלהן הוא בין 600 ל-650 אלף שקל, זאת אומרת 300 אלף שקל עליית ערך פר נכס, 5 נכסים, מיליון וחצי שקל.

עמית:     וזה גם לפי התאריכים שאתה מספר, לדעתי זה אפילו לפני התקופת מס שבח שב-2014 עד 17, אז גם אפילו לא היית צריך לשלם מס שבח, שהוסיפו,

יובל:      אני עוד לא מכרתי שום נכס, אני רק קניתי והשכרתי, ויצרתי ע"י הגרייסים הכנסה פסיבית מאוד גבוהה מכל נכס, ואתה יודע, הקטע המטורף פה, אני מסיים את הלימודי משחק, דירה שקניתי בשנה א' ב-300, קומת קרקע, 2 חדרים, ברחוב בן צבי, אני מוכר אותה אחרי שנתיים וקצת ב-500, והרווחתי 200 אלף שקל נקי. אתה יכול לדמיין מה קרה לתודעה שלי? שעבדתי כל כך קשה בהייטק בשביל המשכורת הזאת שהייתה פחות מ-10,000 שקל, שמתוכה במקרה הטוב הצלחתי לחסוך 5,000 שקל לחודש, ופתאום, בזמן שלמדתי משחק בכלל, אתה יודע, ועשיתי 200 אלף שקל נקי, על השקעה של 100 אלף שקל שהפכה ל-300. עמית, התודעה שלי התפוצצה. עכשיו כמה דברים קורים בראש שלך כשאתה עושה, דבר ראשון זה שאתה אומר אוקיי, אתה מבין שעבודה nine to five מה שנקרא, משלמת חשבונות, אבל אתה לא תתעשר ממנה, ואתה מבין שהשקעות זה משהו שהוא מאסט, זה לא טוב, נו, אולי, אם.

עמית:     בשביל זה הפודקאסט נולד, לתת לאנשים את התובנה הזאת.

יובל:      אחלה פודקאסט, אשריך. אגב, הגעתי אליך כי הרבה חבר'ה מהצוות שלי אמרו אתה מכיר את הפודקאסט של עמית? ואני, לא, אז כדאי שתכיר.

עמית:     אז אתה עם תודעה שמתרחבת.

יובל:      עמית, היה לי ברור שמה שנקרא אם אני רוצה לצבור הון, הנה אחד מהמסלולים הכי חזקים שיש, אני בראש שלי עשיתי את זה בשביל ההכנסה הפסיבית, ואגב, מה שקרה מאותה תקופה זה לקחתי את הנכסים שמכרתי, ועם הבוא נגיד סתם דוגמה, הנכס הזה שנתתי דוגמה, לקחתי את ה-200 אלף שקל האלה, וקניתי single family home בארה"ב. איך הגעתי לארה"ב? גילי ויוסי, שני המנטורים שליוו אותי בתחילת דרכי בארץ, שאחד מה שנקרא ממש ירדתי איתו לשטח ושיפצתי את הדירות שלו, והשני היה נקרא לזה המורה המכוון שלי, ועד היום אני לומד מהם המון, אתה יודע, כמעט 15 שנה אחרי, הכרתי ביניהם בחופשת פסח בשנה א' שלי בניסן נתיב, אז כל החבר'ה, אתה יודע, בילו בים, ואני לקחתי את שני המנטורים שלי וטסנו לעשות חקר שוק באטלנטה. עכשיו זה היה ב-2010 שנה א' שלי בניסן נתיב, וב-2008 השוק האמריקאי התרסק לרסיסים, וכל אחד מאיתנו חזר עם בית צמוד קרקע, מה שנקרא single family house, ב-60 אלף דולר שלפני המשבר היה באזור ה-110-120. אתה אומר אוקיי, מקסימום אני לא ארוויח הרבה, אבל להפסיד אני עוד לא רואה לאן זה יירד. הם לימים הפכו את זה לעיסוק המרכזי שלהם ויש להם היום חברה מאוד מצליחה בתחום, ואני הלכתי, אתה יודע, חזרתי לארץ, ניסן נתיב וכדומה. ומה שקרה זה דרכם התחלתי לרכוש את כל ה-single family homes האלה, אז כל אקזיט הומר לבית כזה, בארה"ב, שמניב לפני הוצאות קרוב לאלף דולר שכירות, אחרי הוצאות משהו נשאר במקרה הטוב 550,

עמית:     40-60 אחוז בד"כ, כן.

יובל:      כן.

עמית:     אז אני רוצה לחדד נקודה, כי אנחנו יש לנו עוד איזה 10 דקות, מתי אתה הבנת, כי זה גם סוויץ' בראש, אני רוצה ככה לשמוע ושתשמיע, מתי אתה הבנת שבעצם זה עסק, כי הרבה פעמים לרוב האנשים, הם עושים משהו טוב לעצמם, אין את הראייה הזאת בואנה, זה בעצם יכול להיות גם עסק עבורי, כלומר העסק שאתה פיתחת, שאתה מלווה משקיעים והקמת צוות, אני אשמח אם תשתף אותנו קצת, כי אני טוען שהיום כל אדם חייב שיהיה לו מספר ערוצי הכנסה, אולי אחד מהם יביא לו דולר וחצי בשנה, אני לא אומר שכולם יהיו גדולים, אבל זה סוויץ' מטורף בראש, אני מנסה לחלחל כל מי שרוצה ולא רוצה לשמוע, אז אני אשמח ככה להבין מתי אתה היה לך את הוואו, אולי אני אעשה מזה עסק.

יובל:      החבר'ה בכיתה היו שומעים אותי כל הזמן בטלפונים בהפסקות, של נכסים ודירות, החבר'ה בכיתת משחק,

עמית:     בניסן נתיב.

יובל:      כן, בניסן נתיב, והיינו שם מאוד קרובים, אתה יודע זה, כיתת משחק אתה, זה כמו סיירת בצבא, אתה מאוד קרוב לכולם, אתה מבלה איתם 12 שעות ביום לפחות, אחרי זה חזרות אל תוך הלילה, כאילו זה נהיה משפחה, והם הכירו את כל מה שאני עושה. אגב, סיפרתי מקודם שהיעד שלי היה להגיע למשכורת נטו הזאת,

עמית:     9,800.

יובל:      9,800, וקצת לפני גיל 30, שזה היה בשנה ג' שלי בניסן נתיב, הגעתי ליעד הזה.

עמית:     וואו, מגניב.

יובל:      ע"י הדירות האלה ברמ-לוד והנכסים בארה"ב. עכשיו החבר'ה שלי בכיתה ראו את המסע שלי תוך כדי, והרבה מהם אחרי שסיימנו ללמוד, אתה יודע, חסך 100 אלף שקל, 200 אלף שקל, 300 אלף שקל, או שהוא לקח מההורים, והתחלתי לעזור להם לרכוש דירות, וזה התחיל להתגלגל והם הביאו את החברים שלהם והחברים הביאו את החברים. עכשיו אני במקביל עובד בתיאטראות קטנים בירושלים, תיאטרון פסיק ותיאטרון אספקלריה, ואתה יודע, זה לא הקאמרי שכל יום יש לך הצגה בערב, אלא יש שם הצגה, לא יודע, פה הצגה פעם בשבוע ופה פעם בשבוע, אז זה נתן לי גם זמן לעשות את זה, ואני רואה שאני נורא נהנה מזה, עכשיו מה שקרה זה שאתה יודע, כל הנכסים ה-, סתם לדוגמה, שמצאתי 20% מתחת למחיר שוק, אז הייתי קונה אותם, או 30 אפילו לפעמים אחוז, אבל אתה יודע, גם 15% מתחת למחיר שוק זה אחלה עסקה, ומישהו שזה דירה יחידה ואין לו מיסים זה בכלל טירוף, אז אתה יודע, כל פעם שנפל לי משהו כזה בתוך המנגנון שפיתחתי, של המשא ומתן המתמיד הזה, הייתי מביא מישהו שיקנה. עכשיו אתה יודע, לא היה לי בתודעה בכלל עסק-שמעסק, פשוט רציתי לעזור לחברים שלי. כשהם התחילו להביא את המשפחה אז אמרתי רגע, זה לא חברים שלי, מה, אז אני אקח על זה איזשהו תשלום, ואז התחלתי, אתה יודע, גביתי משהו מאוד סימלי, וזה גדל וגדל וגדל, ואז אמרתי אוקיי, אני רוצה להפוך את זה למשהו מאוד מסודר, אז בהתחלה זה היה רק אני ורק ברמלה-לוד איפה שהכרתי, ואחרי זה התחלתי לקחת חבר'ה שהם נדל"ניסטים כמוני שעבדתי איתם והיינו מתייעצים אחד עם השני, אגב, זה משהו מאוד חשוב, שאתה עושה משהו, להקיף את עצמך באנשים שהם גם עושים את זה, שאפשר להתייעץ איתם, וההפריה ההדדית הזאתי היא כל כך חשובה ומאוד מחזקת, ואז לאט לאט מה שנקרא כבר יכולתי ללוות אנשים ברמלה-לוד ובגני אביב לא רק בעצמי, אלא ביחד עם עוד צוות של אנשים שעשה את זה, ומה שנקרא עם כל אחד מהם דוגמה אישית, כי הם עשו מה שאני עושה, ואז באו אליי אנשים עם הון עצמי נמוך יותר, אז התחלתי לפתוח אופרציות זולות, כמו בקריות, ואז באו אנשים עם הון גבוה יותר, אז פתחתי אופרציה גם ביפו ובת ים, וככה זה התרחב, והיום בעצם יש לי צוות ואנחנו עושים ליווי, פתח סוגריים, למצוא לבנאדם נכס, לעשות עבורו משא ומתן, לעזור לו בשיפוץ, למצוא לו שוכרים, סגור סוגריים, ב-10 ערים, ויש לי היום צוות של 10 נדל"ניסטים והם פשוט מדהימים, ואתה יודע, הסוד טמון באנשים, פשוט הסוד טמון באנשים, להקיף את עצמך באנשים הנכונים, האמינים, החרוצים, הטובים לעשייה.

עמית:     אז אני רוצה רגע לשאול אותך, עוד פעם אני מדגיש למאזינים, אני לא יודע מתי אתם תשמעו את הפרק, אנחנו ביוני 2020, יש הרבה דעות לכאן ולכאן האם זה הזמן הנכון לקנות בישראל נכסים, זה יקר מידי, זה זול מידי, המחירים ירדו, המחירים יעלו, תן לנו קצת מהאני מאמין שלך מהניסיון, יש לך ניסיון כבר של הרבה מאוד שנים, האם זה זמן נכון, האם תמיד זה זמן נכון, האם תמיד זה לא זמן נכון.

יובל:      אני חושב שדירה יחידה, מכיוון שאין מיסים לא בקנייה, ואם החזקת את הדירה לפחות 18 חודש גם אין מיסוי במכירה, אני חושב שמה שנקרא יפה שעה אחת קודם, קדימה, לצאת לדרך. יש לך שקל? תקנה דירה שעולה 4 שקלים, כי אפשר לקבל 75% מימון על 25% הון עצמי, זה הטבות מטורפות, אנשים שלא מכירים נדל"ן לא מבינים כמה ההטבות האלה מטורפות. סתם לצורך הדוגמה, לקחתי 100 אלף שקל, קניתי דירה שעולה 400 והמחיר שוק שלה הוא 450, ואחרי כמה שנים מכרתי אותה ב-500, כי שחקתי בינתיים משכנתה ובנוסף הייתה לי עליית ערך, הפכתי 100 אלף שקל ל-200, וזה תשואה מטורפת שאפשר להגיע אליה תוך אתה יודע, שנתיים-שלוש אם עושים את הדברים נכון. ולאנשים שזה לא דירתם היחידה, אז אם זה לטווח ארוך, אני ממליץ בחום, אם זה לקנייה ומכירה, פחות, כי אלמנט המיסוי יחסל חלק ניכר מהרווח.

עמית:     אז מה זה אצלך, איך אתה מגדיר טווח ארוך, האם אתה מתכוון לאנשים שרוצים לבנות את זה כחלק מהפנסיה, או שאתה אומר 5 שנים, או עד שזה יעלה 42%, מה, כל אחד מגדיר טווח ארוך פשוט אחרת, אז איך אתה מגדיר טווח ארוך.

יובל:      אני אומר אם אתה קונה את זה לפחות ל-5 שנים, תיתן לעוגה זמן בתנור לתפוח, אין בעיה, מה שנקרא אם קנית מראש במחיר טוב, אטרקטיבי, וקנית באזור שמתפתח, שאין בעיה גם להשכיר שם, אז אתה תעשה כסף טוב וגם המס רכישה המעצבן שיש היום, שהוא 8% נכון להיום, גם זה יתגמד עם השנים, ולכן אני אומר לפחות 5 שנים זה לא דירתך היחידה.

עמית:     הארה בא', למאזינים, לא לך, נכון שה-8% מעצבן, רק מה שאנשים לדעתי טועים, הם משווים 8 לאפס, אבל לפני שהעלו את זה ל-8 זה היה 3.5, זאת אומרת בשנים שאני קניתי, ב-2010 ודברים כאלה, זאת אומרת תמיד תעשו את החשבון שאתם נדפקים ב-4.5% ולא ב-8%, כי זה לא היה אפס, לפחות מאז שאני מכיר את עולם הנדל"ן וב-15 שנה האחרונות, זאת אומרת אז הדלתא פה היא המשחק ולא ה-,

יובל:      עמית, גם לעצמי אני עדיין קונה נכסים בארץ, אני חושב שזה אומר הכול, צריך לזכור שמדינת ישראל השטחים שלה מאוד קטנים, ויש הרבה מאוד יהודים בכל העולם שרוצים חתיכה מהקרקע הזאת, יש פה צוואר בקבוק של קרוב ל-50 ומשהו אלף דירות בשנה, של ביקוש, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אגב,

עמית:     כן,

יובל:      בין הביקוש להיצע של הדירות, וזה צוואר בקבוק שגורם לעליית מחירים. מקום המדינה ועד היום זה רק הולך ונהיה קשה יותר לקנות דירה, יש תקופות שהמחירים ירדו בהם, בעיקר בשנות ה-90, שהעלייה מברית המועצות הופסקה, אבל זה רק, אתה יודע, ופתאום היה מלא דירות חדשות שלא היה להם קונים, אבל לאט לאט, שוב, אני אומר הצוואר בקבוק הזה התמלא ותפס את זה, יש ביקוש שגורם לעליות האלה. עכשיו שוב, יש אזורים שהם לא זזים, הגרף שלהם נראה מאוד סטטי, קו ישר, שם אני לא ממליץ לגעת, אבל ברוב האזורים שאם אני מסתכל אחורה המחירים עלו, בצורה עקבית, זה נפלא.

עמית:     ויש בארץ איזשהו אתר שמראה לאנשים בקלות תנועת מחירים? כי, נגיד מדלן הוא מראה תנועת מחירים?

יובל:      אז במדלן אפשר לדעת, ואפשר להיכנס לאתר של רשות המיסים, לאתר נדל"ן שלהם שאפשר להסתכל שם, מידע מיסים, מידע נדל"ן, ואפשר היום גם יד2 יודע לקרוא את זה מאותו אתר, ואתה פשוט מסתכל מה היו המחירים באותו מקום, אתה יודע, אתה רוצה מה שנקרא לקחת מגמת עלייה, שהמגמה תהיה החבר שלך, אבל שוב, אני חושב שחלק עיקרי פה זה או לעשות אחרי שרכשתם הבנה בתחום והשתפשפות, או להיעזר במישהו שהוא משופשף, כי אחרת זה יכול להיות כואב, ואני חושב שזה נכון לכל תחום השקעות.

עמית:     זה אני מאוד מסכים איתך. אז אנחנו תכף ממש מתקרבים לסוף, אז מה שאני אומר למאזינים, בתיאור הפרק באפליקציות, איפה שאתה מקשיבים, או אם אתם מקשיבים באתר שלי על תיאור הפרק, יש לכם שני דברים של יובל, יש לינק אחד להורדת המדריך לנדל"ניסט המתחיל, ששמה הוא מספר את כל הדרך של ההמלצות שלו איך לעשות את זה נכון, ויש לו גם מיני קורס של 12 שיעורים שהוא מציע ללקוחות הפודקאסט ב-50% הנחה, שזה יעלה 97 שקלים בלבד, יש לכם שמה לינק וקוד קופון, אז מי שזה מעניין אותו אז זה יופיע. ואנחנו בסוף, בכל פרק בסוף שלו אני מבקש מכל מרואיין לתת 3 טיפים מה שנקרא פרקטיים, שאנשים יוצאים איתם לחיים, יכול להיות שדיברת עליהם כבר בדרך, בשיחה שלנו, יכול להיות שלא, אבל בוא נרכז ובוא נעטוף ככה 3 דברים שאתה אומר לאנשים אני מציע לכם.

יובל:      קודם כל להבין שמה שאנחנו תופסים לגבי עצמנו, המחשבות שלנו לגבי עצמנו על מה אפשרי עבורנו ומה לא אפשרי עבורנו, הופכים להיות, זאת אומרת אנחנו הופכים להיות המחשבות האלה, ובאמת אין לי איך להדגיש את זה כמה זה חשוב העניין הזה.

עמית:     אני קורא לזה סיפורים בראש, אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, אנחנו גם בטוחים שאנחנו צודקים, ולפעמים זה מקטין אותנו.

יובל:      אדם חי את הסיפורים שהוא מספר לעצמו, עמית, זה ממש ככה, המציאות שלנו זה השתקפות של מה שקורה אצלנו בפנים. אני היום נמצא, בשנתיים האחרונות אני באנגליה, אני עושה פה תכנית לשחקנים מכל העולם ואני מנהל את העסק מכאן, אני, כמות השדים הפנימיים שהייתי צריך להתגבר עליהם, כדי להבין בכלל שזה אפשרי עבורי, אחרי שאתה יודע, בארץ שיחקתי בצורה מקצועית, לשחק, להאמין שאני מסוגל לשחק גם בחו"ל בצורה מקצועית, באנגלית, זה היה עיקר העבודה שלי בשביל להתקבל לפה, לא ההכנה הפיזית של המונולוגים, שירים, ריקודים, בלט וכדומה.

עמית:     גם נשמע שיש לך אחלה מבטא אנגלי, אני מקנא בך.

יובל:      I'm working on it, it's not easy, working on it. Every day, every day.

עמית:     אז זה הטיפ הראשון. טיפ שני?

יובל:      להשכיל פיננסית, לא משנה אם התשוקה שלך לא קשורה בכלל להשקעות, תראה, הנדל"ן אני התאהבתי בו, בחיים לא חשבתי שזה ייהפך לעסק, אבל נורא נהניתי מזה, אני אוהב את האקשן, אני אוהב את המשא ומתן, אני אוהב את האנשים, אני אוהב את השיפוצים, אני אוהב את ההשכרה, אני אוהב להכיר אנשים, זה תיאטרון של החיים מבחינתי, אבל להשכיל פיננסית גם אם אתה לא אוהב את זה וגם אם אתה סולד מזה, כי ההשכלה הפיננסית הזאת זה מה שיבנה לך מה שנקרא קרקע. כשעבדתי בקרקע היה בכיר בשם זאב שפוטר, אני זוכר שזה זיעזע אותי עמית, כי הוא היה בין הראשונים שעבדו שם, ואמרתי לו, ביקשתי לשבת איתו לצהריים ואמרתי לו איך, אבל איך זה יכול להיות שמפטרים אותך? אז הוא אומר לי נהייתי כבר לא רלוונטי, אני יקר להם. אני אומר מה זה יקר להם? מה, אתה בורג? אתה מכונה? אתה בנאדם, יש לך משפחה, יש לך ילדים, יש לך נכדים. הוא אומר כן, אבל זה עסק. והדבר הזה שהוא אמר לי, הבנאדם הבכיר החכם הזה שאני החזקתי ממנו, שראיין אותי, שקיבל אותי לאותה עבודה בזמנו, שהוא אומר לי שהוא עכשיו הולך לחתום אבטלה, זה זיעזע אותי, זה העיר אותי. יש ספר שנקרא "להתעורר", שאני מאוד ממליץ עליו, זה פשוט זיעזע אותי, וכאילו אנחנו צריכים להתעורר ולקלוט שאנחנו לא יכולים להסתמך על, גם אם עשינו תואר ראשון, שני, שלישי, אני לא יודע, whatever, על מקור הכנסה אחד מאיזה מעסיק אחד, כי יום יבוא ואני לא יודע מה, באה הקורונה או שלא באנו לא בטוב או שבעלי המניות, אתה יודע, מחליטים שמקצצים, אז אוקיי, תקצצו, אז תיצרו לעצמכם עוד מקורות הכנסה, אל תהיו תלויים רק בזה, וזה לא חייב להיות דברים שאתם לא אוהבים, יש הרבה דברים שאתם אולי כן תאהבו, זה יכול להיות מסחר אלקטרוני וזה יכול להיות בנדל"ן וזה יכול להיות שוק ההון וזה יכול להיות גם בארץ וזה יכול להיות גם בחו"ל, ויש מגוון, אז הדברים שאתה אישית או את יותר מתחברים אליהם, אבל בחיאת, כאילו אל תזניחו את זה כי זה לא מעניין אתכם או כי יש לכם רתיעה מזה, ובכלל, הרתיעות האלה נובעות מכל מיני תפיסות מוטעות שיש לנו לגבי כסף. אחד הדברים הראשונים שאני הייתי צריך לעבור בתהליך הראשוני שלי היה לנקות את כל השטויות האלה מהראש.

עמית:     מוכר, יש לי ספר שנקרא change your mindset, think like the rich, באמאזון, כי יש הרבה סיפורים.

יובל:      נכון, ממש.

עמית:     והשלישי?

יובל:      לא לוותר, להיות, לסגל לעצמכם גישה של נחום-תקום. יש באחד מהסרטי רוקי שם מונולוג מאוד מרגש, שהוא מדבר לילד שלו והוא אומר לו, בדיוק חשבתי על זה לפני כמה ימים, שאני מחזיק את הקטנצ'יק שלי, שהוא אומר לו אתה יודע, פעם היית כזה קטן, הייתי יכול להחזיק אותך ביד, והוא אומר לילד שלו אתה יודע מה הבעיה? הבעיה שאתה מוותר כשזה נהיה קשה, והעניין של החיים זה לא להכות חזק או לדעת להיות הכי חזק או הכי מהיר או הכי טוב, אלא לדעת לחטוף, באמת לחטוף, ועוד פעם לקום ולהמשיך, ואז עוד פעם לחטוף, אבל באמת לחטוף, ועוד פעם לקום ולהמשיך. ושמע, זה פשוט מונולוג גאוני בעיני, ואתה יודע, גם סילבסטר סטאלון יש לו סיפור מטורף ומעורר השראה, לא סתם הדברים האלה נכתבו ונכנסו לסרט. אני חושב שזה פשוט, דיברתי איתך על ההרצאה האחרונה, ואני ממליץ שתרשמו ביוטיוב ההרצאה האחרונה, זה פרופסור שחלה בגידול סרטני והוא נותן הרצאה לפני כמה אלפי סטודנטים, יש שם 20 מיליון צפיות ביוטיוב, הרצאה מרתקת, והוא אומר שם משהו מאוד יפה, הוא אומר הקירות שאנחנו נתקלים בהם זה לא כדי שנוותר, זה כדי שזה יזכיר לנו עד כמה אנחנו רוצים את זה, כדי שכשאנחנו בסוף נקבל את זה, זה יהיה כל כך מתוק, זה כדי שאחרים יוותרו.

עמית:     יפה, יפה. יובל, תודה רבה, אני למדתי הרבה, לי היה מרתק, תודה רבה על הזמן שלך, ועל הזמן שאתה לא עם התינוק,

יובל:      תודה רבה.

עמית:     ומאזינים יקרים, אז קודם כל תודה שהקשבתם עד עכשיו, אני מזכיר שבתיאור הפרק יש קצת חומרים של יובל, אני אשמח לקבל עוד רעיונות, עוד המלצות, עוד תגובות, פרקים קודמים, אם במקרה נתקלתם בפרק הזה, אפשר למצוא באתר שלי www.2invest.co.il ושיהיה לכם השקעות טובות, תודה רבה על ההאזנה.

יובל:      תודה רבה לכל מי שהאזין.

עוד לא נרשמת למייל?

בואו לקבל ממני עדכונים שוטפים ומרתקים בעולם הכסף וההשקעות

שתפו את הפרק הזה עם אחרים:

פייסבוק
טוויטר
לינקדין

תודה שבחרת להצטרף אלי ולצעוד בדרך לרווחה כלכלית

בנוסף, אני מזמין אותך לקרוא את תקציר הספר

לחשוב עשיר להיות עשיר

אני מזמין אותך להצטרף אלי לכנס "כסף והשקעות"

לחגיגת יום הולדת 60, פרק 100 והשקת הספר.

ניפגש ביום שישי 2/9/22 בבית ציוני אמריקה, תל אביב.