עמית עשת מארח את אלון כץ פודקאסט כסף והשקעות

תוכלו להאזין לפודקאסט גם בשרותים הבאים

אייטיונס
ספוטיפיי
יוטיוב
RSS

הפודקאסט כסף והשקעות עם עמית עשת

24. אלון כץ – מטאור עולם ההשקעות: הלוואות חברתיות

לידיעה , בהמשך הדף יש תמלול מלא של השיחה שעמית עשה עם אלון.

אלון כץ הוא מנכ"ל ומייסד חברת BTB, שהוקמה בשנת 2014.

אלון היה יועץ השקעות לפני שעבר לעולם ההלוואות החברתיות, שנקרא גם P2P.

ההלוואות החברתיות התחילו באנגליה וכבר 5 שנים התחום קיים בארץ,

עם כ-5 פלטפורמות שונות.

הרעיון הוא לנצל את הטכנולוגיה ולחבר במהירות ומסלול עוקף בנקים

בין מלווים (אנשים עם כסף פנוי) לבין לווים אשר צריכים קווי אשראי נוספים.

במערכת יש מנגנון פיזור הכסף בין לווים רבים, וכך מקטינים משמעותית את הסיכון.

ראשי התיבות של BTB הן Be The Bank.

עד היום הפלפטפורמה הילוותה כ-400 מיליון ₪.

בין הדברים שהרחבנו עליהם:

  • מה זה הלוואות חברתיות?
  • מי הלווים ומי המלווים?
  • איך הם בודקים לווה ומוודאים שיחזיר את הכסף?
  • איזו רגולציה יש ואיפה הכסף של המלווים?
  • מה מטרת קרן ערבות הדדית ובאיזה היקף כספי היא?
  • לאיזו תשואה ניתן לצפות
  • מה ההבדל בין BTB לשאר החברות הפועלות בתחום?

אם תרצו שנציג BTB יתקשר ויסביר בפירוט יש ללחוץ על הקישור המצורף.אתרBTB:

http://bit.ly/2lKqk5C

ההטבה שמוזכרת בפרק למאזיני הפודקאסט הסתיימה בתאריך 29/3/21.

קהילת כסף והשקעות בפייסבוק: https://bit.ly/3GGBT2c

ערוץ היוטיוב של עמית בו סרטונים רבים בעולם הכסף וההשקעות: https://bit.ly/2Kt99Ci

*** כל הנאמר בפרק הוא למטרות לימודיות בלבד ואינו מהווה המלצות השקעה. כל השוקל להשקיע חייב להתייעץ עם יועץ מוסמך. אינני יועץ השקעות או יועץ פנסיוני מוסמך והפרק נועד להסבר בלבד.

תמלול הפרק:

עמית:    הפרק הזה הוא פרק מיוחד עבורי מכמה סיבות, הראשונה, זהו פרק 24, שמציין שנה להקמת הפודקאסט "כסף והשקעות", כל חודש עולים שני פרקים חדשים, אז 24 זה אומר שנה. האמת, אני לא האמנתי שאני אתמיד כל כך הרבה, אבל בזכות התגובות המאוד חמות שאני מקבל בכל מיני ערוצים, אז זה נותן המון המון מוטיבציה להמשיך, אז אני ממשיך. סיבה שנייה שזה פרק מיוחד, זה שהיום זה יום ההולדת שלי, יום הולדת 57, שזה גם ציון דרך, שנה לפודקאסט ו-57 שנים לי. הפרק היום מדבר על נושא ההלוואות החברתיות, שאני מרגיש שיש בו הרבה מאוד חוסר ידע, אני רואה הרבה מאוד לקוחות שלא כל כך חשופים לעניין, אז ראיינתי את אלון כץ שהוא מנכ"ל BTB, והאמת קצת קפצנו בין הנושאים, אבל יצא פרק מעניין, ובסוף הפרק יש גם הטבה מיוחדת למאזינים, גם זה פעם ראשונה שבעצם אני ממש עושה דרך הפודקאסט, אז האזנה נעימה ויאללה, מתחילים. שלום לכולם לפרק נוסף של פודקאסט "כסף והשקעות", כאן עמית, אני שמח לארח היום את אלון, אלון, תודה רבה שאתה מארח אותי בעצם, אני מתארח אצלך במשרדים בתל אביב.

אלון:     נכון, פיזית את פה אצלנו, שלום עמית, שלום למאזינים.

עמית:    אז אלון כץ, הוא בן 38, הוא מייסד ומנכ"ל משותף של BTB, שזאת החברות בארץ שפועלת בתחום הלוואות חברתיות. אני, כשאני עושה הרבה מאוד ייעוצים לאנשים, אני זיהיתי בורות די גדולה בתחום, מה זה הלוואות חברתיות, מה בעד ומה נגד, ובעצם על זה אנחנו נדבר היום, ולפני שנתחיל אני רוצה עוד פעם להודות לכל המאזינים ששולחים לי המון המון הודעות חיזוק, והכי כיף זה לקרוא אנשים שעשו באמת איזשהו שינוי בחיים שלהם בזכות איזשהו פרק שהם שמעו, אז תמשיכו לשלוח לי, זה נותן לי מוטיבציה להמשיך. אלון, בוא נתחיל רגע בדבר אזוטרי, מה זה BTB?

אלון:     אוקיי, אז באמת כמו שאתה אומר,

עמית:    לא, ראשי תיבות, רגע, ראשי תיבות.

אלון:     ראשי התיבות של BTB, BTB זו פלטפורמה להלוואות חברתיות, והמסר, הסלוגן השיווקי שלה זה אומר be the bank, שזה בעצם אומר בוא ל-, יש לנו שני סוגים של קהלים, יש לנו קהל אחד שהוא קהל למשקיעים או למלווים, אנשים שאת כספם יכולים להשקיע היום בכל, עד היום, בכל אפיק אחר, חלקם בפיקדונות בבנק, חלקם בנדל"ן, חלקם בניירות ערך, חלקם בדברים נוספים, אז אנחנו אומרים לקהל הזה בוא, תשחק, תהיה בתפקיד הבנק, תהנה ממה שבנק נהנה ממנו, שזה בעצם התשואה או הרווחים או הריביות, ואנחנו נגן עליך בדומה לאיך שבנק מגן על עצמו, באמצעות מודל מאוד מתוחכם שפיתחנו, ששומר על המשקיעים, תכף נדבר עליו, ובעצם הכסף עובר ללווים שהם עסקים או אנשי עסקים בארץ, ככה זה בפלטפורמה ובמודל שלנו, של BTB, ואנחנו נותנים להם הלוואות בתנאים מאוד טובים שעוזרים להם לשפר את ביצועי העסקים שלהם ושמים אותם במקום תחרותי, אחר, לעומת מה שהם היו קודם לכן ולעומת מה שהם יכלו לקבל מהמערכת הבנקאית והחוץ בנקאית גם כן.

עמית:    יופי, אז אנחנו תכף ניכנס באמת לעומק, אז נתחיל את השאלה הראשונה על BTB, כמה זמן היא פועלת?

אלון:     הפלטפורמה עצמה פעילה מאז שנת 2014, בעצם הקמנו את הפלטפורמה בפברואר 2014, עד היום נתנו הלוואות בקרוב, בהיקף של קרוב ל-400 מיליון שקלים, ללווים, כאמור לעסקים קטנים ובינוניים ולבעליהם, הלוואות בסכומים גדולים יחסית, בין 100 אלף שקלים לבין מיליון שקלים ללא שיעבודים, ואם יש שיעבודים אז אף מעל לכך, הלוואות שמאוד משפרות את הביצועים שלהם, את היכולת שלהם לצמוח, ובתנאים מסחריים כאמור שהם מאוד שוברי שוק.

עמית:    טוב, נראה לי שהשיחה הזאת שלנו תהיה פחות מתודולוגית ממה שתכננתי, כי שנינו אוהבים לקפוץ, כי אתה אמרת פה משהו שאני מדבר עם אנשים, הם קופצים מפחד, לא משמחה, אז אנחנו נקפוץ, כשאתה אומר שאתם מלווים בין 100 אלף למיליון ללא שיעבודים, המאזין שפחות בקיא מה קורה אצלכם פה במשרדים שלכם אומר רגע, זה בלי שיעבודים, אז למה שהוא יחזיר את הכסף? מה הביטחון שיש לי?

אלון:     נכון, אז זה בעצם מייצר אפקט הפוך, בכות זה שהתנאים הם כאלה שהם לא דורשים שיעבוד מהלווה, במרבית המקרים, אף שהיום כבר למעלה מ-20% הוא גם מגובה בשיעבודים, אומנם בזכות כך אנחנו מצליחים לגייס לווים מאוד מאוד טובים, לווים בנקאיים, לווים מאוד איכותיים, לשפר את התנאים, והם בעצם הלווים שלנו, וזה אומר שאלה לווים שיכולים להחזיר את ההלוואה, שיש להם בעצם יכולת כספית להחזיר כל חודש בחודשו את התשלומים, הם גם נבדקו, שזה המצב, בדקו אותם צוות אנליסטים אנושי שלנו יחד עם יכולות טכנולוגיות רבות שפיתחנו, על מנת לראות שכל לווה שלנו הוא גם אדם ועסק נורמטיבי, באופיו, איך שהוא מתנהג, בעבודה שלו מול המערכת הבנקאית, מול הלקוחות, מול הספקים שלו, והוא גם עסק ואדם שבחשבון הבנק ובתזרים השוטף שלו יכול להחזיר את ההלוואה כל חודש בחודשו, ההחזר הזה הוא גם החזר שהוא קל יחסית משום שאורך החזר ההלוואה שאנחנו מעניקים הוא אורך שהוא ארוך משמעותית ממה שמקובל במרבית ההלוואות במשק לעסקים כיום, ולכן,

עמית:    מה זה אומר? בזמנים, כמה היום בממוצע הלוואה אצלכם? 3 שנים, 5 שנים, 8 שנים, של לווה.

אלון:     הממוצע הוא בין 5 ל-6 שנים, הטווח הוא בין 4 עד 6 שנים בהלוואות ללא שיעבודים, ועם שיעבודים אף מעבר לכך, בהחזרים חודשיים על פי שפיצר, שזה בעצם נוסחה שבונה את החזר ההלוואה, למי שמכיר, אבל מה שזה אומר בסופו של דבר, שיש החזר של קרן וריבית כל חודש בחודשו, ולכן גם הסיכון של הלווה מצטמצם כל חודש שעובר, וגם אנחנו בודקים, מעין פעימת לב שלו, כל חודש מחדש, בגלל שההחזר הזה מתבצע כל חודש, אז רואים באמת שהוא יכול להחזיר ושהוא מצליח להחזיר, בפועל.

עמית:    אני לא בטוח שמאזין שלא מכיר את הפלטפורמה ישתכנע שלמה בין 100 אלף למיליון אתה אומר שהם יכולים להחזיר, אמרת שאתם עושים עליהם בדיקות, אז אתה יכול טיפה להסביר מה זה בדיקות?

אלון:     בטח, אני ארחיב. קודם כל לווה שמגיע אלינו צריך שיהיה לו ותק לפחות של שנתיים, זה חלק מתנאי סף אשר אנחנו בודקים ומבקשים מכל לווה שלנו, אנחנו לא נותנים פה הלוואות לעסקים קטנים, למי שיודע וגם למי שלא, רוב העסקים שנופלים בארץ, מדברים על מספרים של כ-80% מהעסקים שנופלים, נופלים בשנת הפעילות הראשונה, לכן אנחנו מדלגים על כל הטווח הזה, על כל הפער הזה, על כל הסיכון, ונותנים אותה רק לעסקים שצלחו את תקופת הזמן. עוד אנחנו בודקים את פיזור הסיכונים שלהם, כמה ספקים, כמה לקוחות יש להם, מי הם, מה הם, הציונים שלהם, אנחנו בודקים את חשבונות הבנק שלהם גם במישור הפרטי, גם במישור העסקי, אנחנו בודקים את דוחות העסק, מדובר בדוחות רווח והפסד, דוחות של מע"מ, ביטוח לאומי, אם זה עסק שמנהל מלאי אז גם מלאי, את כל הביטוחים שיש להם, הרבה תחומים, הרבה סקטורים של לווים יש להם כל מיני ביטוחים ייחודיים, כמו למשל עולם חקלאי או עולם של נדל"ן או דברים אחרים, זה דברים שחשוב לדעת כדי לראות שהלווה הוא באמת יציב, טוב, איתן, ואחד שירצה ויוכל להחזיר את ההלוואה כראוי, זו בדיקה מאוד מאוד מעמיקה, לגבי כל לווה ולווה, ובסופה יגידו אם הוא יוכל לקבל את ההלוואה ובאיזה תנאים מסחריים, להבדיל ממה שמקובל במערכת הבנקאית או אפילו החוץ בנקאית, האינטרס שלנו, של הפלטפורמות בכלל, של העולם הזה של peer to peer, הן שונות מהאינטרס במערכת הבנקאית, כלומר, המטרה שלנו זה לא שהלווה ישלם ריבית גבוהה יותר או נמוכה יותר, זה לא שהמשקיע ירוויח יותר או פחות, לנו אין, אנחנו לא נרוויח יותר אם הריבית של הלווה תהיה 8% מול 5%, אנחנו נרוויח את אותו דבר בדיוק, ומכאן נובע ההבדל הגדול, משום,

עמית:    רגע, סליחה, אתם לא תרוויחו יותר, אתה מדבר על הפלטפורמה.

אלון:     אני מדבר על הפלטפורמה.

עמית:    אבל המלווה, אני לצורך העניין, כשאני שם אצלך, אם אתה תלווה לו ב-8% או ב-5%, אני יכול להרוויח יותר.

אלון:     נכון, אנחנו תפקידנו זה בסה"כ למצוא את נקודת האיזון ההוגנת בין הצדדים, כמה המשקיע צריך להרוויח ביחס להלוואה, וכמה הלווה צריך לשלם, זה שם אותו במקום הרבה יותר ניטרלי, הרבה יותר הוגן, ממה שהיה קיים עד כה, ולכן אנחנו מצליחים באמת לייצר הלוואות טובות יותר, בתנאים טובים יותר למשקיעים, משום שההתנהגות הזאתי היא התנהגות הרבה יותר חברתית, הרבה יותר הוגנת, ממה שהיה מקובל לפני כן. רואים את זה משום שהמשקיעים שלנו, ולא רק שלנו, אם נסקור את,

עמית:    תכף נדבר על השוק הזה,

אלון:     כן, אוקיי, אז,

עמית:    נרחיב שמה כי יש לי כמה דברים, אוקיי,

אלון:     בשמחה, אין בעיה, בכל אופן, אנחנו מצליחים כתוצאה מכך להגיע לתשואות מאוד מאוד הוגנות כלפי המשקיעים שלנו, מאוד גבוהות, זה מוכח כבר בפועל 5.5 שנים של 100 אחוזי הצלחה בתזרים של כל המשקיעים של BTB, ללא יותר מהכלל, הצלחה התזרימית של קרן וריבית בכל חודש, לרות שיש אתגרים, אנחנו צריכים לעבוד מאוד קשה עבור כך, אבל המודל עצמו מכסה, הצליח לכסות עד כה 100% מהתשלומים של כל המשקיעים.

עמית:    אז בוא נקפוץ לשאלה, ומאזין תמים שלא מכיר את הנושא הזה או מתוחכם, אומר לא יכול להיות שיש 100%, וגם אנחנו בחדר יודעים שלא יכול להיות שיש 100% של לווים שמצליחים להחזיר, אז תסביר בבקשה מה זה קרן ערבות הדדית ומה המנגנון שמאפשר לך להגיד בביטחון כזה עד היום כולם קיבלו.

אלון:     אז מה שקורה פה זה בעצם בנינו מודל שמכיל בתוכו 5 שלבים, או 5 רכיבים, ששומרים על המשקיעים השונים. ראשית, מה שאמרנו, אותו חיתום, חיתום זה הדבר הכי חשוב עבורנו, כי אנחנו רוצים שהכסף יועבר ללווה שיכול להחזיר את ההלוואה ושלא צפויה להיות איתו איזושהי בעיה כזו או אחרת, ולכן הבדיקה היא מאוד מאוד מעמיקה כלפי כל לווה ולווה, היא בודקת גם אנטי-פרוד, שהלווה לא יכול להיות לא מישהו שהוא אומר שהוא, היא בודקת את יכולת ההחזר החודשי שלו והיא בודקת את אופיו, כמו שציינתי קודם לכן. הדבר הנוסף שאנחנו עושים זה פיזור סיכונים. יש לנו מערכת מאוד מאוד חכמה, מאוד טכנולוגית, שבעצם סורקת כל לילה, שוב ושוב, את התיק של כל המשקיעים ביחס לכל ההלוואות ופורסת אותם מחדש. עד היום המערכת הזאתי הצליחה להקטין את החשיפה של כל משקיע להלוואה בודדת, לעד חשיפה מקסימלית של 0.2% מתיקו ביחס להלוואה תקינה רגילה, זה אומר לפחות 500 הלוואות בתיק, בפועל יש לנו תיקים שכבר מתקרבים ל-1,000 הלוואות בזמן נתון, והמספר הזה הולך וגדל, תחשוב שמדובר בעצם ב-1,000 עסקים שונים, שאין קשר בינם אחד כלפי השני, שמנוהלים ע"י אנשים אחרים,

עמית:    לא, אבל אני לא מבין את הלוגיקה למה צריך כל לילה לעשות את כל הפיזור הזה.

אלון:     תראה, אומרים,

עמית:    כי אם לווים מחזירים וזה, אז כאילו מה, למה כל הזמן לערבב? המחשב עושה את זה, זה בסדר, זה לא אדם עובד ועודר בגינה, אבל,

אלון:     נכון, מחשב עושה את זה, וזה דרש הרבה עבודה והרבה יישומים טכנולוגיים בשביל להגיע למצב שכזה,

עמית:    לא, אבל מה היתרון שלי כמשקיע בדבר כזה.

אלון:     אז שיעור ראשון שמלמדים כל תלמיד נגיד להיות יועץ השקעות כדוגמה, יגיד לו שפיזור סיכונים זו ההגנה החשובה ביותר, אני לא אגיד שזו ההגנה החשובה ביותר, אבל היא בהחלט חשובה מאוד, היא מייצרת חשיפה קטנה ככל הניתן ללווה ספציפי, וככל שחלילה לווה מסוים תהיה איתו איזושהי בעיה, שגם לזה יש פתרון, תכף נגיע גם אליו, על מנת שהחשיפה להלוואה הזאתי שנכנסת לפיגור או לבעיית תשלום קצרה, אולי אפילו טכנית, אפילו אם מדובר בכמה ימים, עדיף שהחשיפה תהיה כמה שיותר קטנה, כך נוהג,

עמית:    לא, זה אני מבין, אבל לא הבנתי למה כל יום ולא נגיד פעם בשבוע או פעם בחודש, זה סתם סקרנות.

אלון:     זה, קודם כל, תראה, הפיגור יכול לקרות בכל יום, בכל רגע נתון, ביחס לכל לווה ולווה, כל לווה חותם על הסכם ההלוואה שלו בתאריך אחר, התאריך הזה קובע את לוח הסילוקין, מתי תשולם כל ההלוואה במועד שלה בחודש, ככל שאנחנו נצליח להגיע לפיזור רחב ומהיר יותר, ככה החשיפה הזאתי והסיכון הזה של פיגור שעשוי לקרות ברגע מסוים, יהיה קטן יותר, זה תפקידנו, זו תפקידה של המערכת של BTB, כך היא פועלת וזה רק הולך וגובר, מדובר בעצם בתחום מאוד מאוד גדול, בארץ יש גם קרוב ל-600 אלף עסקים קטנים, המספר הזה הולך וגדל בכל שנה בשנים האחרונות, הוא צפוי להמשיך ולצמוח, הצורך שלהם באשראי הולך וגדל גם הוא, והמענה הוא קטן, רואים את זה בדוחות הבנקים, רואים את זה בתקשורת, כל חיינו, תקן אותי אם אתה לא שמעת גם, אבל אני כל חי שומע ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות הכלכלית, כמה שקשה לעסקים קטנים ובינוניים לגייס אשראי, האשראי שהם מגייסים, הם מגייסים אותו בתנאים קשים,

עמית:    לא, זה כן, אני פשוט לא הבנתי את הנושא הפיזור, סליחה, אני הפרעתי לך, אז אמרת שיש לכם 5 רכיבים ששומרים על המשקיע, זה חיתום לפני ההלוואה,

אלון:     נכון, הפיזור,

עמית:    הפיזור הטכנולוגי,

אלון:     הפיזור, ההגנה המשפטית שלנו, יש לנו פה בעצם צוות משפטי in house, שמטפל בכל הלוואה שחלילה יש איזושהי בעיה, כבר ברגע הראשון שזה קורה, מדברים איתו, מנסים להסביר את המצב, אנחנו מממנים את הכל, לעורכי דין הללו יש כלים כדי להתמודד עם הלווה, משום שהלווה, כאשר הוא חתם על הסכם ההלוואה, הוא חתם אותו מול העורך דין, לרוב עורך דין שלנו, זה דבר שהוא מאוד חשוב, כי העורך דין מסביר לו היטב על מה הוא חותם, מדובר באיש מקצוע מאוד מומחה, לא כמו שקורה במקומות אחרים שאנחנו לוקחים אשראי וזה נעשה באופן דיגיטלי או מול פקיד שלא תמיד בקיא בכל הדברים בהסכם, אז פה זה לא המצב, פה הוא יודע בדיוק על מה הוא חותם, מסבירים לו היטב, וזה חשוב גם בשבילו וגם בשבילנו וגם בשביל המשקיעים של BTB, אוקיי? במעמד החתימה להלוואה יביא גם צ'קים ושטר חוב, שהם מהווים כלים להוצאה לפועל, היה ויש איזושהי בעיה, כלים לבדוק את הלווה והתחייבות מאוד משמעותית שלו, משום שלכל לווה שלנו, ההגנה הבאה זה שהוא מגובה לפחות לפחות בערב אחד, לפעמים יותר, ככה שיש בכל הלוואה תמיד מספר נפשות, כאשר אותו ערב אף הוא נבחן ע"י הצוות של האנליסטים המקצועי של BTB, לראות שמדובר באדם שיכול בעצמו להחזיר את ההלוואה, שמקורותיו הכספיים הם לא מהמקור של העסק של הלווה, שמדובר גם הוא שהוא אדם נורמטיבי וטוב ושיש לו, בד"כ יבדקו את המקצוע שלו, שזה מישהו שיוכל להשיג עבודה אם הוא יחליף תפקיד, אם יקרה לו משהו לעסק שבו הוא עובד חלילה, כל הדברים האלה הם חלק ממודל הסיכונים והבדיקה של הלווה ושל הערבים עצמם. אז זה דבר מאוד חשוב. ומה שאתם העלית שנייה לפני שהתחלתי, זה את הנושא של הקופה לערבות הדדית, שבאמת היא, זה מכשיר שבעצם פיתחנו, שמלווה אותנו לאורך כל הדרך, ומה שהוא עושה, הוא בעצם מעין קופה שכל המשקיעים לוקחים בה חלק, והקופה הזו משלמת הלוואות שנכנסות לפיגור ולא מצליחות לשלם בעצמן, כמובן שהדבר שקוף למשקיע,

עמית:    בוא תסביר גם לאנשים שלא מכירים באיזה היקף המלווה, איזה היקף מההשקעה הולך לקופה.

אלון:     אני מגיע לזה, אני רק מסביר כיצד זה פועל שנייה. קודם לכן, בעצם המשקיע מפריש אחוז אחד מכל השקעה או מכל מיחזור של כספיו, ההלוואות של BTB  הן הלוואות כפי שאמרתי בממוצע של למעלה מ-5 שנים, זה אומר שבערך חמישית מכך בלבד זה ההחזר השנתי הממוצע בתוספת ריבית, מה שאומר שבממוצע כזה כ-0.2% מיחס לכספו של כל משקיע עובר לקופה לערבות הדדית בכל שנה, בנוסף לאחוז הראשוני, הדבר הזה מאפשר לכל המשקיעים של BTB עד היום, וצפוי כך גם להמשיך, לקבל החזר מלא ביחס לכל ההלוואות שנכנסו לפיגור או לכשל תשלומים זמני או ארוך יותר, זה משום שמה שקורה במנגנון של המערכת, והכל קורה על פי FIFO, על פי first in first out למעשה, שכל התשלומים, שכל ההלוואות משולמים תמיד ע"י הקופה לערבות הדדית, ביחס להלוואות שהן בפיגור, עד שאנחנו נצליח להסדיר אותם. בד"כ אנחנו מצליחים להסדיר אותם, פשוט בגלל שלכל הלווים יש ערבים, כולם כאמור נבדקו היטב, יש כלים של שטר חוב, צ'קים והסכם הלוואה מאוד מחייב מול כל הצדדים, ולכן הצלחנו להסדיר את מרבית ההלוואות שהיו בכשל עד היום, וככה אנחנו צופים, על פי הסטטיסטיקות, אני מקווה שנמשיך גם קדימה. זה נתון שהוא מאוד יוצא דופן ובולט לטובת המשקיעים שלנו, שבזכותם יש להם 100% הצלחה בתזרים כמו שציינתי בתחילת השיחה, גם של הקרן וגם של הריבית, משום שהקופה לערבות הדדית משלמת פה גם את הקרן וגם את הריבית בכל חודש שעובר, משהו שהוא יוצא דופן, המכשיר הזה הוא בכלל משכיר די ייחודי, ברוב הפלטפורמות בעולם זה לא קיים, יש פלטפורמות בודדות בארץ ובעולם, לדעתי רק בארץ שזה קיים בהם, אבל שם מדובר רק בתשלום של הקרן, כאן מדובר בתשלום מלא, קרן וריבית, שמשלם לכל המשקיעים שלנו את כל התשואה הגלומה בהלוואה, וזה מאוד מאוד חשוב ועובד מאוד יפה בזכות כך. אז אלה ההגנות. התוצר שמשקיע מצליח להגיע אליו כבר 5.5 שנים ברצף, מדובר בתשואה במונחי ברוטו של קרוב ל-7% לשנה, משהו שהוא יוצא דופן בעולם ההשקעות, אני לא מדבר רק בארץ, אני מדבר בכלל בכל העולם, בין פלטפורמות של peer to peer, מבין השקעות נדל"ן, ניירות ערך, השכרות.

עמית:    אמרת את המילה ברוטו, אני יודע אבל לא בטוח שכולם יודעים, מה אחוז המיסוי, 15 או 25% מס רווחי הון על הרווח הזה?

אלון:     אז BTB באמת פנתה להלך רולינג כבר בשנת 2014, עוד לפני שהיא הייתה מפוקחת ותכף נרחיב גם על זה, ובעצם המיסוי של המשקיעים הפרטיים שלנו, שזה מרבית המשקיעים בפלטפורמה, הוא 15% בלבד, יש פה גם אלמנט של מגן מס, אז לפעמים זה צפוי אף להיות מתחת לכך, מדובר במס שמאוד מטיב עם המשקיע, שמשולם בתשלום במקום ביחס לכל החזר והחזר של הלוואה, זו לא ההוצאה היחידה שיש על המשקיעים, יש גם את הקופה לערבות הדדית שהזכרתי, ויש דמי ניהול, בד"כ משקיע שימחזר את הכספים בשלמותם, וזה מה שעושים למעלה מ-90% משהמשקיעים שלנו לשמחתי, מצליח להרוויח כ-6% נטו לשנה בשנה הראשונה, ועוד אפקט של ריבית דריבית, משום שהמשקיע ממחזר את כספו, שזה אפקט מאוד מאוד משמעותי שרוב היועצים הפיננסים, ובטח גם אתה אומר את זה ללקוחותיך, שמים עליו מאוד דגש, מייצר פה עוד תופסת בברוטו של כחצי אחוז לכל שנה שעוברת, כלומר יש לנו משקיעים שאיתנו מ-2014 שכבר הגיעו לכ-9.5% תשואה שנתית כרגע על כספם, בזכות האפקט הזה, שזה מאוד מאוד משמעותי, ב-100 אחוזי הצלחה כאמור, זה מאוד יפה לראות את זה.

עמית:    הייתי רוצה רגע שנרחיב על האפקט בריבית דריבית, יש בעצם את האפשרות, הרי כל חודש כל לווה משלם את השפיצר,

אלון:     נכון,

עמית:    ואז מפה תמשיך אתה בבקשה, כי זה התחום שלך, להסביר מה המשקיע יכול לעשות עם הריבית הזאת.

אלון:     אוקיי, אז בעיקרון יש למשקיע מספר אפשרויות, ראשית, הכסף בכלל הוא נזיל והמשקיע יכול לבקש למכור אותו, לא לנו, אלא לשארית המשקיעים, בכל רגע נתון ללא שום עמלה או קנס, ובשווי ההוגן. מה שקורה זה שכל יתר המשקיעים, בגלל המודל פיזור שלנו שהסברתי כחלק מההגנות שנקרא b-match בעצם בלילה, שהוא לוקח את הכסף של המשקיע ופורס אותו על כלפי כל המשקיעים האחרים ומצמצם לו את החשיפה, אז הוא נותן את זה ומקבל חזרה ממשקיעים אחרים כספים של הלוואות אחרות במקום, באותו הליך של ההנזלה, במקום לתת ולקבל, הוא בסה"כ נותן בלי לקבל, וזה מייצר הנזלה שהיא מאוד מאוד מהירה, אוטומטית ולא לוקחת פוזיציות של סדר מסוים, של העדפה מסוימת, של לקוח אחד על פני לקוח אחר, כולם על פי מועד הבקשה שלהם, זה מתפזר להם ולא חוזר להם על פי אותה מערכת, מערכת מאוד מאוד חכמה, וזה אומר שאם לך יש הלוואה סתם בתיק של 1,000 שקלים, שהמערכת צריכה כרגע למכור אותה ולי יש רק 500 שקלים באותו רגע נתון, המערכת תדע בעצם לחתוך לך לנגזרות את ההלוואה שלך, להעביר 500 אליי, ואת שארית ה-500 בין המשקיעים האחרים, וכך היא תמכור את כל התיק שלך עוד ועוד עד הגעה למיצוי מלא של המכירה, זה הליך שבד"כ קורה ימים ספורים, בקצב מאוד מהיר, וכאמור ללא שום עלות. עכשיו בנוסך לאפשרות למכור כמה שאני רוצה, מתי שאני רק רוצה, בגלל האספקט הזה של המערכת, גם המשקיע בהגדרות שלו באזור האישי, שזה אזור מאוד מתוחכם, מאוד שקוף, הוא רואה בו בדיוק את הפיזור של ההלוואות, הכמות שלהן, לוחות הסילוקין שלהן, את התשואה, התשואה החזויה עד 60 שנה קדימה, הוא יכול לבנות אפילו תתי יוזרים, יש לנו היום, אנחנו בנינו מודל לחיסכון לילדים, נכדים, לכל מטרה למעשה, לרכב, אם זה קיבוץ שרוצה לחסוך לחברים בקיבוץ, אם זה תאגיד שרוצה לתת בונוסים לעובדים שלו, הכול נעשה תחת אותו משלם מס, תחת אותו בנאדם בפועל, אבל תחת כינויים הוא יכול לבנות לעצמו הוראות קבע או הפקדות חד פעמיות לתתי יוזרים כפי שהוא מגדיר באופן אוטומטי לחלוטין, באותו מקום הוא יכול גם לבקש למשוך כל חודש תשלום מסוים שהוא יכול להיות הריבית, הוא יכול להיות הקרן והריבית, ואז ההשקעה הזאתי יכולה, כמו למשל כשאתה קונה נכס להשקעה ואתה מקבל כל חודש שכר דירה, אז אתה תוכל לקבל את הריבית שלך מההשקעה כל חודש בחודשו, במקום הריבית דריבית, אבל עדיין עם תשואה מאוד מאוד יפה שיוצאת כנטו של 0.4% לחודש, כאמור אם אתה כן תמחזר תגיע בשנה הראשונה לכ-0.5% נטו ועוד ועוד, שזה תשואה פנטסטית ביחס לאלטרנטיבות האחרות בשוק, ואז תקבל את הכסף הזה במועד קבוע לחשבון הבנק שלך בהעברה קבועה, ואתה יכול לשנות את המצב הזה בכל רגע נתון באזור האישי בלחיצה אחת על כפתור.

עמית:    אז אם אני, רואים שאלון היה בנקאי, הוא מדבר איתנו במונחים נורא מקצועיים, אז אני אנסה להסביר לי ולכם במילים פשוטות יותר את הנושא. כשאתם מקבלים כל חודש את הריבית, אתם יכולים להחליט שאתם רוצים את זה תזרימית לחשבון הבנק או להחליט שהריבית תישאר ותופקד מחדש, וזה בעצם האלמנט ריבית דריבית שאלון דיבר עליו, כי אם אנחנו לא מושכים את זה, הכסף ממשיך לעבוד בשבילנו ויש לנו פה עוד מגן דחיית מס, זה לא דחיית מס בעצם, כי כל תשלום אנחנו משלמים את ה-15%, אבל אני ממשיך להשקיע, אני מגדיל את ההשקעה.

אלון:     נכון, דמיינו שיש לכם היום מיליון שקלים לצורך הדוגמה העגולה, אפשר להשקיע כל סכום, אפשר להשקיע גם 10,000 ו-2,000 ו-5 מיליון, ממש כל סכום, וכולם מרוויחים אותו דבר באחוזים, אבל דמיינו שיש לכם מיליון שקלים ב-BTB, ובתום השנה, לפי המספרים שאמרתי, יש לכם מיליון ו-60, גם 60 האלף שקלים הללו מייצרים לעצמם את אותם 7% תשואה בברוטו, ולכן אנחנו מרוויחים על אותם מיליון תשואה שהיא גבוהה יותר, משהו שהוא לא אפשרי כשלמשל אנחנו רוכשים נדל"ן ואנחנו חייבים בעצם לקבל את שכר הדירה, כי אנחנו לא יכולים מהשכר דירה של ה-3,000, 5,000 או כל סכום אחר, לקנות עוד בית באופן אוטומטי ומידי, להפך, ולכן אנחנו לא יכולים לייצר את האפקט הזה, ופה זה מתבקש כאן, והדבר החכם לעשותו.

עמית:    עכשיו בזמן שדיברת עלתה לי שאלה, מהלווים שמבקשים ללוות, מה האחוז בעצם שאתם, אם אפשר להגיד את המספר, לא יודע, מה האחוז שאתם מאשרים או דוחים בבקשות, זאת אומרת מתוך 100 אחוז בקשות הלוואות, איזה אחוז בעצם אתם מאשרים?

אלון:     אנחנו היום מאשרים סטטיסטית כ-18% מלווים שעברו בדיקה, עברו בדיקה זה אומר לא לווה שהתחיל, לא העביר את כל המסמכים הרלוונטיים, אלא אחד שעבר אנליזה, כלומר באזור ה-1 ל-5 לווים עובר את האישור, לא נשכח, זה לא הכסף שלנו, זה כספו של הציבור, וחובתנו גם לשמור עליו,

עמית:    לא, זה אמור לתת לנו ביטחון שאתם בודקים.

אלון:     נכון, מחובתנו לבדוק אותו היטב, לראות שהוא יכול להחזיר, כדי שאף אחד לא חלילה ייפגע מהסיפור הזה, ושכולם יהיו מרוצים, ושניתן, באמת, יש כל כך לווים טובים, מדובר באנשים שהם עסקים קטנים, שלפעמים בני המשפחה עובדים בעסק, משלמים מיסים, עושים צבא, אנשים נורמטיביים וטובים שראויים להחזיר ולקבל את ההלוואה הזאת ולהחזירה, הם מסוגלים לעשות כך, ולא מקבלים מענה מספיק טוב עד היום מהאלטרנטיבות הקיימות בשוק, ולכן הם באים אלינו, פונים אלינו, הרבה מהם,

עמית:    זה הסיבה כי הבנקים מקטינים את הכמות כסף שהם מלווים לעסקים קטנים?

אלון:     מה זה מקטינים? אם נסתכל על דוחות 2018 במערכת הבנקאית, אנחנו נראה,

עמית:    לא, זהו, אני הסתכלתי בדוחות, רואים שהם הקטינו.

אלון:     לא, אנחנו נראה גידול, אנחנו נראה נגיד,

עמית:    לא בכולם, חלק מהבנקים הקטינו,

אלון:     נגיד במונחים של לאומי ופועלים לזיכרוני מדובר על בערך 5% צמיחה באשראי לעסקים הקטנים. יחד עם זאת, כמו שאתה אומר זה נכון, זה לא באמת גידול, למה? כי אם נסתכל על אחוז הגידול של הבנק באותה שנה, נראה שאחוז האשראי גדל אף יותר מכך. עוד אנחנו גם יכולים להסתכל על התיק ולראות שמדובר בפיזור מאוד מאוד רחב, מדובר בהלוואות קטנות, בד"כ עד 200 אלף שקלים שנותנים לעסקים הקטנים והבינוניים, כאמור יש קרוב ל-600 אלף עסקים, לכולם יש חשבונות בבנקים, או לפחות רובם הגדול, ויש אשראי מסוים, אבל האשראי הזה הוא מאוד קטן ולא עונה להם על הצורך, בטח אם אין להם איזשהו נכס לשעבד אותו, ותחשוב שכשאתה הקמת את העסק שלך, אז אני לא מכיר את הסיפור הספציפי, אבל רוב היועצים הפיננסיים ורוב העסקים הקטנים בכלל בכל התחומים, כדי לפתוח את העסק וכדי לצרוך אשראי, היו צריכים לשעבד נכס, אם הם היו צעירים אז אולי זה נכס של ההורים, של עצמם, כל החסכונות, הפיקדונות, תיקי ניירות ערך וכדומה, ועכשיו אם אתה רוצה לפתוח עוד סניף בעוד אזור בארץ למשל, כי אתה מאוד מצליח, יש לך לקוחות טובים, אתה רווחי ומצליח, אם את הלא תשעבד עוד נכס, ולא בטוח שיש לך, אתה לא תוכל לקבל יותר אשראי, למרות שאתה טוב ומוצלח, כי הבדיקה הזאתי והפיזור הזה הוא בעיקרו סטטיסטי, לא שהם לא עושים בדיקות, הם עושים, אבל הוא בעיקרו סטטיסטי ורואים את זה לפי הסכומים שנותנים לכל לווה ולווה, שלא כנגד שיעבודים. עכשיו בא אלינו עסק שכזה שהוא טוב, רווחי, מצליח, למה הוא צריך להיות, בתוך הכשל הזה, מישהו שיכול לשלם את הלוואה, שמוכיח את ההצלחה שלו, שיש לו ותק, שיש לו ניסיון, שיש לו עובדים, שיש לו ביקורות מאוד חיוביות וטובות, אני לא מדבר על כאלה שהם פחות טובים, אני מדבר על מישהו שהוא באמת מוצלח, הוא צריך עכשיו לשעבד עוד נכסים שלא בטוח שיש לו, בשביל הלוואה שהוא יכול להחזיר ללא קושי, ולצמוח, ולקבל את ההלוואה הזאתי גם לטווח קצר ואז להחזיר אותה בסכומים מהותיים כל חודש, וזה יפגע לו בביצועים של העסק, במקום לתת לו, להאמין בו ולתת לו את האפשרות לצמוח בצורה המיטבית ביותר, בסכומים גדולים, ולהשקיע בו, להשקיע בו אנליזה אמיתית, מעמיקה, שיודעת להבין מה העסק הזה עושה, שיודעת להבין מי הם הלקוחות שלו, במה הוא מתעסק, שהוא יכול להחזיר את ההלוואה, שהוא באמת אדם מבין, מקצועי, שיודע לעבוד, ולכזה עסק להעניק הלוואה הוגנת וטובה, ובתנאים לא חזיריים, בתנאים טובים, למה לא? זה כשל שוק,

עמית:    אוקיי, אז הגענו לכשל שוק, אז אני רוצה להעלות ולדבר על המתחרים שלך, אני לא אזכיר שמות, אתה לא חייב להזכיר שמות, אבל בעצם אתם לא לבד בשוק הישראלי, אני מדבר רק על הישראלי, לא מדבר כרגע על שוק חו"ל. האם אתה יכול לספר לנו קצת על השוק הזה, מי השחקנים החזקים, עוד פעם, לא צריך דווקא שמות אם אתה לא רוצה, אבל מה ההבדל בעצם, מה ההבדל בין כולכם, אתם הרי קבוצה של, חברות,

אלון:     כן, אז טיפה לפני מתחרים בארץ, אולי טיפה נסביר קצת על התחום.

עמית:    הגיע הזמן, אנחנו כבר חצי שעה בריאיון, הגיע הזמן שנדבר על התחום (צוחק).

אלון:     בעיקרון הבנקאות העולמית היא עוברת כל מיני שינויים, גופים טכנולוגיים בתוך העולם הזה שנקרא fintech, שזה financial technologies, חברות שחלקן מהוות, חלק קטן, איזשהו זקיק מסוים בתוך העולם הזה הפיננסי, המאוד סבוך ומסועף, וחלקם מהוות תחליף ממש לבנקים בצורה מרכזית יותר, מתחילות להתקיים, מתחילות להתקיים בזכות האינטרנט שבעצם מאפשר לנו להגיע אחד לשני ולהוות תחליף לכל מיני מוצרים שבעבר היינו צריכים לגשת לאיזשהו אדם שיסביר לנו, שיעשה בשבילנו, כי לא היה לנו קשר בין האנשים, רואים את זה בכל עולמות התוכן אגב, לא רק בעולמות הפיננסיים, להפך, זה התחיל ממקומות אחרים, מקומות יותר צרכניים אולי, ממוניות ועד מפות ועד באמת תחליף למערכות פיננסיים, זה הגיע לעולמות הביטוח, לעולמות הבנקאיים, לעולמות ההשקעה הריאליים יותר, ואנחנו באים בתוך המסגרת הזו כחלק מכך. הפלטפורמות עצמן, של ה-peer to peer, שבעצם משתמשות במודל של האינטרנט להפגיש בין בנאדם שיכול להיות משקיע לבין אדם או עסק או כל דבר אחר שיכול להיות לווה, קיימות החל משנת 2005, באנגליה, ע"י חברה בשם זופה, שצמחה להיות אחת הענקיות בתחום, אז באמת זה התחיל באנגליה, צמח לארה"ב, ולאט לאט לכל המדינות המערביות וגם לאסיה. בישראל, החל משנת 2014 קיימות מספר פלטפורמות פעילות בעולם ה-peer to peer, האחרות שהתחילו לפעול ב-2014-2015 התמקדו בעיקר בעולם של אשראי צרכני, הלוואות לאנשים פרטיים, בסכומים קטנים, בד"כ מדובר ב-30, 50, 60 אלף שקלים, מספרים שכאלה, שיכולות לייצר אגב פיזור מאוד רחב, וזו המחשבה, עולם תוכן שאגב הוא מאוד מאוד מצליח בארה"ב ובאנגליה, שם יש באמת צורך מאוד גדול באשראי צרכני, כי יש credit scoring שגם התחיל לאחרונה לפעול בישראל במסגרת מסוימת, אז היה כל הזמן את ה-credit scoring הזה, ושם יש משכורות שבועיות וצורך לאשראי גם קצר טווח של אפילו ימים ספורים וכל מיני קסטות של לקוחות, למשל דמיין עולים חדשים שעוד אין להם credit scoring או אנשים שלא צרכו מימיהם אשראי ואז הבנק לא נותן להם אשראי כי אין לו איזשהו ניסיון, ובאמת יכולים לשלם ומסכימים לשלם ריבית שהיא עשויה להיות גבוהה עבור כך במקומות הללו. ישראל היא קצת שונה במפה הזו, ישראל,

עמית:    מותר להיכנס למינוס.

אלון:     כן, אבל ישראל באמת יש תחרות מאוד מאוד משמעותית על העולם של האשראי הצרכני, הבנקים בתוך זה, רואים את זה בדוחות שלהם, חברות אשראי חוץ בנקאיות, חברות כרטיסי אשראי, לאדם נורמטיבי יש הרבה אלטרנטיבות וכולם כל היום שולחים לו הודעות והצעות ובצורה מאוד מאוד מהירה אפשר לקבל אשראי טוב מהמערכת הבנקאית, מחברות כרטיסי האשראי, המון המון גופים כאלה, חברות הביטוח התחילו להיכנס לזה לאחרונה, באמת שוק מאוד מאוד תחרותי, ולכן גם חלק מהמתחרים שהתחילו כך, שינו מודל, עברו אולי לחו"ל, אולי שינו מודל באמצע,

עמית:    מי שגם בנדל"ן עושה, הלוואות נדל"ן.

אלון:     החליפו באמצע להלוואות יותר נדל"ניות, הבנתי קבוצות רכישה, כל מיני דברים אחרים. BTB פנתה למגזר שבאמת יש לו צורך מאוד מאוד אדיר באשראי, התוצאה היא בפועל שעד כה אמרתי יש לנו קרוב ל-400 מיליון שקלים שהפקיד הציבור, בעיקר הציבור הרחב, גם תאגידים, גם קיבוצים, הרבה לקוחות של סוכני ביטוח, יועצים פיננסיים, בתי השקעות וכדומה שמפנים אלינו, ויש לנו גם ערוץ שתומך בהם. שוב, זה לא משנה מאיפה הגיע המשקיע ומי הוא, מה הוא או כמה הוא הפקיד, כולם מרוויחים אותו דבר, זה היתרון הגדול במערכת, אבל כדי להגיע לכל, אנחנו חושבים שכל לקוח, כל אדם צריך ויכול וכדאי שיפקיד כספים ויהיה לקוח ב-BTB, או שיהיה לווה, או גם וגם, כי זה מאוד מאוד משתלם, ורואים את זה,

עמית:    אבל אם אני חוזר רגע, סליחה שאני מפריע, לעולם המתחרים שלכם, כי יכול להיות שמאזין שומע אותנו ואומר וואלה, לא הכרתי את התחום הזה, זה התחום שאני רוצה, עכשיו הוא ייכנס לאינטרנט, יראה מספר חברות, אז מה שאתה אומר שבעצם מבדיל את BTB מכל השאר, אתם היחידים כיום בארץ שעוסקים באשראי לעסקים מעל שנתיים, האחרים אשראי צרכני, חלקם נדל"ני, אם אני מבין נכון.

אלון:     אנחנו היחידים שעושים, שנותנים הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים כבר 5.5 שנים ברצף, יכול להיות שהפלטפורמות הוסיפו גם איזשהו תחום מסוים לאורך הדרך, אבל זה לא הליבה של העסק שלהם, הם לא עשו את זה, אין להם את הניסיון שאנחנו צברנו כמובן, ואפשר לראות את זה בתוצאות, התשואה אצלנו אל מול המתחרים, כמובן שאני חושב שזה, מה זה אני חושב, אני יודע וגם אתה, שהעולם הפיננסי בישראל הוא עצום, יש מקום לכולם, אני מאחל לכולם בהצלחה, אנחנו גם מתראים הרבה,

עמית:    תחרות,

אלון:     תחרות זה גם דבר שהוא באמת חיובי,

עמית:    יש לי עסק של הוצאה לאור שמתמחה באמאזון, ויש לנו רק מתחרה אחד בעצם בארץ, וזה צרה צרורה, למה אנחנו קטנים מידי בשביל לפתח שוק ולפתח מודעות, וזה דווקא, אנחנו מקווים שיהיו עוד כמה, אז אנשים ידעו על האופציה.

אלון:     נכון, נכון, אז המודעות הזאת שהתפתחה בכל העולם peer to peer, בעצם כל הפלטפורמות עזרו אחת לשנייה,

עמית:    ברור,

אלון:     בזכות הפרסום וחינוך השוק, זה גם יותר מזה, זה ממש חינוך שוק מה שעושים פה, ומה שצריך לקרות, כי כמו שאמרתי, מה שהיה עד כה היה בעצם לדעתנו כשל שוק, ב-BTB, ואנחנו באים לפתור את זה ורואים את זה ומראים את זה כל רגע.

עמית:    אז בוא אני אשאל אותך שאלה שכמעט כל לקוח שמגיע אליי ואני חושף לו את העולם הזה שואל אותי, תגיד לי, מה מבטיח לי שהם לא יברחו לי עם הכסף מחר בבוקר?

אלון:     אז ראשית, הכסף שהמשקיע משלם זה שאלה מאוד חשובה ובמקום,

עמית:    נכון, אנחנו בשביל זה מדברים עליה,

אלון:     הכסף שה-, וגם אני יודע, בישראל חוו כל מיני דברים, ראינו כל מיני אירועים ומקרים,

עמית:    ויחוו, העולם הוא מלא רמאים,

אלון:     ואנחנו גם עם מאוד חשדני בקשר לכספו, ולכן החינוך שוק פה הוא מאוד מאוד רלוונטי וחשוב, אז קודם כל צריך להבין שהכסף לא מנוהל ב-BTB, הוא לא, הכסף מנוהל בחשבון נאמנות בבנק, במקרה הזה בבנק לאומי, אנחנו בעצם לא יכולים להעביר את הכסף למישהו שהוא לא לווה או משקיע ב-BTB, אנחנו נחסמים לכך, יש לנו נאמן בחשבון נאמנות עבור כך, לא ניתן לבצע זאת, גם לא בחוק, אם קרה משהו ל-BTB, וזה תרחיש שהוא מאוד מאוד קיצוני, משום ש-BTB הוא חברה רווחית, יש לה מודל רווח מאוד מוצלח, אז המשקיע לא חשוף מולנו, הוא חשוף מול הלווים בלבד, שביחס אליהם הסברתי והרחבתי מקודם על ההגנות וכיצד זה מתנהל, כאשר כל לווה העמיד צ'קים להחזר ההלוואה שיושבים פה בכספת והם למוטב בלבד, המוטב בלבד זה החשבון נאמנות שבו רשומים כל הנהנים ב-BTB, המערכת יודעת ומחושב בה היחס של כל משקיע ביחס לכל הלוואה שמשתנה בזכות אותו מערכת של ה-b-match כל הזמן, ותמיד יודעים בדיוק מה היחס, מה הפרופורציה, והמשקיע רואה ועוקב אחרי זה לבד מהבית, הכול מאוד נגיש לו, מאוד זמין לו, מאוד ברור לו, מאוד שקוף לו, ניתן להורדה לאקסל, מתאים לכל משקיע, יש פה גם היתר עסקה לקהל הדתי, ממש פתרון לכל סוג של משקיע, בין אם הוא פרטי, תאגיד, דתי.

עמית:    אני רוצה רגע לחזור לנקודה הקודמת, לפני כשנה אם אני זוכר טוב, פורסם בעיתונות הכלכלית שהענף הזה נכנס גם לאיזשהו פיקוח רגולטורי, מה התכוונו להגיד בזה בעיתונות הכלכלית שדיברו על זה? האם אתם באמת חשופים, כאילו צריכים לדווח לרשות לניירות ערך, פשוט, לא יודע, יש כל כך הרבה רשויות בארץ.

אלון:     נכון, יש הרבה רשויות בארץ,

עמית:    שלא מדברות אחת עם השנייה,

אלון:     יש ביניהן קשר מסוים,

עמית:    מיקרי,

אלון:     לא, לא מיקרי, יש, מה שקורה בעצם זה ש-, נכון, לפני שהיינו מפוקחים, BTB והפלטפורמות בכלל היו צריכות להתמודד עם כל הרגולטורים האלה, פנינו לרשויות המס ביחס לרולינג, ביחס למס, פנינו לרשויות אחרות, דיברנו עם ניירות ערך, רשות שוק ההון, הלבנת הון, כל הדברים הם רלוונטיים וחשובים מאוד כדי לשמור על המשקיעים, ואנחנו באמת באמת פנינו לכחלון, לוועדת שטרום, וביקשנו להיות מפוקחים, וכך באמת קרה, החל מפברואר 2018 בעצם אנחנו מפוקחים ע"י רשות שוק ההון, לאחר תיקון חוק שנעשה בנושא, שהובילה אותו חברת הכנסת אז רחל עזריה, ואנחנו היינו מאוד מעורבים, קיבלנו הרבה תמיכה, הרבה אהדה, גם בתקשורת וגם מהרגולטור,

עמית:    אבל מה זה אומר ברמה הפרקטית, שלי, אני כמשקיע, מה זה אומר לי שאתם מפוקחים, רשות ההון,

אלון:     זה אומר ש-, לא, רשות שוק ההון מפקחת גם עליך אני מניח, היא מפקחת על חברות הביטוח, על בתי השקעות, ואנחנו צריכים לעמוד בכל מיני סטנדרטים כדי שיהיה לנו את הרישיון לפעול ולעבוד.

עמית:    לא, אז בוא נדבר במילים פשוטות, לכם יש רישיון מטעם רשות,

אלון:     מטעם רשות שוק ההון,

עמית:    שזה בעצם מה שהמאזין התמים לצורך העניין אומר לעצמו רגע, אני שם את הכסף, מי שומר עליי? אז אתה אומר יש לך נאמן, ויש לך רשות.

אלון:     יש לך נאמן, רשות שוק ההון, תפקידה הוא לפקח על הפלטפורמות, הפלטפורמות צריכות לעמוד בכל מיני אמות מידה בשביל להיות תחת רישיון, זה אומר הון עצמי מסוים, זה אומר שמירה של המסמכים של הלקוחות, זה אומר עבודה על הלבנת הון, או בעצם שלא יהיה אפשר לעשות הלבנת הון, זה אומר שיש צו הלבנת הון על החברות, זה גם דבר שהתחיל עכשיו לפעול, בתקופה הזו, זה אומר טכנולוגיה מסוימת, אבטחה מסוימת, אבטחת מידע מסוימת, עמידה בכל מיני דרישות וכל מיני פרמטרים, העמקה של השוק והבנה של השוק ומה שהוא צריך, ביחד עם הצמיחה של השוק, כי עדיין מדובר בשוק שצומח, שפעיל בישראל בסה"כ משנת 2014, ואנחנו מודים על כך, וזה עוזר לציבור לצבור אמון בפלטפורמות, להבין שיש עליהן פיקוח מאוד הדוק. תחשוב שבאנגליה למשל, הרגולטורים באמת נכנסו לתחום, נותנים רישיונות לפלטפורמות השונות, שומרים עליהן, ומעבר לכך, הממשלה הבריטית נותנת הלוואות ללקוחות של הפלטפורמות, נגיד במקרה של funding circle באנגליה, לעסקים קטנים, שהיא הפלטפורמה הבריטית הגדולה ביותר בתחום, שגם הונפקה בשנת 2014 בבורסה הראשית של לונדון, 2018 סליחה, בבורסה הראשית של לונדון, אז הממשלה נתנה, ולדעתי ממשיכה לתת, ונתנה סכומים גבוהים לעסקים קטנים, דרך הפלטפורמה, כדי להראות את האמון בפלטפורמה, כדי להראות את האמון בעסקים הקטנים, וגם לייצר לעצמה תשואה בזכות המודל הזה, שהוא מודל מאוד מאוד טוב, והיינו שמחים אם היו עושים את זה גם פה, זה דבר שהוא מאוד נכון, שמאוד מעודד את התחרות במשק, את התחרות בבנקים במשק ובעולם האשראי בכלל, וכך זה מעודד מאוד את הצמיחה, ולא סתם הפלטפורמה הזאת, בדוחותיה האחרונים, ברמה שהיא צמחה מעבר להיקפים שהבנקים נותנים לעסקים הקטנים ובינוניים בכל אנגליה.

עמית:    כן, עכשיו אני יודע שאתה בעברך, לא יודע בדיוק באיזה שנים, היית גם יועץ השקעות במערכת כנראה הבנקאית,

אלון:     נכון,

עמית:    ועכשיו שואל את עצמו מאזין שמקשיב, הוא אומר רגע, לי יש כסף, בוא ניקח את זה סתם שיהיה לנו קל, אנחנו מקליטים את זה באוגוסט 19', אני לא יודע מתי אתם תקשיבו, אני מקווה שתקשיבו בזמנים רנדומליים, והרבה שנים קדימה, אבל אנחנו מקליטים באוגוסט 19', לצורך העניין,

אלון:     אני מקווה עבורך שכמה שיותר מהר, ושוב ושוב ושוב, ושיהיה רק מעניין.

עמית:    לא, יהיה מעניין, לא, אני פשוט יודע, לשמחתי, כשמישהו נחשף לפודקאסט, הוא לא מקשיב רק לפרק האחרון, הוא כל כך נהנה אז הוא מקשיב לפרקים קודמים, אני רואה את הגידול בכל הפרקים כל הזמן, אז לכן אני אומר. עכשיו נגיד לצורך העניין 300 אלף שקל יש, שזה כ-100 אלף דולר, 350, 100 אלף דולר, שיהיה לנו קל, זה 350 אלף שקל. אומר לעצמו המשקיע יש לי 350 אלף שקל, אני יכול לבחור איזושהי השקעה בשוק ההון, אתה יועץ השקעות לשעבר, אני יכול ללכת לאיזושהי השקעת נדל"ן, דרך קבוצות או לבד, לצורך העניין נגיד ארה"ב, בוא נגיד לא איזה שוק אזוטרי שרמות סיכון מאוד מאוד מוטרפות, ארה"ב זאת סה"כ מדינה יציבה, ואני יכול לשקול על הלוואות חברתיות.

אלון:     נכון.

עמית:    בוא, אתה, עוד פעם, תנסה להיות טיפה אובייקטיבי, כיועץ השקעות לשעבר,

אלון:     אז קודם כל, כן, דיסקליימר קצר, זה לא ייעוץ השקעות מה שאנחנו עושים פה,

עמית:    לא, כל מה שאנחנו עושים זה למידה,

אלון:     אני רק משווק על פי הניסיון והידע שלי את מה שקורה בחברה ובכלל, אני אגיד כזה דבר, תראה, פיזור סיכונים זה דבר שהוא חשוב, שאנחנו עושים אותו בתוך הפלטפורמה, כבר אמרתי אנחנו מגיעים גם לתיקים של אלף הלוואות ויותר והמספר הזה הולך וגדל בכל יום שעובר, עוד ועוד, היתרון הגדול פה זה שמדובר באמת בעסקים שצריכים את האשראי, שמקבלים deployment מהיר ומידי לכספים של המשקיעים, זה לא התחייבות, זה מה שקורה בפועל כבר 5.5 שנים, אז התשואה היא מלאה לכל המשקיעים שלנו כל הזמן, וזה פיזור שלא קיים כמותו בשוק ההון. תחשוב שאתה,

עמית:    למה, בשוק ההון אני יכול לקנות, עוד פעם, לא המלצה, דוגמה, דוגמה לימודית, קרן סל S&P500, הרווחתי פיזור, או ניקיי 225 או לא משנה,

אלון:     נכון, אבל ב-S&P500 בדוגמה הזאתי זה מדובר במניות, משהו שהסיכון בו עשוי להיות, ראינו את הירידות, נגיד עכשיו הייתה תקופה לאחרונה של עליות, להוציא השבוע האחרון, אבל מתחילת השנה הייתה תקופה של עליות, מדובר בעליות שבאו אחרי ירידות מאוד חדות בסוף 2018, יש כל הזמן הרבה פעמים תקופות של ירידות חדות, בד"כ הציבור הרחב, מה לעשות, משקיע אחרי העליות ואחרי שאמרו לו ונבהל מהירידות, כי קשה לו לחוות בבטן את הירידות, יש מחקרים פסיכולוגיים שאומרים שעל כל אחוז של ירידה זה שווה ערך לאיזה 5 או יותר אחוזים של עלייה בהרגשה שחווה האדם הממוצע,

עמית:    שנאת הפסד, בוודאי,

אלון:     כן, השנאת הפסד היא מאוד מאוד עוצמתית אצל כל משקיע ומשקיע ובאה לידי ביטוי בהתנהגות, ורואים את זה, ראינו את זה אחרי או תוך כדי 2008 במשבר המשמעותי ביותר שרוב המשקיעים חוו במשק, ורוב האנשים מכרו ניירות ערך של חברות שאפילו לא קרה להם דברים שליליים בדוחות שלהם, רק בגלל האפקט הפסיכולוגי שכולם מוכרים וכולם מוכרים, נייר הערך יורד בגלל שיש בנייר ערך, למי שיודע, או לא, יש בעצם, באח כשמדובר באיגרת חוב וגם במנייה, יש שני פקטורים מכריעים, יש את כוחות ה-, את סיכון השוק, שגורם בעצם לעלייה וירידה של מחירים במשך חיי המוצר בגלל ההתנהגות ובגלל הכוחות של ההיצע אל מול הכוחות של הביקוש, כמה מוכרים יש וכמה קונים יש בכל רגע נתון, וכל אלה מושפעים מכל מיני אלמנטים פסיכולוגיים, מה שקורה בריבית במשק, מה שהנגידים עושים, מה שהכלכלות עושים, מה שחברים אומרים להם בארוחות ערב, כל אחד ומה שהוא חווה ורואה, ויש את המנפיק עצמו, מה קורה למנפיק, מה קורה לנייר הערך, לחברה עצמה, האם יש בעלייה סיכון, האם קרה לה משהו בדוחות הכספיים האחרונים, בדיווחים שהיא חייבת לדווח,

עמית:    זה כן, אבל, אני אגיד לך, הרבה מאוד חבר'ה צעירים יותר היום שנכנסים השקעות, בסביבות גילאי 30, הם מסתכלים בזילזול מה, שאני לא אומר, ממרומי גילי אני מעריך, אבל, הם אומרים רגע, אנחנו רוצים להשביח את ההון שלנו מהר, אנחנו מדברים פה אצלכם או הלוואות חברתיות בכלל, נגיד 5-6% נטו, שעוד פעם, אני יודע להעריך את זה, אבל אומרים כדי לפרוש בגיל 40 אנחנו צריכים להכפיל את הכסף שלנו מהר יותר ולגלגל אותו מהר יותר ובנדל"ן אפשר לעשות ככה וככה וככה, אז אתה מרגיש שהם טועים כי לאורך זמן הם לא יצליחו בגלל התנודתיות? או שאתה אומר וואלה, הלוואות חברתיות זה המרכיב האג"חי הבטוח בתוך תיק השקעות.

אלון:     תראה, כאשר התחלתי והתחלנו, כמובן שצברנו ניסיון, והיום אני מדבר עם המון המון ניסיון, כבר 5.5 שנים כאמור של ניסיון כלפי הלקוחות. ובהתחלה אנשים היו מתחילים, ובצדק, ואף היינו מעודדים אותם לכך, לשים סכום קטן ב-BTB, לראות את זה עובד, כי ניתן וכולם מרוויחים את אותה תשואה, ולגדול בקצב שלהם ובקצב שלנו. היום אנחנו כבר רואים שהפיזור שהצענו כל כך רחב, גם כמותי, גם סקטוריאלי, גם גיאוגרפי, התשואה היא כל כך גבוהה, היא מוכחת ב-5.5 שנים של פעילות, שאני חושב שהפיזור הפנימי שקורה בתוך המערכת הוא מאוד משמעותי, תחשוב למשל, אתה נתת עכשיו, אני נתתי קודם דוגמה של ניירות ערך, שגם ביניהם חוץ מזה שיש את הסיכונים שתיארתי, גם של המנפיק וגם של השוק, יש גם את הקירבה, הרבה מהחברות רוכשות באמצעות, ברווחי הנוסטרו, שזה הרווחים של החברות עצמן, את המדד שבו הן נסחרות, אז אם אתה קונה נגיד תל בונד 60, שמוריד לך סיכון של 60 אגרות חוב, עדיין יש לך שם כמה סדרות של אותן חברות, הרבה בעלי תפקידים ונושאי משרה הם גם פה וגם שם וגם עוברים מפה לשם, וההון של החברה, הנוסטרו, הרווחים של החברה, בחלקו גם מושקע לפעמים במדד, ככה שפגיעה באחד היא פגיעה באחר. פה מדובר בעסקים קטנים שאין להם קשר אחד לשני, שיש להם ערבים כל אחד, יש תמיד עוד נפשות, אז אם יש לך אלף הלוואות בתיק, זה לפחות אלפיים אנשים בצד השני,

עמית:    לא, רגע, צריך להגיד שמה שאתה עושה, אני מסתכל על התשואה, על האלטרנטיבות, אבל זה סבבה, אתה כאילו,

אלון:     רגע, אז אני בא לומר, אתה העלית פה את נושא הנדל"ן כעוד אלטרנטיבה, תחשוב שכשאתה רוצה לרכוש נכס להשקעה, שזה בד"כ יהיה הנכס השני שלך, אז אתה צריך לבוא עכשיו במעין מסע בדיקה, שזה הרבה עבודה, לקחת מתווך, עו"ד,

עמית:    לא, דיברתי על חו"ל, שיש חברות שאתה צריך לסמוך על החברה שעושה עבורך את ה-,

אלון:     ואז גם יש לך את הסיכונים, זה בשלט רחוק,

עמית:    תמיד יש סיכונים, סיכונים יש בכל השקעה, כמו שאנחנו יודעים,

אלון:     אבל סיכונים נוספים, אני מתכוון לסיכונים בארץ, יש לך סיכוני מטבע,

עמית:    כן, אבל אם הם יכולים להגיע ל-10-12%, אם זה יתממש לטובה,

אלון:     יש מקרים ויש מקרים,

עמית:    לא, ברור,

אלון:     אני גם שומע על כישלונות רבים, שמעתי גם בארה"ב וגם באירופה,

עמית:    יש מקרים, יש גם כישלונות, בוודאי, כגודל הסיכוי, גודל הסיכון, כיועץ השקעות לשעבר, מי כמוך יודע,

אלון:     נכון, אבל תחשוב שכשאתה רוכש נדל"ן, חוץ מהסיכונים והעלויות של התפעול, אין לך פיזור סיכונים, בד"כ אתה קונה נכס אחד בסכום מאוד משמעותי, אתה צריך לנהל אותו, יכול להיות לך שוכר בעייתי, יכול להיות הרבה בעיות אחרות, והריבית מלכתחילה, התשואה על שכר הדירה, היא נמוכה משמעותית ממה שאנחנו מדברים פה. בישראל כדוגמה,

עמית:    לא, בישראל לא מעניין, אבל ארה"ב לא דווקא, אבל יש סיכונים אחרים, אבל לא חשוב, זה, רציתי לבדוק כמה אתה אוהב את מה שאתה עושה, ואתה אוהב (צוחקים). אז אנחנו מגיעים ככה לקראת הסוף, אני תמיד, בשאלת הסיכום אני מבקש מכל מרואיין לתת איזה 3 טיפים כאלה איך לעשות כסף או איך להרוויח כסף, על דברים שדיברנו או דברים שלא דיברנו, רעיונות שיש לך, מה שבא לך.

אלון:     אוקיי, אז קודם כל הזכרתי את זה בקצרה מקודם, אבל אני טיפה ארחיב, אנחנו, בישראל מאוד קשה לחסוך כסף לילדים, החסכונות שהבנק מציע הריבית בהן היא אפסית בד"כ, היתרונות הם לא רבים, החסרונות אולי כן, ויש עם זה בעיה. אנחנו ייצרנו בעצם מוצר שהוא תכנית חיסכון לילדים או לכל מטרה כאמור, שוב, זה יכול להיות ממש לכל מטרה, כי זה מבוסס כינויים במערכת, ואפשר לחסוך בהוראת קבע באופן אוטומטי לחלוטין, סכומים קטנים או גדולים, כמה שאפשר, לכל ילד, לכל נכד, 500, 200, אלף, כל אחד כמה שהוא יכול ורוצה, זה בכלל לא משנה, עבור הילדים, באופן אוטומטי, רק נכנסים לאזור האישי, מפקידים, מגדירים איזה אחוז מכל הפקדה עתידית יועבר לאיזו מטרה, וכך זה פועל באופן אוטומטי לחלוטין. יש עם זה בעיה? אפשר להחזיר את הגלגל, אפשר לאחד את הכספים ליוזר הראשי, הכול נוח לתפעול מאוד מאוד. שתיים, אני חושב ששקיפות זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, אני בשנה שעברה ושותפי, נסענו ללונדון, לכנס land it, שזה כנס בעצם שמרכז את כל הפלטפורמות בתחום, מפגיש אותם זה עם זה, אנחנו בכלל עוקבים ועקבנו אחרי רוב הפלטפורמות בעולם, בטח המוכרות, הצלחנו לשמחתי להגיע לתשואות, גם בברוטו וגם בנטו, טובות יותר מהמתחרות שלנו, לא רק בארץ אלא גם בחו"ל, בסופו של דבר לאחר ה-default-ים שהם חווים שם ודברים אחרים, וזה יתרון מאוד מאוד גדול להשקיע בנו, גם מבחינת התשואה וגם מבחינת האפשרות לתת תמיכה אמיתית, ממשית במשק הישראלי ולעזור לו לצמוח, וזה אמיתי, מה שבעצם מאפשרים המשקיעים לעסקים לעשות פה, זה דבר שהוא מאוד ערכי, מאוד נכון, מאוד חיובי כלפי המשק ונהנים מזה מאוד המשקיעים שלנו והלווים שלנו כאחד, בלי קשר לרווחים היפים שהם עושים, אז זה יתרון שני וגדול, ובכלל, אני חושב שאפילו הפקדה בסכום קטן, גם בהתייחס לסעיף הראשון שאמרתי וגם בלי קשר, גם כהפקדה חד פעמית עבור המשקיע, תלמד אותו המון על פיזור סיכונים, על שקיפות ועל התנהגות נכונה כלכלית, וממנה הוא יוכל לצמוח לפי ובקצב שלו, זה לא חייב להיות סכום גדול וכל כספו, הוא יכול להתחיל בקטן ולצמוח לאט לאט בקצב של כל משקיע, הפלטפורמה מתאימה את עצמה לכולם, ממש לכל סוגי האוכלוסייה, וזה היופי פה, זה החברתיות פה, זה הגדולה פה, כך עשינו וכך נמשיך לעשות, ואנחנו בזכות זה ובזכות הציבור שמאמין בנו ומאוד תומך בנו, צומחים ב-7 עד 10% בחודש בממוצע בקצב ההפקדות שלנו כבר 5.5 שנים, שזה באמת הלוואי על כל חברה לצמוח ככה ושיהיה לה פוטנציאל שוק כזה רחב וכזה משמעותי לאן לצמוח.

עמית:    אז קודם כל תודה אלון על מה שאמרת עכשיו, וכדי להראות שהוא גם התכוון למה שהוא אמר במשפטים האחרונים, שכל אחד כדאי לו להשקיע, אז אלון הסכים שכל מאזיני הפודקאסט יזכו במענק של 200 שקל בהפקדה ראשונה, התנאי הוא להגיד שבאתם דרך הפודקאסט או דרך עמית עשת, שזה אני, כדי שידעו לשייך אתכם שבאמת מגיע לכם את המענק, סכומי ההפקדה המינימליים הם כ-5,000 שקל?

אלון:     עם ההטבה 10,000 שקלים, אבל משקיע יכול גם להתחיל מ-2,000 שקלים וברגע שיצמח לזה הוא יקבל את ההטבה, רק שעוד תנאי להטבה, היא נשארת כמובן בחודש הראשון של ההפקדה, אבל יש להישאר לפחות שנה, כלומר הכסף נזיל ואפשר למכור את שארית הכסף מתי שרק רוצים, אבל התנאי לקבלת ה-200 שקלים הוא בהישארות של שנה לפחות עם הסכום בעצם של לפחות 10,000 שקלים.

עמית:    מאה אחוז, אני גם אשים קישור וגם אתם יכולים למצוא את BTB בגוגל, תזכירו פודקאסט או עמית עשת, "כסף והשקעות", ויהיה לכם את ה-200 שקל מענק. זהו, מה שאני רציתי לעשות הפעם זה שתחום שהוא יכול להיות בפיזור השקעות או להיכנס לכל תיק השקעות, ואני מרגיש שהוא פחות חשוף, זה התחום ההלוואות חברתיות, אז דיברנו עליו, יש בארץ כמה פלטפורמות, הרחבנו על BTB, שהם שונים, כי הם הולכים לעסקים בניגוד לפלטפורמות האחרות שפונות לקהלי יעד בעיקר הפרטיים, תודה רבה אלון על האירוח, להיות פה במרכז תל אביב, אני בשבילי זה חו"ל.

אלון:     אם רק יורשה לי, מה שאמרת עכשיו על הנושא של, בגלל שאנחנו נותנים לעסקים, זה שונה משום שהם עסקים, זה כמובן נכון וציינתי זאת גם קודם, יחד עם זאת בזכות זה שזה עסקים, זה מה שמאפשר לנו וללווים שלנו להסכים להביא ערבים, להסכים לעבור אנליזה מעמיקה, משהו שבעולמות של אשראי צרכני או של נדל"ן אי אפשר היה לעשות אותו, מה שמאפשר הגנה משמעותית על הלקוחות שלנו, וזה מאפשר הגעה לתשואות שאמרנו, אז תודה רבה.

עמית:    אחלה. תודה רבה, ואם נהניתם ואתם לא מכירים פרקים קודמים, אז אני אשמח שתקשיבו גם לפרקים קודמים, תספרו לחברים, אני עמית, האתר שלי זה www.2invest.co.il, ושיהיה לכם רק טוב, תודה רבה.

עוד לא נרשמת למייל?

בואו לקבל ממני עדכונים שוטפים ומרתקים בעולם הכסף וההשקעות

שתפו את הפרק הזה עם אחרים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין

תודה שבחרת להצטרף אלי ולצעוד בדרך לרווחה כלכלית

בנוסף, אני מזמין אותך לקרוא את תקציר הספר

לחשוב עשיר להיות עשיר

אני מזמין אותך להצטרף אלי לכנס "כסף והשקעות"

לחגיגת יום הולדת 60, פרק 100 והשקת הספר.

ניפגש ביום שישי 2/9/22 בבית ציוני אמריקה, תל אביב.