לידיעה, בהמשך הדף יש תמלול מלא של השיחה שעמית ערך עם איתן.
בחסות סיגי מנטל https://sigimantel.com/
איתן הוא מאמן מנטלי שמוביל אנשים לתוצאות והישגים באמצעות אימון מנטלי.
בעברו היה ספורטאי, וגם מאמן מנטלי של הפועל באר שבע לאורך 3 אליפויות בהן זכתה.
אחד הדברים החשובים לדעתו הוא פיתוח ערך עצמי שאינו תלוי תוצאה, דבר שנכון לספורטאים אבל לא רק.
כל אחד מאיתנו, ככל שיוכל לחיות את משחק החיים ללא תלות מה יגידו עליו ומה יחשבו עליו, ירוויח.
חיברנו בפרק תודעה, מיינדסט וכסף.חיבור שלא תמיד מובן – מה הכוונה להיות בהשתדלות מכסימלית ללא תלות בתוצאה.
מסובך יותר להבין ויותר מכך ליישם איך להפריד את התוצאה ממי שאני.
אחד המסרים של איתן הוא: הדרך לנצח במשחק החיים היא שלא יהיה אכפת לך להפסיד.
הרחבנו על הקשר של זה לעולם הכסף, אותם אלו שמפחדים להתחיל להשקיע כי עלולים להפסיד.
השאלה מה מפסידים עוד במשחק החיים כשנמנעים וחוששים, ולא רק בהקשר של כסף.
בין הנושאים עליהם דיברנו:
• איך מגיעים מלהיות כדורגלן למאמן מנטלי
• מה שונה בין חיי ספורטאי לחיים של אנשים לא תחרותיים
• מה מונע משכירים לבקש העלאת שכר שמגיעה להם
• איך לעשות הפרדה בין האדם לתוצאה, גם בהשקעות
• איך לבנות ערך עצמי גבוה
• למה חשוב לבנות מדדים אישיים בחיים ובכסף
• למה כל כך חשוב לתת את הכל ולא חשובה התוצאה
תמלול הפרק בחסות סיגי מנטל
https://sigimantel.com/
עמית: שלום לכולם, אני שמח להיות איתכם בפרק 57. והפעם אנחנו בנושא של מיינדסט, מנטליות. אנחנו בינואר 2021 מקליטים, אני לא יודע מתי תקשיבו, אז עדיין יש לנו קורונה ועדיין זה זום אז יכול להיות שמידי פעם יהיה ב-voice קצת תקלות, כוח עליון, אבל התוכן מפצה על הכל. היום יש לנו פרק שאותי אישית הוא מאוד מאוד מעניין, אני מקווה שגם אתם תאהבו אותו כי מי שמכיר אותי ואת החיבור שלי לרוח וחומר יודע כמה הנושא הזה ממש קרוב אליו, אליי, ללב, וזה פרק שמרתק ואני אעבור ישר להצגת האורח, איתן עזריה, שלום איתן.
איתן: היי, מה העניינים?
עמית: מעולה, תכף יהיה עוד יותר, כי יהיה יותר מעניין. איתן הוא מייסד חברת "המנטליסט", שמובילה אנשים להישגים ותוצאות באמצעות האימון המנטלי, הוא גם סופר, הוא גם מרצה, הוא יועץ מנטלי בינלאומי לחברות כמו נייקי וזארה. אני שמעתי עליו פעם ראשונה לפני הרבה שנים, כחובב כורסה של ספורט, לא לעשות, אז הוא היה המאמן המנטלי של הפועל באר שבע כמה שנים, מהאליפות הראשונה שלהם, והוא היה כדורגלם בעבר, ועוד דבר משותף לנו זה שהוא יוצר הפודקאסט שגם זכה מקום שני, כמו שאני זכיתי, רק הוא בתחום של הביולוגיה של הווינרים. בקיצור, הוא מכיר את עולם המיינדסט מנטליות ועל זה אנחנו נדבר והפרק הזה ינוע בין אנחנו כבני אדם לבין עולם הכסף כי אני רואה בזה איזשהו חיבור. אז איתן, שאלה ראשונה שמסקרנת אותי, איך מגיעים מלהיות שחקן כדורגל במכבי חיפה והנבחרת הצעירה לעסוק במנטליות? מה הקשר?
איתן: האמת שלא יכול להיות שלא יהיה קשר, העניין הוא מתי אתה מגלה את זה ואם אתה מגלה את זה. עוד פעם, כספורטאי אתה נדרש להתמודד עם לחצים מאוד מאוד גדולים, מאוד מאוד גדולים, ואם ניקח את זה בתוך ה-, או נכניס את המאזינים לתוך העולם של ספורטאי, אז להיות ספורטאי, או במקרה שלי להיות כדורגלן, it's not normal business – זה לא עסק רגיל, אני אסביר לך למה. כשאתה כדורגלן, אתה נמדד בצורה הכי לא סלחנית שיש על דבר אחד – על תוצאות. את אף אחד לא מעניין כמה השקעת, כמה עבדת, כמה רצית, כמה קיווית, כמה ספרים קראת, כמה ציטוטים של רובין שארמה הקשבת, בביזנס שלנו מעניין דבר אחד – ניצחת או הפסדת, זאת השאלה הראשונה והאחרונה ששואלים. בעולם הזה אתה חייב להיות במיטבך, אבל אתה לא חייב להיות במיטבך פעם אחת, אתה חייב להיות כל יום במיטבך, ולא רק זה, אתה צריך להיות במיטבך מול העיניים הבוחנות של כל כך הרבה אנשים. סתם לצורך העניין לסבר את אוזנך, דיברת על הפועל באר שבע, אז הפועל באר שבע בתקופה שאימנתי אותה, שהייתי כמאמן מנטלי שם, אז 40 כלי תקשורת מסקרים את הקבוצה, כל פיפס של השחקנים נמדד, כל טוויט שלהם רואים, על כל ניצחון מהללים אותך, על כל הפסד מרסקים אותך בעיתונות, אין לך רגע מנוחה, אבל זה לא שלך אין מנוחה, לנפש שלך אין מנוחה, והקטע הכי מאתגר הוא שאתה חייב להיות במיטבך ב-money time, תחת לחץ, מול רעשים, מול הסחות דעת, מול פחדים של מה יקרה אם אני אפסיד, מה יקרה אם אני אחטיא, מה יקרה אם אני אעשה טעויות, איך זה ייתפס, מה יחשבו עליי, וכדי להיות במיטבך תחת לחץ אתה חייב את הצד המנטלי, ואני לשמחתי גיליתי אותו אומנם בגיל צעיר, בגיל 19, יש שיגידו שזה מאוחר, אבל רק בגיל 19-20 נחשפתי לעולם המנטלי, בעצם הבנתי שזה לא משנה כמה כישרון יש לי, כמה טוב אני, כמה מדברים עליי בתור פוטנציאל, אני לעולם לא אצליח לממש את המקסימום שלי אם אני לא יודע לתרגם את היכולות שלי לרגע האמת, ואם נדבר על מה זה צד מנטלי כדי שזה לא יישמע כמו עוד איזה שיחה מהספרים, אז כשמדברים על מנטליות וכשמדברים על חוסן מנטלי, אנחנו מדברים, ואם ניכנס רגע לספרות המקצועית של מה זה אומר חוסן מנטלי, חוסן מנטלי זה אומר מאגר המשאבים הפנימיים, כן? שנדבר עליהם בטח, מאגר המשאבים הפנימיים שמאפשר לאדם לשמור על רמות ביצוע גבוהות לעבר השגת המטרות שלו, ואת כל הדבר הזה אתה צריך לעשות מול לחצים, מול יעדים והרעיון הוא שלא לימדו אותנו איך להיות טובים בלחץ, לא לימדו אותנו איך למקסם את עצמנו בלחץ, ואם עדיין לא הבנו את זה, תוצאות לא נוצרות בחדר הלבשה, תוצאות לא נוצרות בסדנאות, תוצאות לא נוצרות בכיתת הלימוד, תוצאות נוצרות ב-money time, ואת החלק הזה של איך לתפקד ב-money time עושה הצד המנטלי והאמון המנטלי, זאת אומרת שגבולות הגזרה שבהם אני מתעסק זה נקרא the performance psychology – הפסיכולוגיה של הביצועים, אני חויתי את זה כשחקן, זכיתי לקבל את האמון המנטלי לחיי ולהכניס אותו לחיי, והיום אני נהנה לעשות את זה עבור אחרים, אם תרצה…
עמית: לא, אנחנו ניכנס אבל בשלבים, רגע, לאט-לאט. כמו ש-, מאזינים יקרים, אולי אתם לא יודעים, אבל אף מרואיין לא רואה את השאלות מראש, אז איתן עוד לא יודע מה אני זומם לו, אז אני כאילו מביא את זה…אנחנו נגיע לזה. אבל יש עוד משהו שאותי כתושב פריפריה, אני רוצה שאנשים ישמעו את זה כי זה מראה גם על חוסן מנטלי וכוח רצון גדול אצלך, כי אם אני מבין נכון אתה גדלת במעלות, שזה ללא ספק פריפריה, ושיחקת במכבי חיפה, אני מנחש שזה הרבה זמן נסיעה והתחלת כנראה כילד, ספר לנו קצת איך ילד שגדל בפריפריה ופתאום היום אתה במרכז גר, אבל נחשף למרכז, כי גם זה לא טריוויאלי, כאחד שגר בפריפריה, ואני גם רואה את זה על עצמי, על הילדים שלי, ספר לנו קצת איזה כושר מנטלי או איזה כושר הסתגלות זה דרש וכוח רצון.
איתן: האמת היא כשאתה גדל במעלות אז החלום הגדול שלנו בשכונה, כילדים שהיה לנו רק כדורגל, כן? לא היה לנו וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, פשוט יצאנו אחרי ביה"ס לשחק כדורגל, וזה היה החלום – להגיע להיות במכבי חיפה, זה היה החלום הגדול ואני לא אשכח כשהתחלתי לספר שזה הוויז'ן או החלום שלי, אז זה נע בין 90% "שמע חמוד, פה זה מעלות, מפה לא מגיעים, מפה לא מתקדמים, תשחק פה באזורים הקטנים או שתעבוד אצל סטף ורטהיימר במפעל שלו בישקר", זה היה באותה תקופה המפעל שלו ליד נהריה, אתה בטח יודע, אתה מהקריות, ואני לא אשכח את המאבק הפנימי הזה בין הרצון של ילד שרוצה להגיע לאיזשהו מקום, לבין התפיסה התודעתית של הפריפריה שנורא קשה להגיע, ואני לא אשכח שזה היה מאבק נורא גדול למי אני מאמין, ואני לא אשכח שכשנסעתי כל הזמן לאימונים בחיפה, בתור ילד, כאילו דאגו להגיד לי שזה בלתי אפשרי – בין אם הייתי נוסע חזרה עם הנהגי מוניות ובין אם הייתי מדבר עם החברים, כאילו כולם אמרו לי "יופי מתוק, אנחנו שמחים שיש לך איזשהו חלום גדול, אבל זה לא באמת הולך לקרות", כאילו כמו ללטף איזה פודל שאומרים לו "יופי, לפחות הוא מנסה", אבל אנחנו יודעים שהוא יתאכזב, והאמת היא שבמשך 10 שנים שנסעתי הלוך-חזור לחיפה, והסיפור הוא לא סיפור סינדרלה, כי 10 שנים פשוט לא הצלחתי לממש את עצמי. בגיל 19, שזה הזמן שבו אתה אמור לפצח ולעלות לבוגרים ולהגשים את החלום, אני ממש רגע לפני חתימת חוזה במכבי חיפה בקבוצה הבוגרת, הוזמנתי למשרדים של מכבי חיפה ושמה התבשרתי שאני לא ממשיך בקבוצה הבוגרת. עכשיו אני לא יודע אם אתה מבין מה זה, אבל אני חייב לשתף משהו, כשאתה גדל ככדורגלן, כספורטאי, אתה לומד ברמה לא מודעת להעריך את עצמך אך ורק על סמך התוצאות, אנחנו בונים בלי לשים לב זהות וערך עצמי שהוא פשוט תלוי אך ורק בדבר אחד, בתוצאה, וככה התחלתי עם זה בתחילת השיחה שלנו, אבל חשוב אולי לשים את זה עכשיו, מבחינתי איתן לא היה קיים, אין את איתן הבנאדם, איתן הוא כדורגלן, ואם הכדורגלן לא מצליח, איתן לא שווה כבנאדם, ואם איתן מצליח בכדורגל, איתן הוא מלך העולם כבנאדם, וכשמנפים אותך ממכבי חיפה, זאת סטירה מאוד מאוד חזקה לערך העצמי שלך, לאגו שלך, לביטחון שלך, אני לא אשכח שהגעתי חזרה מאותו אימון שאמרו לי שאני ומכבי חיפה סיימנו את הסיפור, וזה 10 שנים של השקעה. שוב פעם, להיות כדורגלן שאם אתה מעלה בבלוג איזה פוסט והפוסט לא עובד, אתה יכול למחרת להעלות עוד פוסט, כן? להיות כדורגלן או להיות ספורטאי שמתחרה ברמות או שואף לרמות הכי גבוהות, איך אני אגיד? כאילו אתה יודע, אתה עושה קמפיין פייסבוק, הוא לא עובד, לא נורא, עוד יום-יומיים אתה שם עוד 100 דולר, טארגטינג ואתה מביא כסף, אתה מביא טראפיק. בכדורגל אתה משקיע 20-30 שנה מהחיים שלך, ואף אחד לא מבטיח לך שתגיע, וזה יוצר עומס נורא-נורא גדול, וכשאני מתבשר שמכבי חיפה אומרים לי לך הביתה, אז אתה 10 שנים שהשקעת, ובתוך תוכך אתה מרגיש שבזבזת 10 שנים מהחיים ואתה לא יכול להחזיר אותם והערך העצמי מתרסק ועכשיו מה אחרים יגידו, אחרי שהשקעתי 10 שנים, ואני לא אשכח כשהגעתי חזרה הבייתה למעלות אז שאלו אותי, כי ראו שהייתי ממש ראש שפוף למטה ושאלו אותי, אמרו לי תגיד, מה…סיפרתי להם מכבי חיפה ניפו אותי וכאילו כולם אמרו "הנה, אמרנו לו שזה לא יעבוד, אמרנו לו שזה לא יצליח"…
עמית: כן, זה האנשים הטובים, זה ברור שאז באים כל הטובים…
איתן: האנשים הטובים, זה היה הפרגונים, בדיוק, כן…
עמית: כן, נו, "מה אתה מצפה כבר? אתה ממעלות, מה אתה כבר מצפה"?…
איתן: עכשיו כאילו יש איזה גאווה כזאת. כן?
עמית: אז אני רוצה קצת להתקדם וזה מה שרציתי שאנשים ישמעו, כי אנחנו מובילים את זה עוד מעט באמת לערך העצמי כי זה נורא חשוב, גם לאנשים וגם למשקיעים ולעולם הכסף, אז אם אתה צריך לסכם בכמה משפטים מה בעצם השונה אצל ספורטאים בגישה לחיים, לרוב בני האדם, איך היית מסכם את זה?
איתן: כן, כן, אני חושב שבאמת אם הייתי יכול, אם היו אומרים לי מה היית עושה אחרת או מה, אז קודם כל כמובן שלא הייתי משנה כלום, אבל מה שמבדיל בין ספורטאי על, וכמובן שזה קשור לכסף ולהשקעות ולכל תחום הישג, זה בעצם היכולת שלנו לפתח את הערך הזהות העצמית שלנו ללא תלות בתוצאה. ולמה אני מתכוון? ברגע שהשווי שלי כבנאדם תלוי בניצחונות או בהפסדים היום יומיים שלי, הפסדתי את המשחק what so ever, לא משנה מה, ונגיד למה, כי כל עולם ההתפתחות האישית מלמד איך לנצח, הוא מלמד אותך איך להגיע להישגים, הוא מלמד אותך איך להיות מספר אחד, איך להגיע, אבל ה-fuck הגדול בזה? שכשאתה מגיע להישגים, זה לא שנגמר הסיפור, שאתה מגיע להישג הצרות שלך רק התחילו, צרות במירכאות, אבל צרות, למה? כי כשאנחנו עושים אליפויות, ועשינו אליפויות, עשיתי אליפות בבאר שבע ועשיתי אליפות ככדורגלן במכבי חיפה, כשאתה זוכה באליפות לא נגמר הסיפור, עכשיו מצפים ממך לספק תוצאות והישגים לא פחות מאותה רמה שהצגת באליפות, מה זה אומר? זה אומר שהלחץ על כתפיו של הווינר גדול יותר מהלחץ על כתפיו של זה שרק התחיל את הדרך, וזה אותו הדבר בכסף, זה בדיוק כמו, באותו…תחשוב איש מכירות שיודע לייצר 10,000 שקל מכירות והבעלים של החברה יודע שהוא יודע לייצר 10,000 שקל מכירות, אבל אז חודש אחד אותו איש מכירות מייצר 30 אלף שקל, נכנסו לו כמה עסקאות חזקות, על פניו הכל טוב, אותו איש מכירות קפץ במכירות, אבל אז מה קורה, הבוס מגיע ואומר לאיש מכירות "שומע? עכשיו פחות מ-30 אלף שווה חודש שכל כולו כישלון". ומה העניין פה? העניין פה שההישגים, וכשאנחנו תולים את הזהות שלנו, את הערך העצמי שלנו בהישגים, הלחץ עלינו יותר גדול, והרעיון הוא איך אני יודע להיות נינוח, לתפקד בקור רוח, להמשיך להיות באותו דרייב גם כשאני מנצח וגם כשאני מפסיד וזה קשה, כי זה אימון, זה אימון, כי אנחנו כל כך רוצים את התוצאה שכשהיא מגיעה אז אנחנו מנסים לשמור עליה אבל אתה לא יכול לשמור על ניצחונות, אתה לא יכול לשמור על זה, ההבדל הגדול הוא בעצם בין היכולת שלנו לא להיקשר לתוצאה יותר מידי, כי המשחק של ההישגים הוא שמחק אינסופי, הוא לא נגמר, ואם אני יותר מידי מזדהה עם התוצאה, בניצחונות אני עף על עצמי ושוכח שיש דרך נוספת, בהפסדים אני מתרסק וכושר ההתאוששות שלי הוא איטי, לעומת ספורטאי העילית או לעומת האלופים האמיתיים שהם יודעים להיות צנועים בהצלחות ולהמשיך את ההתקדמות וחסינים בהפסדים ובמשברים וגם שמה הם יודעים להתקדם, זה אם אתה שואל אותי הסיפור הגדול, קל להגיד אבל זה האימון אולי שהוא הכי משתלם.
עמית: כן, אנחנו נתקדם ואנחנו לאט לאט נצלול בזה עוד ועוד, כי לדעתי זה באמת מה שחשוב בכל תחום בחיים ובטח גם בכסף. אז אני רוצה להתקדם עוד שלב אחד, כשאתה דיברת על ערך עצמי ודימוי עצמי ושאני מפריד בין תוצאה לעצמי. איך בעצם מתקדמים לשם? נשמה לי שיש בחור או איש שקוראים לו רוזנברג, שהוא כתב פעם איזשהו סולם הערכה עצמית לאנשים, ואולי אני לא מדייק כי אני לא חקרתי את זה כמוך, אבל איך אנחנו משפרים את הערך העצמי, את הדימוי העצמי שלנו, קודם כל כבני אדם, ותכף אנחנו נגלוש גם לכסף, אבל קודם כל אנחנו בני אדם.
איתן: לגמרי, לגמרי. אני חושב שסיכמת בשאלה שלך את הנקודות, ולמה אנחנו מתכוונים, קודם כל אנחנו חייבים להבין שיש את האדם ויש את התפקיד והם לא אותו דבר, אוקיי? זאת אומרת שאיתן הבנאדם הוא לא איתן הכדורגלן, ויש את עמית הפודקאסטר ויש את עמית הבנאדם ויש את עמית המשקיע, אבל אצל רוב האנשים אין הפרדה ביניהם. אני הבנאדם וכל תוצאותיי בחיים, יעידו על מי אני כבנאדם, והרעיון הראשון הוא קודם כל להבין שאנחנו צריכים לשים מרווח ביטחון בין האדם לתפקיד, למה? כי בתפקיד שלנו, בין אם אני יזם, איש עסקים, עצמאי, מנהל, ספורטאי, בתפקיד הזה יהיו לי ימים שאני אהיה מלך העולם, יהיו ימים שאני אפסיד, יהיו ימים שאני אתרסק ויהיו ימים שכל הקהל ימחא לי כפיים וייתן לי אלף לייקים, העניין הוא שזה לא תמיד יהיה ככה, בתוצאות אני לא תמיד יכול לשלוט, אבל אני חייב לחזור חזרה ולהבין שאת האדם שאני, אני חייב לשמור עליו חזק, וזה בדיוק הערך העצמי. ומה הרעיון של ערך עצמי? הרעיון הוא שאנחנו, כל אחד וכל אדם מסתובב בחיים האלה כמו, אתה יודע, זה מצחיק לומר, אבל הייתה לי ממש לפני פרוץ הקורונה סדנה למנהלים, 70 מנהלים בכירים של ביטוח ישיר, והיה מדהים והיה אדיר כי זה כיף לעבוד עם מנהלים שהם מנהלי מכירות שנמדדים בצורה הכי לא סלחנית שיש, על תוצאות, אותו דבר כמו ספורטאים, ואפשר היה לראות בחלק מהסדנאות מי עמד ביעדים ומי לא עמד ביעדים באותו יום רק לפי איך שהם נכנסו לחדר. ומה הרעיון? הרעיון הוא שכשאנחנו מסתכלים על אנשים, אנחנו בעצם לפעמים רואים שהם לא אנשים אלא הם תגי מחיר מהלכים, הם מרשים, הם אומרים טוב, הקיום שלי, אני ראוי להיות בנאדם, להסתובב, אני ראוי להרגיש מאושר אך ורק על סמך התוצאות שלי, ואז מה קורה? אנחנו כאילו בונים לעצמנו ציון פנימי, שהציון הזה הוא לא באמת הציון שמגיע לנו, כי אנחנו בני אדם, וכבני אדם מגיע לנו להיות בעלי ערך ללא תנאי, אבל אנחנו לא מרגישים ככה, כל התוצאות שלנו מגדירות את הערך העצמי שלנו, ואיפה זה נתקע? כשאנחנו מנסים לשנות את החיים שלנו ולהתקדם, אז איש עסקים או עצמאי או יזם מתחיל רוצה לשנות את חייו ולעשות יותר כסף, מה הוא עושה? הוא הולך ולומד משפטי מכירה, הוא הולך ועושה סדנאות מכירה, הולך עושה סדנאות שיווק בדיגיטל, הוא משנה את ההתנהגות שלו, אבל הערך העצמי שלו עדיין תלותי, הערך העצמי שלו עדיין מונע תוצאות, ואז כשהולך לו הוא ב-high, כשלא הולך לו הוא ב-low, הרעיון הוא בלפתח ערך עצמי ללא תנאים, הוא קודם כל לייצר השואה רק ורק ועצמך ולא לאחר, לתוצאות. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו בעולם של פייסבוק, אינסטגרם, נורא קל לנו תמיד להרגיש לא ראויים, לא מספיק טובים, לא מספיק מתקדמים, למה? כי תמיד יהיה לך מישהו יותר מצליח, יותר עשיר, יותר מהיר, יותר מתחכם, יותר טוב, וכשכל הזמן העיניים שלנו החוצה, הערך העצמי שלנו תמיד ירד, זאת אומרת שערך עצמי תלותי זה ערך עצמי שתמיד משווה את עצמו לאחר, וזה נורא קשה בעולם הזה שאתה כל הזמן רואה תמונות פייסבוק, אינסטגרם, אתה תמיד רואה את ההשוואות. אז הקטע הראשון הוא קודם כל להשוות את עצמך אך ורק למי שהיית אתמול, אך ורק לגרף ההתקדמות האישי שלך, וזה מאתגר, אבל אם אנחנו רוצים באמת לבנות את זה, זה צריך להיות ככה. אז זה הדבר הראשון. דבר שני, השבח שאנחנו צריכים לתת לעצמנו או מחיאות הכפיים שאנחנו צריכים לתת לעצמנו, זה לא על התוצאה, אלא על המאמץ המקסימלי בדרך לתוצאה, בעולם הספורט אנחנו קוראים לזה maximum performance regardless to results – הביצוע המקסימלי ללא תלות בתוצאה, זה אחד הפרמטרים הכי חשובים לבנאדם בעולם תחרותי, כי אם אני משקיע ואני עובד חצי שנה על עסקה והעסקה לא הצליחה ואני מרגיש לוזר בגלל זה, אני לא שיחקתי את המשחק הנכון, כי אולי נתתי בחצי שנה הזאת את כל כולי ולמדתי דברים שישמשו אותי לעוד 20 עסקאות קדימה, אבל אם אני מעריך את עצמי רק על התוצאה הסופית, אני מפסיד את המשחק. זאת אומרת שהמטרה שלנו היא לפתח ערך עצמי ללא תלות בתוצאות. צעד ראשון לעשות את זה, אחד, השוואה אך ורק לעצמך ולא לאחר, אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו מדדים אישיים שעל פיהם אנחנו מגדירים מה היא הצלחה, והדבר השני זה שהשבח צריך להיות על הביצוע ולא על התוצאות. ווינרים מעריכים את הביצוע המקסימלי שלהם, לוזרים מעריכים את התוצאה, וקח את זה לאיפה שאתה רוצה.
עמית: היה מרתק, אז אני אגיד לך לאן אני רוצה. עכשיו איך אנחנו עוזרים למאזינים, אני פשוט רואה, בעולם התוכן שלי של הכסף יש הרבה מאוד אנשים שמרגישים שם לא ראויים להיות עם כסף ורווחה כלכלית. איך אנחנו עוזרים להם?
איתן: אוקיי, וואו, קודם כל, אם ניקח רגע לרמה הפנימית, לכל אחד שמרגיש לא ראוי יש לו איזשהו אופן שבו הוא מגדיר את הלא ראוי הזה, אוקיי? זאת אומרת, ויש לנו ככה תכנית הכשרת מאמנים שבה אנחנו בעצם נכנסים פנימה יותר, אבל בוא ננסה להיכנס פנימה. הלא ראוי הזה זה בעצם איזושהי תפיסה, איזושהי אמונה, כן? אפשר לקרוא לה בכל מיני שמות, כן? המילה הכי קלאסית זה פרדיגמה, זאת תפיסה שגויה לגבי מה מגיע לי. עכשיו, ערך עצמי ללא תנאים אומר שני דברים: אומר אחד, שאני קודם כל מסוגל להתמודד עם אתגרי החיים, שתיים, שמגיע לי להיות האדם שחי חיים מאושרים. עכשיו, כשאני מרגיש שאני לא ראוי, ואני אנסה לתת פה אולי איזשהו כלי או איזשהו טיפ, אני רוצה קודם כל לא לנסות להשתנות, אלא קודם כל להסתכל איך אני מביע את חוסר הערכה עצמית הזאת שלי ביום יום, ולמה אני מתכוון? כי עד שאנחנו לא שמים לב איך זה דופק אותנו בחיים, אנחנו לא משתנים, ורוב האנשים, נורא קל להגיד "כן, שמע, אני מרגיש לא ראוי כרגע לכסף, אני לא רואה את זה", אבל הם לא באמת רואים את זה. אנחנו רוצים לעזור לאותם אנשים לראות איך זה באמת, אני לא אגיד תוקע אותך בחיים, אלא איך זה באמת דופק אותך בחיים. אם אנחנו נדע איך זה דופק אותנו בחיים, אנחנו נרשה לעצמנו וניתן לעצמנו הזדמנות להשתנות, ולמה אני מתכוון? אם אני מרגיש לא ראוי עכשיו לבקש, והיה לנו איזשהו תהליך שעברנו עם יזם, שהשירות שלו היה שירות מדהים, אבל בכל פעם שהוא הגיש הצעת מחיר, הוא הגיש את הצעת המחיר שליש מחיר, זאת אומרת על עסקה של 9,000 שקל, הוא תמיד הגיש אותה על 6,000 שקל, למה? כי הוא אמר כדי לא לדפוק את העסקה או כדי לא להיכשל, עדיף להגיש מחיר נמוך כדי שהעסקה תצא לדרך. מה קרה כאן? אותו אדם תמיד העריך את עצמו נמוך, למרות שהוא ידע בתוך תוכו שהעסקה שווה 9,000 שקל, הוא הגיש את ההצעת מחיר על 6,000 שקל, לצורך העניין 3,000 ש"ח פחות, ושאלתי אותו, תגיד, כמה עסקאות כאלה עשית השנה? והוא זרק מספר אסטרונומי, אני לא זוכר, זה היה עשרות של עסקאות, ואז שאלתי אותו תגיד, כמה כסף הפסדת רק בגלל שלא הערכת את עצמך מספיק? הוא נקב מחיר שזה היה כמעט, לא יודע, מה זה היה, 90 או 100 אלף ש"ח, כי זה המון עסקאות בשנה. ואז שאלתי אותו תגיד, שווה לך לעבוד טיפה, טיפה, לא הרבה, שווה לך להתעמק טיפה בערך העצמי שלך כדי לעשות עוד 100-150 אלף שקל בשנה? הוא אומר לי מה 100 אלף? אם הערך העצמי שלי עולה ואני עומד על שלי, אז אני עושה הרבה יותר מזה. למה אני מספר את זה ואיך זה קשור בין השאלה שלך לטיפ הראשון. כשאנחנו מתחילים לפתח את הערך עצמי שלנו בצורה מנצחת וחזקה, אנחנו מפסיקים לנסות לשלוט בתוצאה. ואנשים עם ערך עצמי נמוך, או ערך עצמי תלותי, הם אותם אנשים שמבחינתם המטרה היא לא להפסיד, המטרה שלהם היא לא לטעות, המטרה שלהם היא שלא יגידו עליהם משהו, המטרה שלהם היא להיות בסדר, לא להיכנס לעימותים, אבל אדם בעל ערך עצמי ללא תלות בתוצאות, אדם שאנחנו מגדירים אותו כווינר, הוא פועל בלי קשר לאיך זה ייתפס, אם זה משהו שהוא מאמין בו, הוא הולך איתו באומץ, בלי קשר לאיך שזה יתפרש ומה התוצאה שתהיה. אמרה את זה ברנה בראון, אחת מהמרצות שאני מאוד מאוד אוהב ומעריך, היא אגב חקרה את עולם האומץ והבושה, כן? והיא הגדירה אומץ בתור ה-, אולי ההגדרות הכי יפות, היא אמרה שאומץ זה להעיז בידיעה שהתוצאה לא בשליטתך. ואנשים עם ערך עצמי תלותי, ערך עצמי נמוך, הם לא מעיזים, למה? כי הם כל הזמן מנסים לאנוס את התוצאה ולתכנן אותה, "רגע, אם אני אעשה ככה, זה לא יהיה ככה, אם אני אכתוב בפייסבוק ככה, לא יגיבו לי ככה, אם אני לא אעלה באינסטגרם, סימן שזה יתפרש אחרת, ואם אני אנסה להסתיר את החלק הזה של העסקה"…אז מה בעצם הם עושים? הם בעצם לובשים איזושהי מסכה שהיא לא הם, כי הערך העצמי שלהם לא מוכן לצאת החוצה. ערך עצמי ללא תלות בתוצאות, ערך עצמי של ווינרים, זה אותו האדם שברגע שהוא מאמין בביזנס שלו, הוא מאמין במוצר שלו, הוא מאמין באמת שלו, הוא מוציא אותה החוצה בלי קשר לתוצאה שתהיה, ולפעמים התוצאה תהיה טובה, לפעמים התוצאה לא תהיה טובה, אבל התוצאה האמיתית, הניצחון האמיתי שיקרה כאן, זה שאתה תלך הביתה ותהיה שלם עם עצמך. ואם עד היום המאזינים שלנו העריכו את עצמם רק על סמך התוצאות, אנחנו רוצים לשנות את לוח הניקוד ולהתחיל להעריך את עצמנו אך ורק על מדד אחד, מדד השלמות העצמית שלכם בסוף היום, וזה משהו שלאורך זמן מתבטא גם בתוצאות.
עמית: אז אני רוצה למאזינים, לשכירים שבין המאזינים, אני עוד זוכר את הימים שהייתי ממש שכיר צעיר, כמנהל צעיר, והייתי מגיע לבקשות שכר, פעם לא היה דבר כזה דיוני שכר, גם ניהלתי בעסקים קטנים, היה בוס ישירות, ובאתי די מבוהל, לקח לי הרבה שנים לבנות את ההבנה שהוא צריך אותי בדיוק כמו שאני צריך אותו וזה סוג של משא ומתן, ואם אני מחבר את מה שאיתן אומר לעולם התוכן שלנו של כסף, השקעות, אני רואה כיום הרבה מאוד לקוחות שמגיעים אליי, שכירים, ואני רואה שמחיר שהם מקבלים, השכר, נמוך ממחירי שוק, וזה פשוט כי חסר טיפה האומץ, האומץ לבקש, כי אולי לא יסכימו. אז איתן נתן לכם פה, תקשיבו עוד פעם לחלק שהוא אמר עכשיו, לדעתי זה מאוד מאוד יכול לעזור, זה תהליך, זה לא הוקוס-פוקוס, אבל זה תהליך. איתן, אני רוצה להמשיך בעולם הכסף קצת, יש אנשים שאנחנו קוראים עליהם בעיתונים מידי פעם, בארץ ובחו"ל, כאלה שזכו במיליון שקל, מיליון דולר, לא משנה במה, ואחרי כמה זמן נעשו מרוששים, פשוט הפסידו את כל הכסף, נשארו בלי כלום. איך אתה יכול, אם אפשר לחבר את זה לאיזשהו חוזק מנטלי שלהם? או שזה לא קשור לדעתך?
איתן: שמע, אתה יודע, אני בדיוק עשיתי איזשהו שיפור לאיזושהי מצגת שאני מתוכנן לעשות השבוע, ועשיתי מחקר לא קטן על, איזה קטע שאתה שואל את זה, עיתי מחקר לא קטן על כל האנשים שהגיעו לרמות גבוהות של הצלחה ודווקא שם קרסו. ואני אתחיל איתך עם ג'וני דפ, מכיר את ג'וני דפ?
עמית: כן.
איתן: אחד השחקנים הכי עשירים, מפורסמים שאי פעם היו, ג'וני דפ, לא יודע, לפני כמה שנים או, זה היה לא מזמן, כמעט הכריז על פשיטת רגל, הבנאדם היה בכאוס טוטאלי מבחינה כלכלית, אנחנו יודעים היום גם שכל האנשים שמרוויחים או שזוכים בלוט, כן? אותם אנשים שלא מסוגלים להכיל את המספרים האלה, מאבדים את זה ואפילו אף יותר. אם ניקח אפילו, הייתה לי עוד איזושהי דוגמה בראש, תן לראות רגע אם זה עולה, רגע, ניקח אפילו עוד איזושהי זווית, מייקל פלפס, שהוא היה אחד השחיינים הטובים בעולם – אליפויות, שבר שיאים, הבנאדם היה בדיכאון טוטאלי, חרדה וניסה אפילו להתאבד בשיא ההצלחה שלו. זה רק מראה ומחזק את העניין הזה שאתה לא מרגיש ראוי למשהו, לא משנה כמה יהיה לך ממנו, אתה פשוט תמצא את הסבוטאז' הפנימי, כן? מנגנון ההרס העצמי מתחיל לעבוד. זאת אומרת ששינוי התנהגותית ללא טיפוח ערך עצמי וזהות ולהרגיש ראוי כאדם, הוא שינוי זמני בלבד, ולכן, אתה דיברת דווקא על הזווית של כסף, כסף זה בעצם ביטוי של כמה אני מרגיש ראוי ושווה, אוקיי? עכשיו הרעיון הוא שכסף לא חסר, כסף נמצא בכל מקום, השאלה היותר גדולה היא כמה ממנו אני מרגיש ראוי להכניס לחיי, ולמה אנשים מתרסקים בשיא ההצלחה? לא כולם, כן? אני אומר דווקא על אלה שאנחנו כן יודעים שהם הגיעו לפסגות גבוהות ולמקומות גבוהים, ואחת הסיבות זה שהם יצרו לעצמם איזושהי הצלחה, אבל המנגנון שבנה את הערך העצמי שלהם היה מנגנון חיצוני, זאת אומרת המילוי הפנימי שלהם כבני אדם נוצר כתוצאה ממילוי חיצוני, ולדבר הזה אנחנו קוראים למלא תשתיות של חוסר, ברשותך, אני יודע שאתה רוחני לא קטן, למרות שיש לך פודקאסט על כסף, והרעיון הגדול הוא שאנחנו, כאילו אנחנו באים לעולם הזה וכאילו יש לנו איזשהו מינוס בבנק, כן? לא בבנק הפיזי אלא בבנק של הנפש, זה המינוס האמיתי, ואנחנו חושבים שאם נצליח קצת בביזנס ונביא זה, אם יהיה לי את המרצדס, אם יהיה לי את האייפון, אם אני אקבל לייקים, אם אני אקבל איזשהו ציון טוב, אז אני אתמלא, ואז מה קורה? אני מקבל קצת לייקים, אני מרגיש טוב, אני מקבל ציון טוב בבי"ס, אני מרגיש טוב כתלמיד, אני עושה קצת כסף, אני מרגיש נהדר, יושב עם החברים, מרגיש גבר של העולם, אבל ביום למחרת, הופ, המינוס בבנק שוב פעם מתרוקן, למה? כי הנפש שלנו, הנשמה שלנו היא לא פראיירית, היא לא צריכה מילוי חיצוני של תוצאות, היא צריכה מילוי פנימי של ערך עצמי, וברגע שהערך העצמי שלנו מלא, אז התוצאות הן תוצר לוואי מדהים שאתה נהנה ממנו אבל לא בגללו אתה נהיה יותר טוב כבנאדם. ותסתכל על האנשים שהם מאושרים לאורך זמן ועשירים לאורך זמן, זה אנשים שהרגישו חזקים גם כשלא היו להם את התוצאות. מוחמד עלי, המתאגרף האגדי, עוד בגיל 15 הוא התאמן, חי ונשם כמו האלוף שהוא רוצה להיות, הוא לא חיכה לתוצאה כדי להרגיש אלוף, הוא בנה את עצמו כאלוף עוד בגיל צעיר. ואם ניקח את הנקודה הזאתי לעולמות העסקים, אז אנחנו יודעים להגיד שאותם אנשים שבנו והתאמנו ונשמו ועשו עסקים כשעוד לא היה להם שקל, אבל הם אמרו אנחנו עומדים על ה-, זה הערך שלנו, ככה שווה העסקה, והם לא מוכנים לצאת מהעסקה, אלה אותם אנשים שבנו את עצמם לאורך זמן. וכסיכום, אם אנחנו ממלאים את עצמנו ומרגישים מסופקים וראויים רק על ידי תוצאות, אנחנו רק ממלאים תשתיות של חוסר, אנחנו רק בונים יותר חוסר וחוסר. הקטע הוא לבנות את עצמך כאדם חזק, ואז זה ישתקף בביצועים ובתוצאות שלך. לא זוכר מה שאלת, אני מקווה אבל שעניתי.
עמית: אתה לא מכיר אותי, אם לא היית עונה לכיוון שלי הייתי לא עוצר אותך אולי, אבל הייתי מחזיר אותך, אבל מה שטוב שהבאת אותי לשאלה הבאה בלי שהתכוונת, אז אולי כן התכוונת. אז תראה, השאלה שלי הבאה כתבתי אותה ככה, יש המון אנשים שמפחדים להשקיע, שמפחדים להתחיל, כי מה שמוביל אותם בפחד זה כי אולי הם יפסידו, הם לא שחקנים של להרוויח הרבה, הם שחקנים של לא להפסיד. עכשיו אני, בשיחת ההכנה שלנו וקצת קראתי באתר שלך וזה, אני מבין שיש דבר כזה שנקרא פירמידת תודעה, אני לא מבין מה זה לעומק, השאלה אם אנחנו יכולים לעזור עכשיו לאנשים שמפחדים להתחיל, מפחדים לטבול את הידיים ואת האצבעות קצת מהפחד שיפסידו. איך אנחנו עוזרים להם בכלים פרקטיים לשנות קצת את המצב שלהם, או במילים שלך אולי למלא את החוסר.
איתן: אני חושב שאחד הדברים שאנחנו יכולים לעשות עם אנשים שמפחדים להפסיד, עם אנשים שלא רוצים לטעות, עם אנשים שמבחינתם ה-, קודם כל הם חייבים להבין שמבחינתם ההצלחה הגדולה היא לא לפשל, לא לחרבן את העסק, לא לטעות, נגיד לחזור הביתה ולהגיד הייתי כאילו, לא באשמתי, אלה האנשים. העניין הוא שאותם אנשים, מבחינת נקודת המבט שלהם, הם רק רואים מה הם לא מפסידים, זאת אומרת הרווח שלהם זה לא להפסיד, אבל הם לא שמים לב להפסד הכי גדול שלהם, כי אולי הם באמת לא מפסידים, הם לא טועים, הם לא עושים את העסקה, הם רואים חברים שלהם קצת נופלים ואומרים "הנה, ידעתי, ידעתי שאסור להיכנס ל-"…
עמית: כמו שאמרו לאיתן "לא תצליח ככדורגלן במכסי חיפה", זה אותו דבר.
איתן: בדיוק. הקטע הוא שבשלב הזה יש משהו שאני נורא אוהב לעשות, זה נקרא כאילו דוח רווח והפסד, דוח רווח והפסד מנטלי, מה זה דוח רווח והפסד מנטלי? שאם אתם רוצים לראות מה אתם מרוויחים, זאת אומרת הקטע הוא שאתם, מה אתם מרוויחים, מי שמשחק כדי לא להפסיד, הוא מרוויח לא לטעות, הוא מרוויח לא לעשות טעויות, הוא מרוויח לחסוך עוד קצת כסף, הוא מרוויח להיות על הגדר, ולפעמים יש יתרונות בלהיות על הגדר, אתה לא טועה, אתה לא מתבאס, אתה לא בלחץ, אתה כאילו חי, כאילו חי. העניין הוא שהייתי רוצה שדווקא אותם אנשים יעשו להם רשימת הפסדים שבגללם, או רשימת רווחים שעדיין לא קורים ומתרחשים בחיים שלהם בגלל שהם על הגדר. למה אני מתכוון? הייתי רוצה שתרשמו מה אתם מפסידים מזה שאתם משחקים כדי לא להפסיד, אוקיי? ובמילים אחרות, מה אני מפסיד מזה? אחד, אני לא מגלה כמה רחוק אני יכול להגיע, שתיים, אני לא מתפתח תודעתית, כי למידה אמיתית לא קורית בספרים, למידה אמיתית קורית בלחץ של העסקה, למידה אמיתית קורית כשאתה שם כסף, שמה באמת אתה מתחיל לגלות מה קורה, ואם אנחנו רוצים להיות גדולים, אנחנו חייבים לא רק לשים את ההפסדים מול העיניים אלא גם את הרווחים שכרגע לא מתקיימים בחיי, ואני חושב שזה הצעד הראשון, ואז תחליטו, זאת אומרת ברגע שיש לי מול העיניים את הרווחים ואת ההפסדים, אז קבלו החלטה נכונה, כי כרגע אדם משקיע, יזם, שחקן, ספורטאי, שמבחינתו הוא רואה רק "יופי, אני עשיתי בסדר כי לא טעיתי, הוא רואה רק את הרווחים ה-, אפשר לקרוא לזה הרווחים המשניים, זה נקרא secondary benefit, מה אני מרוויח כאילו בקטנה, טווח קצר, בטווח הארוך האנשים האלה מתוסכלים, הם מפתחים אח"כ, לא עלינו, גם איזשהם תסמינים ואי אילו, למה? כי משהו בפנים בוער בהם והם מתים עם המוסיקה שלהם בפנים, אז כשאנחנו, ואנחנו מנסים להביא באמת דברים פרקטיים, אז אם אתם מסתכלים על כמה כיף לכם שאתם לא עושים טעויות, אני רוצה גם שתסתכלו על העתיד שאין לכם, בגלל שאתם לא אמיצים מספיק, בגלל שאתם לא הולכים וחוקרים כמה טובים אתם יכולים להיות, תסתכלו על העתיד שיכול להיות לכם וכרגע הוא לא שלכם, הוא גם לא יכול להיות שלכם כשאתם על הגדר, וסליחה שאני קצת תוקף פה ואגרסיבי,
עמית: לא, זה מעולה.
איתן: כי הייתי גם שם, ואני חושב שבשיחה, בטח על כסף וחיים והשקעה ובטח בפודקאסט המדהים שלך, אנשים צריכים לקבל את האמת, והאמת היא שאתם לא צריכים ללכת לסדנה שתגיד לכם "אוי, כמה טובים אתם יכולים להיות", לא, אתם צריכים להגיד לעצמכם איזה עתיד אני לא הולך לקבל, איזה עתיד הילדים שלי לא מקבלים, איזה עתיד החיים שלי לא מקבלים, הגוף שלי, הנפש שלי, אתם לא מקבלים את זה כי אתם משחקים כדי לא להפסיד, והאמת היא שאתם מפסידים ביג טיים שאתם משחקים כדי לא להפסיד, אז תצאו להעיז, תצאו ליפול, תצאו, תיתנו לכם את האפשרות שירדו עליכם, שיתנו לכם ביקורות, שיכתבו עליכם, שיצחקו עליכם, כי רק ככה אנחנו גדלים, והצעד הראשון הוא לחפש את הכישלון הראשון, את הטעות הראשונה, להיות שם, לחוות את הכאב הזה, ואתה יודע מה אנחנו מגלים שם? ששום דבר לא קרה, שום דבר לא קרה, ועוד פעם, לא ניכנס לכמה אני משקיע, כמה אני מכניס, העניין הוא שכשאתה יוזם וטועה, אתה פתאום קולט בואנה, שמה החיים האמיתיים, באי וודאות, זה האמת שלנו, זה הכיף, ואני חושב שהטעות הכי גדולה זה שאנחנו לא מספיק עם הגב לקיר, כי כשאנחנו עם הגב לקיר אנחנו מצוינים, בטח אנחנו הישראלים, אנחנו טובים בזה, אבל וואלה, אני אומר אם יש לנו צעד ראשון שאנחנו צריכים לעשות כדי להספיק לשחק כדי לא להפסיד, זה להסתכל על העתיד שאנחנו לא מקבלים בגלל זה, כי אי אפשר להצליח כשאנחנו על הגדר.
עמית: אז אני רוצה להשלים בשני משפטים, דבר אחד זה כמו שאתם מכירים, מיש מאזין לי כבר לאורך זמן, אני אומר שכסף מייצר כסף בכל סכום, ומי שמפחד להפסיד, אז שיפסיק לפחד, שייכנס בסכומים קטנים, אבל להפסיק רק ללמוד ולהיות בקבוצות פייסבוק ובקורסים ובסדנאות, כי הכל, חשבונות דמו, הכל טוב ויפה, כמו שאמרתי שבוע שעבר לאיזה מישהו שהתעניין, שהייתי פעם ילד רציית לשבור את הקזינו, ברולטה, חשבתי שאני מפתח איזה חוכמה גדולה, והיה כל מיני סימולציות במחשב וכל פעם הייתי מפסיד 100 אלף דולר, מה אכפת לי, מתחיל מהתחלה, מה, זה לא כסף שלי, אבל ככה לא לומדים, לומדים כשמתחילים להשקיע. ועוד דבר שמה שאיתן אמר מזכיר לי, אני יושב במשרד ויש לי פה על הקיר תלוי תמונה שלי מסדנה שיצאתי מ-(לא ברור, [00:38:43.06]) בבלגיה, ולמטה כתוב worry is a total waste of time, it doesn't change anything, all it does it is steal your joy and keep you very busy doing nothing, וזה בעצם מה שאיתן אומר.
איתן: ענק. אני רק, אולי אם אפשר עוד משהו קטן, אפרופו, באחד הספרים אולי הכי טובים שקראתי, כשאנחנו מדברים על להפוך לשחקן מעיז, להפוך לאדם של money time ובאמת להתקדם בחיים, הספר נקרא over achievement של דוקטור ג'ון אליוט, ושם הוא מדבר על שני סוגי מנטליות, ושם הוא דווקא הביא את זה מעולם המחקר של ספורטאים ויזמים בעלי עסקים והוא ניסה לבדוק מה בעצם מייצר לאנשים לא רק הישגים חד פעמיים אלא לאורך זמן, ושם הוא מדבר על ההבדל בין מנטליות של אימון למנטליות של ביצוע, אוקיי? באנגלית זה training mentality לעומת trusting mentality, אוקיי? עכשיו רוב האנשים נמצאים במנטליות של התכנון, ב-training mentality, הם כל הזמן מתאמנים, הם כל הזמן לומדים, הם כל הזמן בתכנון,
עמית: כי אי אפשר ליפול שמה, אי אפשר לטעות…
איתן: אי אפשר ליפול שם, בדיוק, עכשיו הצמיחה האמיתית קורית כשאנחנו מתחילים לפתח, או להיות יותר במנטליות של ביצוע, מנטליות של ביצוע זה כשאני בשיא הלחץ מתחיל ללמוד איך אני פועל, וזה בדיוק היופי, אוקיי? למה אימון מנטלי שינה עבורי את חיי, והיום אנחנו עושים את זה למאות אנשים בארץ ובעולם אלפים, למה? כי אימון מנטלי הוא במהות שלו, אנחנו עוזרים לך להתאמן על איך להיות שקט ונינוח בתנאי לחץ, זה בדיוק העניין, ואני חושב שאם אנחנו, אם יש מטרה אחת לפחות בפרק שלנו, ודיברנו לא מעט בהכנה לפרק הזה, זה באמת לעזור לאנשים להבין שנכון, תהליך שינוי אמיתי קורה בהתחלה בראש וכשאתה שומע פודקאסט טוב, כשאתה קורא ספר טוב, שאתה באיזושהי סדנה טובה, אבל הרבה אנשים מרגישים סיפוק נורא גדול בלימוד, וזאת הטעות הגדולה, לא, תהליך הלימוד לא מסתיים עד שאתה מבצע, ואם עד היום התפיסה שלכם הייתה שלמידה זה בעצם, או שינוי אמיתי זה בעצם רק הלמידה, לא, שינוי אמיתי שווה, או למידה אמיתית שווה שינוי התנהגות, אצל רוב האנשים למידה אמיתית שווה ללכת לסדנה, לקרוא ספר, לא, למידה אמיתית שווה שינוי התנהגות, זאת אומרת שאם עד היום לא שיניתם את ההתנהגות שלכם בעקבות סדנה טובה, ספר טוב, שיחה טובה או משהו, אז לא באמת השתנתם, לכן אל תיתנו לעצמכם את הנוחות הזאת להרגיש טוב עם עצמכם כשהייתם בסדנה טובה ולא השתנתם, לא, אם לא עשינו שינוי בביצועים, ההתנהגות, לא באמת למדנו, זה לפחות אחד המסרים החשובים שחשוב לי להעביר למישהו שרוצה להתקדם בחיים, לעלות למעלה.
עמית: אז אני רוצה להמשיך עם זה משהו שקצת ענינו על זה אבל עוד פעם לחדד. אתה הרי אמרת לנו שהדרך לנצח, בחיים בכלל, אבל אנחנו פה גם בכסף, זה שלא יהיה אכפת לי להפסיד גם, לנתק תוצאות מביצועים. מצד שני, כשאני בא לעשות השקעה של כסף, אמיתי עכשיו, יצאתי מהתיאוריות, בטח שאכפת לי להפסיד, אני לא רוצה להפסיד, אני רוצה להצליח, כי בסוף זה כסף אמיתי. עכשיו תיאורטית יש פה סתירה, אבל אני חושב שאין, אבל אני רוצה לשמוע איך אתה מיישב את הסתירה בין לא אכפת לי להפסיד לבין זה כסף שלי, בטח שאכפת לי להפסיד.
איתן: ההתמקדות בתוצאה עלולה לשבש את כושר הביצוע שלך כי אתה עסוק באם זה יצליח או לא יצליח ואז כושר הביצוע שלך יכול לרדת, אוקיי? כשספורטאי עולה למשחק והוא עסוק במה יכתבו עליו אחרי המשחק ואיך זה יתפרש ואיך זה יצא, פיזית אולי הוא על המגרש, אבל מנטלית הוא נמצא בכלל אי שם בעתיד, ואנחנו לא יכולים להיות במיטבנו אם התודעה שלנו לא נמצאת בזמן הווה בהתעסקות במקסימום נוכחות לעבר הביצוע. ואותו דבר כמובן אני מניח שזה בעסקה ובתכנון עסקה ובהשקעה. עכשיו אני רוצה להשתחרר מהתוצאה כדי להשיג אותה בסוף, נכון? כאילו שזה לא יתפרש לא נכון, ברור, והרעיון הגדול הוא שככל שאני יודע מה התוצאה הסופית שאני רוצה להשיג, אבל ככל שאני יודע להשתחרר ממנה ולהיות בנוכחות מלאה לתוך הרגע, אז אני יכול להבטיח לעצמי להיות במקסימום מאמץ, תעוזה, ביצוע וגם נוכחות, להבשיל את כל התנאים הכי טובים שישפרו את הסיכוי של העסקה, שישפרו את הסיכוי של הניצחון, ואם ניקח את זה רגע בצורה הכי טובה, ניקח ילד לפני מבחן והוא מגיע למבחן ואתה יודע, הוא מתחיל לראות את החברים שלו יוצאים אחרי חצי שעה, 40 דקות, כי הם חכמי הכיתה, והוא פתאום קולט שהזמן עובר, שין לב, הראש שלו בכלל לא בשאלות, הראש שלו בכלל לא במה שהוא למד בבית, הראש שלו אך ורק בהתעסקות הסביבתית. עכשיו חשוב, העלית משהו ואני אתן עוד איזשהו דיוק. הביצוע שלנו, שהוא הכי חשוב בדרך לתוצאה, הוא מושפע משלושה דברים, אוקיי? הדבר הראשון זה מי אתה כבנאדם, אוקיי? האישיות שלך, היכולות שלך, האם למדת מספיק, האם אתה יודע את החומר לצורך העניין, אבל זה לא הפרמטר הסופי, יש עוד פרמטר, הפרמטר זאת המשימה שלך, מה אתה צריך לעשות, אז המשימה יכולה להיות לקלוע לסל, להביא עסקה טובה, ובוא ניקח רגע כדורסלן ברשותך. כדורסלן, המשימה שלו היא לקלוע לסל, אז באימונים הוא עושה את זה מצוין, אבל הצלע השלישית או הפרמטר השלישי שקובע ומשפיע על הביצוע שלנו, זוכר מה אמרנו? אחד זה הבנאדם, שתיים זה המשימה, שלוש זה המציאות, הסביבה, ולכן דמיין היום שכדורסלן צריך לקלוע לסל, זה לא נכון, הוא לא צריך לקלוע לסל, המשימה של כדורסלן זה לקלוע לסל בגמר גביע שנייה לסיום, פה זה כבר משנה את התנאים. או יזם, היזם עכשיו הוא לא צריך לעשות עסקה, הוא צריך לעשות עסקה כשבעצם אנחנו בתקופת קורונה ואנשים בתודעת עוני וחוסר ואין לי מספיק, וכל העניין הזה בעצם גורם לאנשים טיפה להיכנס ללחץ ולשנות את עצמם, אז הרעיון הוא פשוט, כדי להשיג את התוצאה, אני חייב להשתחרר ממנה ולהיות עסוק במה שאנחנו קוראים לו performance goals, אוקיי? זאת אומרת שאם ניקח איזושהי פרקטיקה למאזינים שלנו, אנחנו רוצים שיהיו לנגד עינינו שתי תוצאות רלוונטיות: אחת, תוצאה שהיא התוצאה הסופית, כן? מטרה מבוססת תוצאה – הכסף, העסקה, הסגירה, ההצלחה, המכונית שאני רוצה, לא יודע, כל מה שאתם רוצים, אבל זאת התוצאה שאנחנו צריכים לשחרר, ואז אנחנו רוצים להגדיר תוצאה חשובה יותר, התוצאה החשובה יותר נקראת תוצאה מבוססת ביצועים, או מטרה מבוססת ביצוע, ולמה זה חשוב? כי התוצאה, אין לנו באמת את היכולת לשלוט עליה, אבל הביצועים שלנו, שמה יש לנו יכולת לשלוט בהם, והביצועים הם ביצועים כמובן מקצועיים, פיזיים, אבל הביצועים הם גם ביצועים מנטליים. לא יודע אם יהיה לנו זמן להיכנס לזה, אבל הקטע הוא שבסוף היום אני לא יכול לחקור תוצאות, אני יכול לחקור את הביצועים בדרך לתוצאה, ואני לא יודע מה איתך, אני לא רוצה לנצח פעם ב-, אני לא רוצה לנחש או לגנוב ניצחון, אני אוהב לדעת מה עבד ומה לא עבד, איך אני אדע מה עבד לא עבד? אני חייב לחקור את הביצוע. ואני אתן פה עוד איזה זווית שתראה לך למה כשאנחנו מנצחים, אנחנו לא תמיד הכי טובים. בכדורגל לפעמים אתה יכול לגנוב ניצחון, זאת אומרת אתה יכול להיות לא הכי טוב, אבל לנצח, זה קורה, ואם נשאל את המאזינים שלנו האם היה לכם יום שבו נתתם את כל כולכם והתוצאות לא באו, בטוח שיענו כן. ונשאל הפוך, האם היו ימים שבאמת, איך לומר? כאילו לא עבדתם כזה קשה, איך אומרים? והתוצאות הגיעו, ואני בטוח שגם שמה אנשים יגידו כן. למה אני מעלה את הסוגיה הזאתי? כי לאורך זמן אנחנו לא יכולים לגנוב תוצאות, לאורך זמן אנחנו רוצים להבין מה עבד מה לא עבד. איך נבין מה עבד מה לא עבד? אנחנו חייבים לחקור ביצוע, וזה בדיוק העניין, כשאנחנו יודעים לנהל את הביצוע שלנו, אנחנו יודעים לראות מה עבד ולא עבד, וזה לא מבטיח תמיד שנצליח כמו שאנחנו רוצים, אבל זה מבטיח שנדע לאורך זמן לשכפל את הסיכויים הטובים ביותר שלנו להצלחה, ואני חושב שזה היופי, זה היופי.
עמית: אני עכשיו רוצה לקחת את מה שאיתן אמר לשאלה שלי, אני רוצה לסגור אותה, שמצד אחד חשוב לנו הדרך, אבל אנחנו לא רוצים להפסיד, אז אני מסכים מאוד שחשוב מאוד לדעת מה עשינו, כי אני יכול להגיד לכם, אני למעלה מ-40 שנה משקיע ועדיין לצערי מידי פעם אני מממש גם הפסדים כי אני עושה טעויות חדשות, אני משתדל לא לעשות את אותה טעות פעמיים, אבל אני עושה טעויות, ובאמת אם אתם תתחילו בכסף קטן או בתחום חדש בסכומים יותר נמוכים, מי שהיום משקיע בשוק ההון יש המון אפשרויות, מי שבנדל"ן ורצה עוד נדל"ן מסוג אחר אז נדל"ן הכניסה היא יותר יקרה, כל עולם הנכסים הדיגיטליים שנכנס יותר ויותר, אז יש כאלה שסף כניסה הוא 20-30 אלף שקל, יש כאלה שסף כניסה הוא 300-400 אלף שקל, אז תחום חדש לא חייבים ישר להמר ב-300-400 אם אני מרגיש שזה לא טוב לי, ויש דברים שבהוראת קבע של 700 שקל כבר אפשר להתחיל להיכנס. כלומר מה שאני רוצה להגיד, אנחנו צריכים לעשות, לראות מה עובד לנו, מה לא עובד לנו, מה שאמר איתן, כי עם הזמן אני אשתפר, אני אבין שצורת ההשקעה הזאת לא מתאימה לי. יש לי מישהו שאני מכיר, יש לו למעלה מ-10 דירות, אין לו שקל בשוק ההון, למה? הוא לא מבין בזה, לא רוצה להבין בזה, מגניב, זה מה שהוא מצא שנכון לו, זה מצוין. אז ברור שאתם לא רוצים להפסיד, אבל אם לא תנסו,
איתן: בדיוק, אתה נוגע בנקודה הקריטית, ואולי ניתן עוד איזשהו כלי פרקטי, כל אדם צריך בעצם למצוא את מדרגת האומץ הבאה שלו בחיים, זאת אומרת זה מאוד מתחבר למה שאמרת, והפסיכולוגיה בכלל של הביצועים ובכלל של איך נכנסים לזון ואיך להיות ב-flow שלנו ואיך להיות באמת בנוכחות מלאה וב-big performance, אז הרעיון הוא שכל אחד צריך למצוא את נקודת האתגר הבאה שלו, ואיך מוצאים אותה? בעצם אנחנו רוצים להגיע לאיזשהו מקום ששם המטרה שלנו היא מצד אחד לא מטרה קלה מידי, שאנחנו יודעים איך להשיג, אבל היא גם לא קשה מידי עד כדי כך שהיא מפחידה וגורמת לנו לחרדה. זאת אומרת שאם אני, לא יודע מה, יש לי איקס כסף שאני יודע להביא, או איש שיודע לייצר 10 מכירות בחודש, ופתאום מגיע הבוס ואומר לו תקשיב, פחות מ-40 מכירות אתה מפוטר, אז אנחנו יודעים בוודאות להגיד שהמדד הזה זה מדד שיגרום לביצועים שלו לרדת אפילו מ-10, למה? כי זה מדד שגורם לו too much להיות בחרדת ביצוע, הציפיות לא ריאליות. מצד שני, אם אותו אדם שיודע להביא 10 מכירות בחודש יציב לעצמו יעד שהוא איך לומר? פלוס 10-20 אחוז משם, אוקיי? אז במקום 10 מכירות, זה לא יודע מה זה יהיה, 13, 14, סתם אני זורק איזשהו מספר, שהוא קצת יותר גבוה, אנחנו יודעים לומר שהאתגר הזה הוא יהיה אותו אתגר שימתח את הבנאדם לרמת האומץ הזאת שהוא יוכל להרגיש באי וודאות הזאת ממש בסדר, אוקיי? זאת אומרת אני מאוד מתחבר למה שאמרת, אל תקפצו ישר לעסקאות שאתם או לסכומים שמבהילים אתכם, לא, אבל אל תישארו גם איפה שאתם, כי אנחנו לא יכולים ללמוד, אם אני יודע, אם אני ממשיך לעשות את אותם דברים שאני יודע להשיג, אני לא באמת מתקדם, אז חפשו את מדרגת הקושי הבאה שלכם. איך בוחרים אותה? זה לא קל מידי שאני יודע כבר להשיג, אבל זה לא קשה מידי גורם לי להיות בחרדה, תחפשו למצוא את נקודת ה-, את המדרגה הבאה שלכם, כי אנחנו יודעים לומר שבנקודה הזאתי אנשים נכנסים לזון שלהם, הם נמצאים ב-flow שם, כי זה נקודה ששם אתה נמצא בריגוש מדהים, אתה גם לא חרד מידי מהתוצאה, אז חפשו את זה.
עמית: אני בעד. אמרת מקודם משהו שאני רוצה גם ככה לחדד אותו, אני מכיר אנשים שמאוד חוששים להיות בעושר, ב-ע', ורווחה כלכלית, כי הם בטוחים שזה יפגע להם באושר, ב-א', וביושר האישי וכולם ירצו את החברה שלהם רק בגלל שהם עשירים ולא בגלל שהם אנשים טובים. אני לא חושב, אני חושב שאדם שהוא טוב ביסודו, הוא יישאר טוב גם אם הוא יהיה עשיר, אבל איך עושים את הקפיצה הזאת, איך עושים את השינוי תודעה הזה, שאתם לא עלולים, עשויים להשתנות בגלל הכסף, כאילו אני לפחות לא מאמין בזה, אם תה מבין מה אני שואל.
איתן: לגמרי, אני, כמוני כמוך, אני חושב באמת ה-, בוא נהיה אמיתיים, אנשים רוצים רווחה וכסף זה מצוין וכסף זה ראוי וכסף זה נהדר והוא מביא יופי של דברים לחיים ואפשר לספק איתו יופי של דברים וליהנות מדברים, הכל בסדר, אוקיי? אבל אני רוצה כאילו להיות באיזשהו מקום שבו אני מבין שכסף הוא לא המטרה, אלא האמצעי, והרעיון הוא שאם אני לא באמת מאושר מהחיים שלי, אז זה לא משנה באמת כמה כסף יהיה לי, ולכן ברשימת ה-to do list שלנו, כן? כל אחד והמטרות שלו, אנחנו פתאום שמים לב או נרצה לשים לב שבעצם הכסף, אנחנו יודעים היום שכסף הוא כבר לא מקום ראשון וגם לא שני במה גורם לאנשים למשל להיכנס לחברות או להיות שותפים בדברים גדולים, אבל אנחנו רוצים שנייה רגע להבין שכדי להיות המאושרים שאנחנו רוצים, לא בטוח שזה תלוי בכסף, ואני מכיר הרבה אנשים עם כסף, מאושרים הם לא, אני מכיר המון, לא מעט, וזה נורא כואב לראות כביכול יש לך המון המון כסף, אבל אתה לא באמת מאושר, ודיברתי פעם עם מישהו שעבדתי עם הבן שלו שהוא היה ספורטאי והוא איש נורא מצליח ויכולת לראות, הבנאדם עם סניפים בארץ והכל מדהים ויום אחד הוא שולף ואומר לי תשמע, אני הייתי מחליף את כל הדבר הזה בלעשות את זה אחרת, אמרתי לו למה אתה מתכוון, אז הוא אמר אני את הבן שלי הכרתי באיזה גיל 17, כי פשוט לא הייתי בבית כל התקופה הזאת, ופתאום אני מרגיש וואו, אני מתאמץ עכשיו כדי לשחזר את היחסים שלי איתו. אז להיות בנאדם עשיר, אני לא בטוח, ופעם הייתה לי תפיסה שאני רוצה להיות הבנאדם הזה שטס כל הזמן בעולם ולהרצאות וזה והגעתי לזה וזה לא אושר, זה לא אושר,
עמית: תאמין לי שלא, טסתי הרבה בחיים, ממש לא, ממש לא.
איתן: זה לא אושר, אין בזה, לפעמים זה כבר נהייה מגעיל ומתיש ואתה אומר למה עשיתי, על זה בנוי הביזנס שלי, ואני אומר וואו, והקורונה, וכיף בבית וזה נהדר ואתה יכול גם מפה לעשות הרצאות וגם מפה לעשות כסף, אני רוצה שנשים את הכסף שנייה במקום שני, כי אם לא נהיה מחוברים למה שבא לנו ומה שאנחנו יכולים לתת מהמתנה שלנו לעולם, אז לא באמת הגשמנו את עצמנו, ואני לא אומר את זה בקטע ניו-אייג'י, אני אומר את זה בקטע שיש לנו משימה והמשימה שלנו היא לחפש במה אנחנו הכי טובים ואיך עם הטוב הזה אנחנו משפיעים על אנשים אחרים, איך אנחנו הופכים אותם לטובים יותר, וזה חיפוש, אבל החיפוש הזה הוא שווה, הוא משתלם, הוא הטוב ביותר שיש, ואם אני באיזשהו חי בסרט כזה שאני צריך להיות הבנאדם הזה עם החליפה שעושה השקעות וטס לחו"ל וזה כי זה מה שחשבתי, אז תרשו לעצמכם לשים סימן שאלה ולשאול רגע, זה באמת מה שאני רוצה? או שזה הקול המשוכפל הזה של הילד שרוצה להראות לכל העולם שהוא הגבר של השכונה ולהיות ההוא העשיר הזה שנכנס ועם הרכבים, אני לא יודע, נכנס פה קצת יותר פנימה, אבל אני כן רוצה, לפחות המטרה שלי בפודקאסט הזה, זה פחות לתת תשובות, אלא יותר לפתוח שאלות חדשות – מה היא הצלחה עבורכם, ואם ההצלחה היא כסף, אז כשתשיגו אותו, כשיהיה לכם מספיק ממנו, אתם תמיד תשאלו אוקיי, this is it?, לפה הגעתי? זה מה שרציתי? וזה בדיוק מה שקורה, וזכיתי באליפויות כשחקן וזכיתי באליפויות כמאמן מנטלי, בהפועל באר שבע זכינו בשלוש אליפויות, ולאליפות אתה רץ במשך 10 חודשים, 10 חודשים שזה יום אחד שלם, חלק מהימים זה גיהינום שלם, חלק מהימים זה אושר מטורף, ואז זוכים באליפות. אני לא יודע אם אתה יודע עמית, אבל אליפות אתה חוגג, לא יודע, 3-4 ימים, אתה בכל מקום שיש, טירוף גדול, שבוע שלם, גג שבועיים, אוקיי? אתה עובד 10 חודשים בשביל שבועיים של חגיגות. אתה יודע מה קורה יום אחרי השבועיים האלה? באים למגרש ומתחילים להתאמן, לא רק מתחילים להתאמן, גם אומרים לך שומעים? יש לנו מטרה, עוד אליפות. ואז פתאום אתה אומר בואנה כאילו, בואנה, אני עבדתי עכשיו שנה שלמה כדי להביא את הצלחת אליפות הזאת, כאילו ו-? וזה בדיוק העניין, העניין הוא להבין שהאושר האמיתי זה הדרך, אם אין לנו ימים מאושרים, אין לנו חיים מאושרים, אמרה את זה אנני )[00:57:36.18](, היא אמרה את המשפט "האופן שבו אנחנו מבלים את ימינו, זה האופן שבו אנחנו מבלים את חיינו", ולכן, אני מאמין שההצלחה האמיתית שלנו היא לייצר לעצמנו מה שנקרא master piece days, ימים שהם יצירת אומנות מופלאה, ואם היה לי יום שלא התקדמתי בו, שלא העזתי בו, שלא עשיתי איזה משהו שהטריף אותי, שגרם לי לשנות תפיסה, שגרם לי לאתגר את עצמי עוד יותר, זה לא היה יום מוצלח, אני לא יודע, מחכה לאיזשהו יום גדול. אז אני חושב שאם אנחנו יכולים שנייה לקחת את החלומות שלנו ולהתחיל להוריד אותם ליום יום, וואו, זה חיים ששווה לחיות, זה שווה להיות גאים בהם, ושם אני חושב שנמצא האושר הגדול ובאופן פרדוקסלי הוא מייצר הרבה יותר השפעה, הוא מייצר הרבה יותר כסף, כי אתה בנוכחות לחיים, אתה לא עומד על הגדר ומסתכל על הדבר הזה או מסתכל איך העולם עובד ומחכה שיום אחד יגלו אותך.
עמית: אז בהחלט, עוד פעם, מי שמכיר את הפודקאסט שלי לאורך זמן, יודע שאני דוגל שכסף זה רק כלי, הוא לא מטרה לשום דבר, הוא פשוט עושה את החיים נוחים יותר ואז אפשר יותר להגשים, כי אין מה לעשות, הישרדות היא צורך ראשון, לאכול, לתמוך בילדים, לישון טוב, ומה שאומר איתן זה ליהנות מהדרך כי התוצאות לא תלויות בנו, ברוחניות אומרים את זה שזה השתדלות, זאת אומרת אנחנו צריכים לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים, כי יש דברים שהם גם לא בידיים שלנו. ואנחנו די מתקרבים לסוף, אז שאלה לפני האחרונה, יש לך משפט שאתה מאוד מאוד מחובר אליו וחשוב לך ואני רוצה שתגיד למאזינים למה הוא כל כך חשוב לדעתך, והמשפט הוא נולדנו אלופים,
איתן: בוא נראה אם זה זה,
עמית: מה זה?
איתן: אני אומר אני מקווה שהמשפט שאני אגיד זה זה, יש כמה.
עמית: לא, אני מצטט אותך עכשיו, זה לא אני ממציא (צוחק).
איתן: אה, אתה מצטט, אז הרווחתי, אוקיי, אני לא אטעה, הנה, אני משחק כדי לא לעשות טעויות (צוחק).
עמית: בדיוק. המשפט הוא "נולדנו אלופים ושום תוצאה, ציון או לייק לא ישנו את זה". בוא, כשאלה לפני אחרונה, תן לנו את הפירוש שלך למשפט שאתה כל כך מאמין בו, כדרך חיים.
איתן: אוקיי, אז אני חושב שאם ניקח את ההשתדלות, ואני אדם מאמין, אני מאמין בבורא עולם ואני מאמין שאני יכול להיות באמת הטוב ביותר, אבל אם לא עשיתי את ההשתדלות המקסימלית, כן? לא משנה כמה טוב וכמה כישרוני אני, אז הברכה לא תגיע, והדבר היפה הוא שאני באמת מאמין שכמשפט תומך או כעיקרון מנצח, לפחות שאני רואה אותו שהוא תומך במשפט שהעלית עכשיו, שאני באמת מאמין שנולדנו אלופים מעצם היותנו, ושום תוצאה ושום ציון ושום לייק לא ישנה את זה, זה הגיע מתוך כל המסע הזה שבעצם הבנתי, היה אחד המאמנים שנקרא ג'ון וודן, ג'ון וודן היה אחד ממאמני הכדורסל הגדולים ביותר שבעולם ידע כי הוא לא רק היה מאמן, הוא היה גם מחנך אנשים להיות ווינרים גם בחיים, וג'ון וודן זכה ב-10 אליפויות רצופות ב-12 שנים, זה הישג שלא שוחזר עד היום, ג'ון וודן כבר לא איתנו, וכששאלו את הכוכב של הקבוצה מה לקחת מג'ון וודן, אז הוא אמר שג'ון וודן נתן לו את אחד המשפטים ששינו לו את החיים, הוא אמר שג'ון וודן אמר שביום שתחזור הביתה ואשתך לא תדע אם ניצחת או הפסדת, תדע שהפכת לווינר. תחשוב על זה, ביום שנחזור הביתה, ואנשים שהכי אוהבים אותנו לא יוכלו לראות את היה לנו יום מדהים או יום גרוע, אז באמת התחלנו להיות ווינרים, למה? כי אנחנו יכולים להיות שלמים אך ורק עם מידת ההשקעה, ההשתדלות והמאמץ בדרך לתוצאה, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אחר, מה שאומר שלהיות ווינר מבחינתי, זה לתת מאה אחוז למען התוצאה, אבל לא לתת לתוצאה להיות מאב אחוז ממי שאתה, כי מי שאתה אף פעם לא ישתנה, אם אנחנו מבינים את זה שמי שאני אני אחזור הביתה תמיד כאדם שלם וטוב, את הבת שלי לא מעניין אותה אם ניצחתי או הפסדתי, היא רואה את אבא, היא רואה דבר טוב, אבל אנחנו לאט לאט עם החיים גדלים ואנחנו כאילו אין לנו כבר את ההבנה שיש בנו את הטוב הזה מעצם היותנו, אין לנו את ההבנה הזאת, למה? כי נהיינו אנשים תלותיים, במה? בתוצאות, אז אם נחזור להיות הילדים האלה, שהילדים שלנו הם רואים בנו אך ורק דבר טוב, אם נחזור להיות שמה ונסתכל על עצמנו בעיניים טובות ונבים שעשינו את ההשתדלות הכי גדולה ונבין שחזרנו הביתה, ואין מה לעשות, אני נתתי את כל כולי, אז אני יכול באמת לדעת שעשיתי באמת את הטוב ביותר שלי לעבר התוצאות, ופה הטריק, למה? כי רוב האנשים לא נותנים את המקסימום שלהם, רוב האנשים לא הולכים אול אין, רוב האנשים לא מעיזים, רוב האנשים לא הולכים אול אין, אז לפני שהמשפט שלי נשמע או משתמע רוחני קצת, אני גם רוצה לתת את הצד ששם על המאזינים אחריות, האחריות שלנו היא להיות שבמקסימום ביצוע, האחריות שלנו היא למקסם כמה שיותר מהמתנה שלנו, היא להעיז כמה שיותר, היא להיכשל כמה שיותר, לחפש דרכים חדשות לשפר את עצמנו, לא לוותר לעצמנו, לא להסתובב עם חברים שאומרים לנו כמה קשה בעולם וכמה רע, לא, בתקופה הזאתי אנשים עושים ים כסף, בתקופה הזאת אנשים מתפתחים, יש לי חברים ששיכפלו, הכפילו וריבעו את העסקים שלהם דווקא בתקופה הזאתי, אז תפסיקו להיות במקומות שמרגישים וגורמים לכם להרגיש בנוח ותצאו קדימה. לאנשים שאומרים לכם שאתם לא מספיק טובים, לאנשים שאומרים לכם אתם לא עושים פה משהו נכון, לאנשים שאומרים לכם תפסיקו לבלבל את השכל, אתם לא באמת הולכים עד הסוף עם החלומות שלכם, לאנשים האלה תשלמו גם כסף, למה? כי הם אנשים הכי טובים להרים אתכם בחיים, אז אני חושב שזה המקום לעשות את ה-, זה כמו שני חלקים שמשלימים את השלם, מה הם שני החלקים? החלק הראשון לתת מאה אחוז מעצמך למען התוצאה, כן, אני רוצה תוצאות, רוצה הישגים, רוצה לממש את עצמי, רוצה הכל, אבל תהיה חכם מספיק להבין ששום תוצאה גם לא תגדיר אותך, זה הכי רוחני שיש והכי רוחני מבחינתי, זה הכי מעשי שיש, ומי שמבין את זה וקצת נמצא בעולמות הרוח, מבחינתי היהדות היא המקור, למרות שחקרתי לא מעט תורות, אבל מבחינתי יהדות היא המקור, מבין שהבנאדם הכי רוחני זה הבנאדם הכי מעשי, ומי שעל הגדר הוא לא כזה רוחני.
עמית: וואו, איזה יופי.
איתן: וואו, אתה מעצבן אותי היום, עמית, (צוחק) הוצאת ממני המון דברים.
עמית: לא, אנחנו הגענו לסוף, אני פשוט לא רוצה לשאול את השאלה האחרונה. מאזינים יקרים, קודם כל יש בתיאור הפרק, יש לכם קישור למיני קורס קצר, חינמי, של איתן, עם דפי עבודה והנחיות, אני עברתי אותו, רציתי לראות לפני הריאיון, ממליץ לכם להסתכל, לראות, להעמיק קצת, כי יש שם גם תרגילים פרקטיים איך באמת מיישמים את מה שאיתן הציע לנו. איתן, היה מרתק, תודה רבה על הזמן שלך, ממש תודה.
איתן: איזה כיף, תודה, וואי, טס לנו,
עמית: טס לנו, מה לעשות, הזהרתי אותך שזה הולך מהר. מאזינים, תודה רבה לכם שהאזנתם לנו, תיקחו איתכם מה שמתאים, תעיזו, תשתדלו, אנחנו לא שולטים בהכל, הקורונה הגיעה לחיים שלנו, לא שולטים בזה, אז מה, אז עכשיו נקטר? אין למי לקטר אפילו, תיישמו, תיהנו מהחיים, כי בסוף באנו לעולם ליהנות, ולא לשכוח לספר לחברים, להורים, לילדים, לשכנים על הפודקאסט, ואנחנו ניפגש בפרק הבא. תודה רבה לכולם.
