יובל סמט מנכ"ל ומנהל מוצר ב-חברת riseup.
יובל הוא יזם טכנולוגי עם משימה חברתית והיה מרתק לשמוע את החזון שלו.
יובל מאמין שבעזרת טכנולוגיה אפשר לעשות שינוי חיובי בעולם, כמובן גם בעולם הכסף וניהול ההוצאות.
בחברה שלהם כבר עובדים 20 עובדים, חצי גברים וחצי נשים וגם זה משמח אותו מאד.
בין הדברים עליהם דיברנו:
- איך הגיע לגור 5 שנים בשבדיה
- האם תואר אקדמי חשוב להצלחה פיננסית ובחיים
- מה הכשלים המרכזיים בקבלת החלטות פיננסיות לרוב האוכלוסיה
- למה תזרים המזומנים הוא המלך ואיך רייזאפ עוזרת
- אבטחת מידע
- תודעה ודרכים לאיזון בחיים
- 3 טיפים להצלחה
קישור ישיר לאפליקציה: www.riseup.co.il
קהילת כסף והשקעות בפייסבוק: https://bit.ly/3GGBT2c
ערוץ היוטיוב של עמית בו סרטונים רבים בעולם הכסף וההשקעות: https://bit.ly/2Kt99Ci
*** כל הנאמר בפרק הוא למטרות לימודיות בלבד ואינו מהווה המלצות השקעה. כל השוקל להשקיע חייב להתייעץ עם יועץ מוסמך. אינני יועץ השקעות או יועץ פנסיוני מוסמך והפרק נועד להסבר בלבד.
תמלול הפרק
עמית: שלום לכולם, כאן עמית בפרק נוסף של הפודקאסט "כסף והשקעות". היום אני במשרדי חברת rise up עם יובל סמט, יובל תודה שאתה מארח אותי.
יובל: בשמחה גדולה.
עמית: יובל, לשמחתי, מתעניין גם הוא בחיבורים של חומר ורוח, והוא יזם טכנולוגי עם משימה חברתית שמנסה לעשות שינוי חיובי בעולם באמצעות טכנולוגיה. הוא גדל בבית שלא היה בו המון כסף, אבל כן היה בו שפע תודעתי והורים מסורים. שפע תודעתי ומבוגרים משמעותיים בחיים זה מתנה שהוא היה רוצה להנחיל לכל ילד וילדה בישראל, וזה מה שמניע אותו. מי שעוקב אחרי בפודקאסטים לא יכול להימלט מהעובדה שאני גם מאוד מאוד מאמין בחיבור חומר ורוח ונורא נורא כיף למצוא עוד מישהו שמחבר עולמות. אני לא אתן לך להתחמק, וכמו שאתם, מי שמכיר, ויובל קצת מכיר, אני לא מגלה למרואיינים את השאלות מראש, אז יש התקלות קלות, לא התקלות מסובכות, אבל אני לא אתן לך להתחמק מקצת היסטוריה עסקית שלך. אתה גרת כמה שנים מחוץ לישראל,
יובל: כן,
עמית: ספר לנו למה ומה עשית.
יובל: אז גם ההיסטוריה המקצועית שלי בסופו של דבר יושבת על המחשבה הזאת שאפשר לצמוח בלי גבולות, לפעמים הזדמנויות שאתה נתקל בהן בדרך הן הרבה יותר גדולות ממה שדמיינת, אני שירתי בממר"ם בצבא, וכשסיימתי את השירות הצבאי החלום שלי היה לטוס לקנדה או לארה"ב, לעשות כזאת תקופה יפה של גלישת סנואובורד, וחבר התקשר אליי יום אחד ואמר לי תקשיב, שמעתי שאתה עומד לטוס לחו"ל, יש לי רעיון יותר טוב בשבילך, בוא תעבוד ב-Comverse, תעשה professional services product, בעולם, תטוס מהעבודה, תחווה, וגם תתמקצע בתחום חדש, ככה נכנסתי לעולם הטלקום בגיל 23 ישר מהצבא ודילגתי על החוויה הזאת של ללמוד וכאלה, עשיתי את שביל ישראל והתחלתי לעבוד ב-Comverse, ונחשפתי לעולם הטכנולוגי שהכרתי אומנם מהצבא אבל התחלתי ממש להיכנס לעומק לעולם הטלקום, global applications, אני מדבר על שנת 2005 אז זה היה, עוד לא היו ממש הסמארטפונים כמו שאנחנו מכירים אותם, ככה שיצא לי להסתובב הרבה בעולם ולהתעסק בתוכן סלולרי, ודרך הנתיב הזה של טכנולוגיה, מובייל, ניהול מוצר, professional services, בעצם התחלתי לפתח שאיפות עצמאיות להקים משהו משלי, זה דבר שתמיד הייתי מנסה לעשות בלילות, הרווחתי לא מעט כסף בתור שכיר בהייטק, הוצאתי אותו כשכר לימוד על לנסות להקים מיזמים שנכשלו, עם חברים, עם אחים שלי, עם כל מיני, מי שהיה מוכן לשמוע רעיון ולנסות לעשות עליו execution באמצע הלילה, אני הייתי שותף פוטנציאלי תמיד, נכשלנו, אני ושותפים שונים איזה 10 פעמים, על כל מיני רעיונות, חלקם גרועים יותר וחלקם גרועים פחות, עד שבסופו של דבר אחי הגדול ואני הקמנו חברה שהתעסקה בניהול סיכונים ומניעת הונאה, אחי היה בחברה שנקראת fort sciences, שיש עליה כמה פרקים משמעותיים בספר startup nation, חבורה של חבר'ה סופר מוכשרים שמכרו חברה ל-PayPal ב-2008, ובעצם בחרנו להתמקד בתחום המומחיות של אחי, מאוד מהר הכירו אותנו חברה שבדית שנקראת קלרנה, שמתעסקת במסחר אלקטרוני, בעצם מאפשרת לאנשים לקנות בהקפה באינטרנט, כמו שאנחנו זוכרים במכולת "דוד, תרשום לי, אימא תשלם אח"כ", רק במסחר אלקטרוני, אונליין, ובעצם הצטרפנו לקלרנה. מהרקע שהקמנו את החברה עד שהצטרפנו עברו כמה חודשים, אחי הצטרף בתור מנהל הסיכונים, ה-chief risk officer מה שנקרא, ואני הצטרפתי לנהל את ארגון המוצר שלא היה קיים אז, ואז בעצם עלינו על סוג של נתיב מהיר כזה של להיות חלק מהנהלה של סטארט-אפ שצומח בקצב מטורף, בתחום מדהים של שירותים פיננסיים, ושם בעצם הפכתי להיות בנקאי דיגיטלי אפשר לקרוא לזה ככה, ועברתי בי"ס מדהים, מבחינה פיננסית וגם מבחינת היכולות שלי כמנהל מוצר. אז זה ככה ההיסטוריה.
עמית: אז למה, אם הכול נשמע מעניין כל כך, וחברת סטארט-אפ שהתחלתם, לא יודע כשעזבתם כמה אנשים הייתם שם, אז מה קרה? נמאס לך משבדיה? אין שמש?
יובל: (צוחק) לא, זהו, האמת שזה דווקא בסדר, השמש היא לא הדבר שמבאס אותך יותר מידי שם, החיים בשבדיה, בסטוקהולם באופן ספציפי, מאוד מאוד טובים, מאוד מעודדים חיי משפחה, זו מדינה שהכלכלה שלה קפיטליסטית, אבל המדינה היא מדינת רווחה, אז אתה משלם מיסים ואתה מרגיש שאתה מקבל המון בחזרה ואתה חי בסוג של בועה מטורפת, החיים סבבה, בשבדיה לא הייתה מלחה איזה 400 שנה אם אני זוכר נכון, וזה גורם לך להתעסק במשפחה שלך, בעצמך, ובשלב מסוים היה לי ברור, על בסיס כל מיני חוויות שהיו לי בחיים, שלמכור ג'ינסים בתשלומים או בהקפה באינטרנט, זה לא המטרה של החיים שלי, היה לי ברור שאני רוצה לשרת משימה חברתית ולבנות סטארט-אפ שבעצם יהיה חברה מסחרית שיעזור לבצע שינוי משמעותי, חברתי בעולם, ואפשר לומר שעוד לפני השיא שלי בקלרנה, אחרי כמעט 6 שנים, ממש כאילו עוד לא הגעתי לשיא שלי שם, והייתי דמות יחסית משמעותית בחברה, ניהלתי את כל ארגוני ה-engineering ה-(לא ברור, [00:07:08.02]), זה 450 מפתחות ומפתחים, אבל החלטנו לחזור לארץ, יעל, אשתי ואני, ובעצם להתחיל לשרת את המטרה שבשבילה אני חי את חיי היום, מעבר למשפחה, הרעיון הזה של שינוי חברתי באמצעות טכנולוגיה זה רעיון שבער בי, הדופק שלי הפך להיות דופק חברתי, היה לי מאוד מאוד חשוב למצוא את המקום שבו אני יכול לנצל את הניסיון שלי ואת הכישרון היחסי, פשוט לעזור לאנשים לצמוח, דיברנו קצת קודם בינינו על להגשים חלומות, אז לאפשר לאנשים לבנות את החוסן הכלכלי כדי להגשים לעצמם את החלומות.
עמית: אנחנו עוד מעט נרחיב בזה, אבל אני רוצה טיפה לזרום בשיטה שאני רגיל, אמרת משהו בתחילת השיחה שאתה סיימת צבא, הלכת ל-Comverse וכו', ובלי ללמוד, השאלה מאז, עשית איזשהם לימודים אקדמאיים או לא, כי מאזינים לנו המון אנשים וחלק ממטרות הפודקאסט בעיניים שלי זה לתת לאנשים השראה, חוץ מכלים פרקטיים גם השראה, ולראות עוד אנשים איך הם, אז עשית בינתיים איזשהו, בשנים האלה? או שהחלטת שלא צריך?
יובל: אז תראה, דבר ראשון אני מאוד מאמין בלימוד עצמי, וכנראה שזה אחד מהמפתחות המשמעותיים בצמיחה האישית שלי, עשיתי מנוי על Harvard business review מאוד מוקדם בחיים, אני אפילו לא יודע למה, כזה שעדיין הייתי בקבע בצבא, הייתי בסה"כ איזה שנתיים וחצי, שנתיים ומשהו בקבע, ו-Harvard business review זה תכלס מה שאתה קורא כשאתה עושה MBA, ומאז עד היום זה כבר די הרבה שנים, בוא נגיד איזה 16 שנה או משהו כזה, שאני קורא Harvard business review, אז זה לא שעשיתי תואר במשהו, אבל די עשיתי תואר בעצמי, כי ללמוד מה שלומדים ב-MBA, אתה לא חייב ללכת לאוניברסיטה ivy league להשיג את הידע, אתה פשוט יכול לקרוא ולהתמיד, ואני חושב שאחד הדברים המשמעותיים, כנראה בגלל שאני בנאדם מאוד יזמי במהות שלי, תמיד רציתי לבנות חברה בעצמי ולעשות משהו משמעותי בעולם, כנראה שתמיד חיפשתי את הכלים התיאורטיים גם, להבין איך לעשות יותר טוב את מה שניסיתי לעשות ואיך לפתור בעיות.
עמית: אני רוצה לשאול אותך עכשיו שאלה כמנכ"ל, האם כשאתה מגייס עובדים, ואנחנו במשרדים שלך, אני לא יודע כמה עובדים יש, אבל יש פה ברוך השם עובדים,
יובל: 20.
עמית: 20, נהדר, אתה בודק ידע? או אתה בודק תואר? כי הרבה מאזינים, אני רואה גם מהילדים האישיים שלי שמתלבטים לפעמים, אז אחד כבר למד, אחד לומד ואחת עוד לא יודעת בדיוק מה היא תרצה, אבל היא רוצה ללמוד, והרבה אנשים שמגיעים אליי אומרים לי מה כדאי ללמוד, כדאי לא ללמוד, צריך, אז כמעביד, כמעסיק, איך אתה מסתכל על זה?
יובל: אז זה מאוד תלוי מאיפה אתה מגיע, כי יש אנשים שהם עושים דברים מהבטן והם מדהימים במה שהם עושים, יש לי חבר טוב, קוראים לו אורי סוכרי, הוא אחד מהמעצבים הכי מוכשרים שפגשתי בחיים, מלמד בבצלאל, מוביל את כל התקשורת החזותית שם והוא אף פעם לא למד, בקושי למד בבי"ס, למד בבי"ס הדמוקרטי בחדרה, זה הציל לו ככה את החיים, ואוניברסיטה הוא לא עשה משהו מאוד משמעותי, אבל הוא בנאדם מדהים ומטורף והיכולת שלו העיצובית היא עולה על כל דמיון וזה דבר שאתה לא רוכש בזכות השכלה אקדמית. אבל שמע, יש דברים שכדאי לעשות בהם תואר, כאילו אם אתה רוצה לצמוח בעולם פיתוח התוכנה, אם תעשה תואר במדעי המחשב אתה תקבל רקע אקדמי, סטטיסטי, מתמטי שהוא חשוב, אבל זה לא דבר שאנחנו עושים עבורו אופטימיזציה, אם יש לך כישרון וידע ויכולת, זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, בייחוד בסביבה של סטארט-אפ, שהרבה פעמים מה שחשוב הוא לא הרקע בהכרח, אלא הגרף למידה, היכולת ללמוד מהר, הענווה שאתה מגיע איתה ללמוד, כי אתה עומד לנסות לפתור בעיות שכנראה לא ניתקלת בהן בעבר, והרבה פעמים בסטארט-אפ אתה מנסה לפתור בעיות שאף אחד אחר לא ניסה לפתור בכלל, אז רקע אקדמי הוא לאו דווקא הדבר שעוזר לך, אני חושב שאפשר להשוות שתי דרכים שיחידות עלית בצבא – ממר"ם ו-8200, מכשירות אנשים. בממר"ם מלמדים אותך איך לפתור בעיות באמצעות נהלים, הכשרה שהיא מאוד פורמלית, מאוד אקדמית כביכול, ב-8200 הקורסים הכי איכותיים לא מלמדים אותך פורמלית איך להשתמש בתהליך כדי לפתור בעיה, נותנים לך רקע טכני, נותנים לך רקע של חשיבה, כדי לפתור את הבעיות שאף אחד לא פתר לפניך, וכנראה שגם האקדמיה לא יכולה לתת לך את כל הידע כדי לפתור בעיות בלתי פתורות לחלוטין, אבל אם אני צריך להעריך, אני חושב ש-90% מהאנשים כאן יש להם תואר אקדמי, אז מאוד מאוד קשה להיכנס לתוך מעגלים מסוימים, חברות מאוד איכותיות בהייטק וכו', אם אין לך הכשרה אקדמית או רקע צבאי, ואז מאוד יכול להיות שההחלטה הכי טובה שלך, ישר אחרי הצבא, זה ללכת ולעשות תואר במשהו שהוא פרקטי או משהו שהוא משמעותי, שתוכל אחרי זה להיכנס למקום משמעותי ולצמוח ממנו, אני חושב שהעצה הכי טובה לאנשים שמסיימים לימודים היא לא לעשות אופטימיזציה, גם צבא, היא לא לעשות אופטימיזציה לכמה כסף אתה עושה או איזה בכירות אתה עומד לקבל במקום שתגיע אליו, אלא להגיע למקום שהוא יהיה הבי"ס הכי טוב בשבילך. אני, זו הייתה ברכה בשבילי העובדה שהלכתי לעבוד ב-Comverse בשנתיים הראשונות בקריירה, ישר אחרי הצבא, כי היו שם אנשים, ירון סר-שלום שהיה מנהל שלי והרבה אנשים אחרים, שפשוט לימדו אותי איך לעבוד, הם לימדו אותי שלפעמים צריך לדעת לסתום את הפה ולהקשיב לפני שאתה אומר מה שאתה חושב ולפעול מתוך ענווה, ואני לא אשכח שיעור שאותו ירון, סרשה כמו שאנחנו קוראים לו, נתן לי, הוא אמר לי תשמע, אני עומד לשלוח אותך ללקוח אמריקאי מאוד גדול, בזמנו ה-singular, מה שהפך להיות AT&T, ואני שולח אותך לא בגלל שאתה הכי טוב טכנית כאן, אתה לא, אבל אתה יודע להקשיב, וזה כנראה הדבר הכי חשוב בשביל הלקוח הספציפי הזה, ולקחתי את זה איתי מאז, אני לא הכי טוב טכנית, אני לא הכי טוב בכלל, אבל להקשיב בצורה מאוד פעילה זה יכולת שפיתחתי וזה יכולת מאוד מאוד חשובה בכלליות, כמנהל, כיזם, כמנהל מוצר, אז אני חושב שאם אני צריך לחשוב על טיפים, זה הבי"ס שאתה מגיע אליו איך שאתה מסיים לימודים, אחד הדברים הכי קריטיים שאתה תיתקל בהם במהלך החיים, לדעת איך לעבוד ומה חשוב, למה לעשות אופטימיזציה, שאלות מאוד משמעותיות שחשוב שתקבל עליהן תשובה ממישהי או מישהו שמאוד מנוסים וליודעים להעביר את זה טוב הלאה.
עמית: ואוו, זה היה לי נורא מרתק לשמוע, זה הזכיר לי שאחד המנהלים, המנהל האחרון שלי אני חושב, לפני שיצאתי לעצמאות, אז פעם באיזה דיון שלנו אמר לי אתה יודע עמית למה יש לנו שתי אוזניים ופה אחד? אמרתי לו למה? הוא אמר כדי שנקשיב כפול ממה שאנחנו מדברים, וזה מתחבר לענווה, ושאני נמצא בהודו, יושב לי על הרצפה באשרם ולובש סתם בגדים, לא שעכשיו אנחנו איזה בגדי פאר, אבל אתה מרגיש לפעמים באמת את הצורך, אני, כאילו את הצורך לרדת לקרקע וכמו שדיברנו קצת באופליין, גם אצלך זה מוביל, זה היה הסבר מרתק לשמוע, ולמי שמתלבט אם ללמוד או לא ואיך, אז קיבלתם פה אחלה כיוון.
יובל: אז אני רוצה לבנות על מה שאמרת עכשיו, העניין הזה של הקשבה או הקשבה פעילה, באמת להקשיב עד הסוף, לנסות להבין בסיטואציה שאתה חווה עם בנאדם אחר מולך, או שלך עם עצמך, להקשיב לעצמך בצורה פעילה זה גם משהו מאוד מאוד מעניין לשעות,
עמית: זה יהיה יותר מאתגר מאשר לאחר.
יובל: כן, כי מלא מלא הפרעות, אבל הדרך באמת להצליח ליצור שיתוף פעולה ולהצליח ליצור ערך ביחד, שבסופו של דבר זה חלק משמעותי ממה שאנחנו עושים ביום יום, מזוגיות ומקום עבודה, כנסים שאנחנו עושים וכו' וכו', הקשבה פעילה, הקשבה שהיא אותנטית, הקשבה שאני רוצה להביע חמלה כלפיך ולהבין את הרגע שלך בסיטואציה, אחד הדברים הכי הכי חשובים, שאני חושב שמייצרים גם הון חברתי, בעצם סיבה להתנהג טוב בעולם, הקשבה פעילה זה דבר שלוקח אותך לשם ואני מאוד מאוד מאמין בה ומתרגל אותה הרבה בעצמי.
עמית: נהדר, אז עכשיו אני רוצה לרדת, אחד החזונות שלך שאמרת, שאתה רוצה שיהיה לאנשים שפע תודעתי, נתחיל בשפע תודעתי, אחרי זה, עוד מעט גם נדבר על הכלים הטכניים, אבל השאלה שלי, לדעתך, למה אנשים לא מרגישים תחושת שפע? כי בסה"כ אנחנו גרים במערב, לרוב האנשים יש מה לאכול ויותר מזה, ולמרות זאת יש המון אי שביעות רצון. מה דעתך, מאיפה זה בא?
יובל: אחד המשקיעים והיועצים שלנו ב-rise up, קוראים לו קובי מלכין, הוא היה המנכ"ל של בנק אוצר החייל, ולפני סה מנכ"ל של בנק מסד, ולפני זה בכיר בחטיבה הקמעונאית של בנק הפועלים, אם יש בנאדם שמבין בנקאות וצרכנות בישראל זה קובי, והוא אמר משהו מאוד מעניין, בין אם הלקוח הכי מתקשה של הבנק או הלקוח הכי עשיר של הבנק, כולם מסתובבים בתחושה שחסרים להם 15% כל חודש כדי להשיג באמת את מה שהם צריכים להשיג, וזה שאלה של טרייד-אופים, השאלה של לקבל החלטה בין כמה הזדמנויות שונות ועבור מה אתה עושה אופטימיזציה בחיים. הייתה לי חוויה ביום שישי עם עמית, הבת הגדולה שלי, באתי לאסוף אותה מבי"ס והיא הייתה עם פרצוף מבואס מאוד, בגלל כל מיני עניינים בכיתה, זאתי אמרה לה ככה, ההוא אמר לה אחרת, ואמרתי לה עמית, את יודעת, אחרי חצי שעה ככה שאני מנסה להכיל את הסיטואציה ולעזור לה להתמודד בעצמה ולהעלות חיוך על הפנים, אמרתי לה תראי, בסופו של דבר אני חושב שההחלטה בבוקר לקום ולחשוב אופטימי על החיים היא החלטה מאוד מאוד משמעותית, ואני בתור אבא שלך מבטיח שכל יום וכל ערב וכל פעם שנדבר אני אזכיר לך להיות אופטימית, כי או שאת בוחרת להיות אופטימית ואת עושה אופטימיזציה לאופטימיות, או שאת בוחרת להיות פסימית, וככה היום שלך ייצבע והחיים שלך ייראו, אני מאמין בזה בכל ליבי, אז התודעת שפע מתחילה במקום הזה, בהחלטה הפשוטה. עכשיו תשמע, יש המון סיטואציות בחיים שקשה, קשה באופן רציונלי ומובהק ואובייקטיבי, ואתה ממש יכול לקבל החלטה עמוקה ומשמעותית האם אתה רוצה לקחת את הפרספקטיבה האופטימית או לא, אני לא מדבר על להיות נאיבי כלפי כל סיטואציה בחיים, אבל אם אני תמיד יכול לקחת את הנתיב החיובי בסיטואציה, אני תמיד אבחר לעשות אותו, והשאלה האם יש לי נחת רוח, האם יש לי את ה-head space לקבל את ההחלטה, לבחור את הדבר הזה בצורה מובהקת, כי אם אני קם בבוקר ואני עובד במפעל ואסור לי לאחר וקשה לי עם הילד שלי בגלל שאין לי פנאי גם ככה אליו כדי להשקיע בחינוך שלו ולקרוא איתו ספרים ולגרום לו להרגיש טוב ולדעת מה עובר עליו ומה מפריע, וכשהוא מתעכב רגע ביציאה מהבית אני צועק עליו ומאיים עליו וגורם לו להרגיש לא טוב כלפי עצמו, בגלל שאני נמצא בנקודה קשה כלכלית ואני יודע שאני חייב למהר למפעל אחרת אני באמת שם את המשפחה שלי בסיכון, אני צריך לשים אוכל על השולחן, בסיטואציה הזאת קשה להיות חיובי, זה סיטואציה קשה באופן אובייקטיבי, אז אני חושב שצריך לייצר סיטואציה שבאמת גורמת לך לשקט תודעתי, כדי שתוכל להתעסק בזה, כדי שתוכל להתחיל לחוות את החוויה של יש לי מה שאני צריך בחיים ואני יכול לעשות תיעדוף בין דברים משמעותיים ולא להיות עם הגב לקיר כל הזמן.
עמית: זה מתחבר, אני אדם חילוני במהות, אבל אחד המשפטים היפים ש"אם אין קמח אין תורה", אז לפני שאתה בא להיות רוחני גבוה ולעשות מדיטציות, אין קמח, זאת אומרת לך לעבוד, תשיג אוכל, וזה ייתן לך איזשהו שקט בסיסי וזה לדעתי איכשהו, מעוד זווית מה שאמרת עכשיו.
יובל: אם אנחנו כבר מעמיקים ביהדות, יש עוד משפט מאוד יפה שפתחתי איתו הרצאה לפני כמה זמן בגוש עציון באלון שבות, "איזשהו עשיר השמח בחלקו", עכשיו יש מצבים אובייקטיביים בחיים שמאוד מאוד קשה להיות שמח בחלקך, כי חלקך לא מספיק כדי לממן את המינימום שצריך לממן בחיים, אבל להסתובב עם הכוונה האמיתית הזאת, להיות שמח בחלקך, זה דבר שהוא קשה בעולם שבו אנחנו חיים, אבל הוא אפשרי, כי אתה פוגש אנשים ששמחים בחלקם, אנשים שלא מרוויחים הרבה ומצליחים לחסוך כסף, ואני פוגש בכל הנסיעות שלי בארץ, ואני נוסע המון, אני פוגש כל הזמן אנשים שאומרים לי אני הייתי מנהלת חשבונות כל החיים, בעלי לא עובד כי הוא חולה, היה צריך לעשות דיאליזות ויש לי 3 בנות ולכולן יש לפחות תואר שני ויום אחד בחיים לא הייתי מינוס ואני קונה דברים לנכדים והיא מסוגלת לעשות פשרות בחיים שלה, אני חושב על אישה מאוד ספציפית שפגשתי בקרית ביאליק לפני כמה זמן,
עמית: גדלתי בקרית ביאליק,
יובל: בבקשה, הכול מתחבר, ליליאן סיפרה לי את סיפור חיי, ומה שהיה מדהים, שהיא באה להרצאה על rise up והיא באה, היא לחשה לי באוזן, תגיד, כמה תשואה אתה מבטיח ללקוחות? עכשיו אנחנו לא מתעסקים בהשקעות בכלל,
עמית: כן, תכף נדבר על rise up, אני מושך זמן.
יובל: זה סבבה, ומה שהיה מעניין בסיטואציה זה שהיא הייתה משקיעה פיננסית מאוד מאוד מתוחכמת, על שכר של כמעט מינימום כל החיים שלה, אבל היא פשוט ידעה לעשות את הטרייד-אופים, ואתה רואה דברים כאלה במקומות הכי מתקשים כלכלית אובייקטיבית, ואתה רואה התנהגות הפוכה במקומות שיש בהם כביכול הכי הרבה רווחה כלכלית, אז זה ממש עניין של state of mind.
עמית: כן, להסתכל על הכוס המלאה ולצמוח משם. אז אני רוצה רגע להתקדם, אנחנו מתקרבים ל-rise up בשאלות שלי, ואחד הדברים שאתה אומר בחזון שלך זה "לעזור ישראלים לצמוח כלכלית". מה שאני רוצה לשאול אותך, וזה הגדרה סובייקטיבית מה שאני שואל, מה זה בשבילך צמיחה כלכלית? איך אתה מגדיר?
יובל: אז אתה יודע, בתור איש משפחה אני מאוד מוטה ילדים, ולהיות מסוגל להקנות לילדים שלך את מה שהיית רוצה להקנות להם, אני חושב ששם מתבטאת צמיחה כלכלית או הצמיחה הכלכלית שהייתי רוצה לראות, היא צמיחה כלכלית שמאפשרת מוביליות חברתית, ומוביליות חברתית מתאפשרת ברגע שילדים צוברים השכלה ויש הרבה הזדמנויות לפניהם, ואני חושב שאם אתה רוצה להבטיח שהילדים שלך יצמחו בחיים, אתה צריך להבטיח את היכולת שלהם ללמוד, ללמוד בנחת רוח, גם בגיל של גן חובה וגם בבי"ס היסודי ובכלל במערכת החינוך, ואחרי זה אם הם רוצים לרכוש השכלה אקדמית או איזה השכלה שהם רוצים לרכוש, אני חושב שצמיחה כלכלית של הילדים שלי, וזה מה שאני עושה עבורו אופטימיזציה, היא מתבטאת קודם כל ביכולת שלהם לבנות חוסן כלכלי, מנטלי, התנהגותי, פיננסי, אובייקטיבי, שממנו הם יוכלו לצמוח. יש כל הזמן שאלה כזאת שאני מתחבט בה, מה נכון להשאיר לילדים, ומה שנכון להשאיר לילדים זה את היכולת להתמודד עם החיים בעצמם, ואם אתה שואל אותי איזה צמיחה כלכלית הייתי רוצה לראות בישראל, זה צמיחה כלכלית כזאת שתאפשר לכל ילדה וילד בישראל, לכולם, לא משנה מאיזה מגזר אתה, לא משנה מה הרגע שלך, לא משנה כאילו מה התנאים האובייקטיביים, באיזה מיקוד נולדת, היום בישראל המיקוד שנולדת בו מכתיב את השכר שלך 30 שנה אח"כ, זה מזעזע בעיני, ואני הייתי רוצה שהצמיחה הכלכלית תתבטא ביכולת של ילדה וילד היום לצמוח בעתיד, ככה אני חושב על צמיחה כלכלית. אני יודע שזה סובייקטיבי, אבל זה גם נרטיב שהוא די שגור.
עמית: אני אגיד לך למה אמרתי סובייקטיבי, כי כמו שאתה אמרת בהתחלה, הרבה פעמים אתה מדבר עם אנשים, אז המדד היחידי שלהם זה כסף – יש לי הרבה, יש לי מעט, יש לי זה,
יובל: יש לי בית, אין לי בית,
עמית: ויש לי השקעות, וצמיחה כלכלית, אז לכן אמרתי סובייקטיבי, כי כשאני בא לעשות ייעוץ לאנשים, המשפט הראשון שאני אומר ללקוח שלא מכיר אותי, אני אומר להם, אחרי שהוא בחר שאני אהיה היועץ שלו, אבל הוא לא מכיר את הפילוסופיה שלי, אני אומר לו תשמע, בכסף אין דבר כזה נכון-לא נכון, יש מה מתאים לי, כל אחד זה משהו אחר, אף פעם ייעוץ שלי הוא לא copy-paste, יכול להיות שאתם תסיימו את הפגישה, תלכו הביתה ותגידו אולי הוא נחמד אולי הוא לא נחמד, עמית, אבל הוא דיבר שטויות במיץ, וזה גם בסדר, כי אני מדבר מהמקום שאני רוצה לעזור לכם, אבל אין נכון-לא נכון, ומשם דיברתי על צמיחה כלכלית, כי כל אחד, לכן אמרתי סובייקטיבי, יכול להגדיר את זה,
יובל: אני מסכים במאה אחוז, זה מאוד מאוד סובייקטיבי, המטרה, גם תמיד יש שאלה, נגיד בקונטקסט של הרווחה, שואלים האם נכון לתת כסף למשפחות שנמצאות בסיטואציה כלכלית מורכבת או לא, ויש איזה מקרה שדנים בו הרבה במשרד הרווחה בארץ, שנתנו פעם סכום כסף משמעותי למשפחה בקושי כלכלי, ואז אותה אימא, הנתמכת, ה-beneficiary מה שנקרא, לקחה את הכסף וקנתה סלון חדש, ואז באו אליה ואמרו לה מה עשית, כאילו למה לא להשקיע בילדים וזה, היא אמרה תקשיבו, אם אני רוצה שיהיה לי כוח עוד יום אחד להמשיך ולעזור לילדים שלי לחיות חיים טובים, אני רוצה להיות מסוגלת לארח בבית שלי בלי בושה, זה נותן לי את הכוח להמשיך. עכשיו זה סובייקטיבי לחלוטין, לגמרי, ההתנהלות היום יומית, כי יש דברים שהם מנטליים עמוקים, שאתה לא יכול באמת לתת להם מענה בכסף, ובגלל זה אני מסכים עם האמירה שזה סובייקטיבי, עם זאת, אני חושב שהסיפור הזה של לעזור לילדים שלי לבנות חיים,
עמית: לא, המוביליות הוא, שכולם יסכימו עם זה.
יובל: כן, אולי לא עם הכותרת הזאת של מוביליות חברתית, אבל,
עמית: שכל ילד וכל ילדה מכל מגזר מכל דבר, לעזור,
יובל: לגמרי, וזה לא איזה אוטופיה, אני לא חושב שזה אוטופיה, כי ראיתי כלכלה כזאת עובדת בשבדיה, לא בקטע סוציאליסטי דמוקרטי, אלא בקטע קפיטליסטי כלכלי, אבל מדינה שיש בה רווחה חזקה, שמוודאת שאין ילדים רעבים.
עמית: לא, זה מוביל אותי לשאלה הבאה של ליליה, שם קוד, מקרית ביאליק.
יובל: ליליאן, ליליאן,
עמית: ליליאן, אני לא יודע מי, אז זה בסדר גמור, אז השאלה היא איפה אתה רואה את הכשל בלקבל החלטות כלכליות נכונות, עוד פעם, זה גם סובייקטיבי, אם לקנות סלון או לקנות אוכל זה סובייקטיבי, אבל אתה רואה הרבה מאוד אנשים בארץ ובעולם בתחום הזה, איפה אתה רואה את הכשל שבוא ננסה לתת לאנשים נקודות להסתכל על עצמם בראי ולהגיד רגע, אולי פה באמת חשבנו לא מדויק.
יובל: כן, זה ממש מעבר חד לעולם שלנו ב-rise up,
עמית: לא, אנחנו מתחילים, רגע, אתה רואה, אני כבר באמצע של ה-,
יובל: כן, כן, בנית את זה נהדר. אז שאנחנו התחלנו להסתכל על למה אנשים נכנסים למצב שהם לוקחים הלוואות, הלוואות לכל מטרה כדי לסגור את החודש, אז ממש רצינו להבין את הפרספקטיבה המחקרית של העניין. יש ספר מעולה שנקרא "מחסור" שמדבר על כל התהליכים הפסיכולוגיים והכימיים שקורים במוח ברגע שאני חווה מחסור כלכלי, או אפילו לחץ כלכלי לצורך העניין, זה קצת מכבסת מילים כאילו אם אתה קורא לזה מחסור או לחץ, עשו מחקר בקרב חקלאים הודים שמגדלים קני סוכר, שההכנסה שלהם היא שנתית. כל פעם שיש קציר, נתנו להם מבחני IQ לפני ואחרי הקציר, וגילו, במבחני IQ אובייקטיביים, פער של 13 נקודות IQ – לפני הקציר הם מקבלים ניקוד הרבה יותר נמוך, וקשרו את זה באופן מובהק ללחץ הכלכלי שבו הם נמצאים, כי ברגע שאתה נמצא בלחץ כלכלי האדרנלין עולה לך במוח, הרציונל הולך לישון ואתה מתחיל לקבל החלטות ממקום לא רגוע, לצורך העניין, ממקום ראשוני כזה במוח, ואם אתה לא נותן לעניין הזה מענה, האנשים יקבלו החלטות על כסף, מה שקורה בפועל, כאילו רודף אחריהם איזה דב ביער, ואם אתה לוקח משכנתה או ממחזר את ההלוואה לרכב או מקבל החלטה לאיזה חוג לשלוח את הילדים אחרי הצהריים ואם אתה יכול להרשות לעצמך לקבל החלטות כאלה מתוך מקום של לחץ, כאילו דב רודף אחריך ביער, זה לא טוב, וזאת מציאות שצריך לשנות וזה בעצם היסוד ההתנהגותי המנטלי הראשון שגורם לאנשים להתנהל בצורה כזאת. עוד בעיה משמעותית שאנחנו נתקלנו בה, זה העובדה שממש קשה לדעת בכל רגע כמה כסף יש לך באמת. אם אתה קונה טוסטר נגיד, טוסטר משולשים, אתה יודע מה הוא אמור לעשות, אתה יודע שאתה שם גבינה בין שתי פרוסות לחם, מכניס לטוסטר, יוצא לך טוסט, אבל שאתה מתחיל להתעסק במוצרים פיננסיים, מאוד מאוד קשה לך להבין איזה טוסטר יותר טוב, מה הוא באמת עומד לתת לך, כמה זה עומד לעלות לך לאורך זמן, ההחלטות הכלכליות הן סופר מורכבות, אתה לא יודע כמה כסף יש לך באמת, אין לך מושג לאורך החודש האם אתה יכול להרשות לעצמך משהו או לא, וזה מעצים עוד יותר את הלחץ. הדבר השלישי הבעייתי הוא החינוך הפיננסי שנכשל בכל העולם, לא מלמדים בכלל בצורה אפקטיבית חינוך פיננסי, לא בשלב הנכון בחיים, שבאמת אפשר לעזור לאנשים להבין just in time מה שנקרא, איך להתנהל, והדבר הזה הוא בעצם בעיה מאוד מורכבת, בעיה מכוננת כזאת, יש לה כמה רבדים, שלא פותרים היום בעולם בצורה מאוד מאוד אפקטיבית בקנה מידה גדול, אז זה גם כישלון מנטלי התנהגותי, זה גם כישלון בחינוך, וזה גם כישלון של חווית משתמש של כסף שהיא ממש ממש גרועה, והמודל המנטלי בעצם שנוצר מסביב לכסף, הוא מודל מנטלי מאוד מאוד בעייתי, אתה פשוט מרגיש בלחץ כל הזמן ואתה בודק את העובר ושב ואתה יודע שאתה נמצא במלחמה, זאת התחושה של הרוב המוחלט של האנשים, ואז השאלה היא מה עושים עם זה.
עמית: אז תכף אני אשאל, זה בדיוק מה שקודם אמרתי לך, change your mindset, שאני גם מנסה, כי גם מה שאתה עושה, כל אחד מכיוונים אחרים, אנשים כמונו, לעזור לאנשים, להיות מעין מורה דרך בעולם הסבוך הזה, שאנשים סיבכו אותו כדי שאנשים אחרים לא יבינו,
יובל: לגמרי,
עמית: הרי בינינו, שאנחנו מבינים את ה-bits and bites מה שנקרא, זה פשוט, אבל סיבכו את זה כדי שאנשים יהיו תלויים.
יובל: העולם הפיננסי הוא מאוד מורכב מטעם,
עמית: נכון,
יובל: ברגע שאתה עובד בבנקאות או במתן אשראי לאורך שנים, אתה מבין שאפשר בעצם להפוך את החוויה להרבה יותר פשוטה.
עמית: ואז נעבור לשלב הבא, אחת המטרות או אחת האמונות המקצועיות שלך בעולם הכסף זה ש"התזרים הוא המלך", בוא תסביר לאנשים שאו שלא יסכימו איתך או שלא מבינים למה אתה מתכוון, למה אתה מתכוון?
יובל: אז אחרי שהבנו את המורכבות של הבעיה, שאלנו את עצמנו מה אפשר לעשות איתה, כי בעצם מה שנוצר זה סיבוך מנטלי מאוד מאוד גדול, כי אתה בלחץ, אתה לא יודע כמה כסף יש לך ואתה לא מבין בכסף, אז שלושת הדברים האלה ביחד יוצרים לך איזה סוג של מערבולת, ואז שאלנו את עצמנו אוקיי, האם אפשר לייצר מודל מנטלי חדש, זאת אומרת איזה תמונה שאתה מחזיק אצלך בראש שבאמצעותה אתה יכול להתחיל לקבל החלטות בצורה טובה יותר עבורך, ואז חיפשנו מודלים שעובדים בעולם לקבלת החלטות, שהם נותנים מענה הוליסטי להאם להוציא כסף או לא להוציא כסף, והלכנו לעולם העסקי, הלכנו לעולם שבו מנהלים חברה, ואתה יודע שבחברה יש לך תזרים מזומנים, cash flow, ואם התזרים מזומנים שלך לא חיובי לאורך זמן, אתה בבעיה מאוד מאוד גדולה, ואז שאלנו את עצמנו למה הקונספט הזה של תזרים מזומנים לא קיים במשקי בית, ושאלנו את עצמנו אם בעסקים התזרים הוא המלך, אז למה אני, בתור בנאדם פרטי, לא מסתובב בעולם עם תחושה שהתזרים הוא המלך, ואז בעצם ניסינו למצוא את הדרך להנגיש את זה לעולם, להנגיש את זה למשקי בית, להנגיש את זה לישראליות וישראלים שרוצים לצמוח כלכלית, בעצם מודל חדש שמאפשר לך בצורה סופר פשוטה, בכל רגע נתון במהלך החודש, לקבל את ההחלטה האם אתה מסוגל להוציא את ההוצאה שאתה רוצה להוציא או לא. אגב, גם חיסכון חודשי, לצורך העניין, או חיסכון חד פעמי, זה סוג מסוים של הוצאה, אז היכולת לקבל, לעשות טרייד-אופים על החלטות בנוגע להוצאות, גם משפיעים על היכולת שלך לבנות נכסים לאורך זמן, והתובנה הזאת שאני בתור בנאדם פרטי, הנכס העיקרי שיש לי הוא ההכנסה העתידית שלי, זה משהו שקשה לאנשים לתפוס, קשה לאנשים לקבל וקשה לאנשים להשתמש בדבר הזה בצורה אפקטיבית, ואנחנו בעצם, באמצעות התזרים, באמצעות ההוויה הזאת שהתזרים הוא המלך, אנחנו מנסים לעזור לאנשים לקבל את ההחלטה הנכונה או כל ההחלטות הנכונות לאורך זמן, באמצעות המספר האחד הזה, כמה כסף יש לי באמת.
עמית: אז זה מה שבעצם rise up עושה.
יובל: בבסיס, זה מה ש-rise up עושה.
עמית: אז יופי, אז ראיתם, שיגעתי את יובל ורק אחרי חצי שעה בערך הגענו למה זה rise up, שזה החברה שהוא ממנכ"ל, הבעלים, ואנחנו נמצאים בה, ועולות הרבה שאלות סביב זה, אחת השאלות שהזכרת גם עסקים אבל גם הרבה מאזינים שיש לנו, היום מחיר הכסף הוא זול, אתה יכול להשיג גם הלוואות פריים מינוס חצי, על בסיס קרן השתלמות ופריים וכו', האם זה אומר שאתה אומר בעצם שמי שלוקח הלוואה עושה טעות? כי התזרים הוא המלך והלוואה היא לא טובה?
יובל: זה מאוד תלוי איך אתה משתמש בכסף, אני מאוד אוהב לדבר על מוחמד דיונוס, שהוא זוכה פרס נובל לשלום, בנגלדשי, שהקים בנק שנקרא בנק גרמין, הוא הקים את הבנק הזה בשנות ה-70, אחרי שהייתה לו חוויה באיזה כפר בבנגלדש ליד האוניברסיטה שבה הוא לימד, הוא הבין שהנשים שמוכרות סלים ושטיחים ובעצם מה שהן מייצרות בעצמן, חייבות כסף לעשיר הכפר והן לוקחות הלוואה בריבית מאוד מאוד גבוהה ונכנסות למעגל חוב ולא מצליחות לצאת ממנו, כי הן חיות בעוני מרוד, בעצם הן עושות פחות מ-2 דולר ליום, ובמעגל התזרימי הזה של היום יום שלהן הן לא מצליחות להרים את הראש מעל המים, ומה שמוחמד דיונוס עשה באותו רגע זה לתת להן הלוואות, איזה הלוואות? 27 דולר בממוצע. ההלוואות האלה בעצם איפשרו להן להתחיל לייצר הכנסה גבוהה יותר, income generation long, והיום בנק גרמין עושה הרבה סוגים אחרים של הלוואות – הלוואות למגורים, הלוואות ללימודים, בעצם הלוואות שבמהותן הן השקעה, גם אם לא לוקחים את הכסף ומשקיעים את הכסף במינוף, באיזה נכס מניב שמייצר תשואה עדיפה על פני הריבית שאתה משלם, אתה מקבל תשואה לחיים, כי אתה מרוויח יותר, כי הילדים שלך פתאום נהיים מוביליים. בנק גרמין, בזכות הפעילות הזאת, בזכות מתן הלוואות בריביות לא נמוכות בכלל, גרם להיעלמות של 60% מהעוני המרוד בבנגלדש, ועל זה מוחמד דיונוס קיבל פרס נובל לשלום, אז שאתה שואל אותי,
עמית: כלכלה.
יובל: לא, פרס נובל לשלום, לא לכלכלה, אני לא זוכר למה זה קרה, אבל,
עמית: לא, אני זוכר את השם שלו, את הסיפור,
יובל: כן, כן, זה מעניין, זה בחירה מעניינת. האמת שאני צריך לבדוק את זה, אני תמיד מתעכב על הנקודה הזאת ולא בדקתי, אבל מה שאני מנסה לבטא כאן, זה שאם מחיר הכסף הוא נמוך, תוודא שאתה לא משקיע את זה בחופשה באלסקה, אלא תוודא שאתה באמת משקיע את זה בנכס שהוא מניב עבורך, אולי רכישה של מקצוע חדש, אולי השקעה בנכס כלשהו, אבל ההבנה היא שאשראי זה מה שמסובב היום את העולם, לצורך העניין, גם למדינות, גם לעסקים, גם למשקי בית, ופשוט צריך להיזהר כשלוקחים אשראי ולקחת אשראי טוב, לא אשראי רע, וזו ההבחנה, אני חושב, שצריך להיות מסוגלים להבחין.
עמית: כן, זהו ,רציתי לוודא שאין לנו וויכוח, כי אם היית אומר לי בשום פנים לא, יש פשוט כמה גורואים אמריקאים למשל, שהם אומרים לא, חד משמעית, לעולם, ואני אומר כן, תלוי למה וכמה.
יובל: אז אני הרבה פעמים אוהב להשתמש במתודה של איך עשירים מתנהלים, כדי להבין איזה מוצרים היית רוצה לתת לעולם, ומי שיש לו ממון מתעסק כל הזמן במינוף,
עמית: נכון,
יובל: לקחת כסף בזול ולעשות עליו תשואה ב-spread חיובי, ושאתה חושב בעצם על התפקיד של הבנקאות בכלכלה, זה בדיוק העניין, הבנקים אמורים לתת לך כסף בתנאים שהם נוחים לך, כדי שאתה תוכל להחזיר יותר כסף לבנק בעתיד, אבל ממקום של צמיחה ולא ממקום של עושק,
עמית: מגננה.
יובל: כן, ויש מורכבות בעניין הזה, נקרא לזה ככה.
עמית: עכשיו אני רוצה קצת שנעשה פרסום ל-rise up, אני רוצה שתסביר לנו, כי גם אני ראיתי את האתר וזה, אבל אני עדיין רוצה באמת שאנשים, אולי חלק מהמאזינים מחר בבוקר יתחילו להשתמש בזה, איך זה עובד, מי הקהל יעד שלה, מה אפשר להשתמש וממה היא מרוויחה, זאת אומרת שבאמת נבין כולנו, המאזינים, כולל אותי, מי אתם, מה אתם, איך אתם עוזרים לנו.
יובל: מעולה, אז נתחיל מתפיסה משמעותית שיש לנו, התזרים הוא המלך בכל שלב בחיים, התזרים הוא המלך שיש לך קצת כסף, בתור סטודנט, ושיש לך הרבה כסף, שאתה פורש נגיד, עכשיו למה התזרים הוא המלך? כי בעצם התזרים הוא ראי כל ההחלטות שלך, אתה בעצם בשורה התחתונה מבין כמה אתה משקיע, כמה את החוסך, כמה כסף אתה מוציא כל חודש, התמונה של התזרים נותנת לך את התמונה המלאה הזאת, אז לא משנה אם יש לך מעט מאוד נכסים או אין לך נכסים בכלל או יש לך הרבה נכסים, התזרים הוא הדופק הכלכלי שלך, זאת בעצם נקודת המוצא שלנו במוצר ובחברה. Rise up זה שירות שהוא בעצם מתודה ומוצר ביחד, אנחנו בעצם מנסים לעזור לאנשים להבין מה זה תזרים, ולהשתמש בכלי הכי מתוחכם בעולם, המוצר של rise up, לניהול התזרים שלהם. מבחינת קהל היעד שאנחנו מתמקדים בו, אנחנו מתמקדים במה שנקרא הקהל החציוני בישראל, המשפחות החציוניות הן משפחות שמרוויחות 15 אלף שקל נטו בחודש, למשק הבית, שחצי מהאוכלוסייה מרוויחה יותר מהן וחצי מהאוכלוסייה מרוויחה פחות, אלה המורים, אלה האחים והאחיות, העובדים הסוציאליים, אנשי כוחות הביטחון, זה הלב הפועם של החברה הישראלית והלב הפועם הזה, וואלה, יש לו בעיה בדופק, יש לו אי סדרים בדופק, כי כלכלית קשה מאוד לסגור את החודש בישראל היום ב-15 אלף שקל נטו, זו המציאות העגומה. עכשיו שאלנו את עצמנו איך את כל הבעיות האלה שתיארתי קודם – חווית המשתמש הגרועה של כסף וחוסר הבנה בכסף וכו', איך בעצם אנחנו יכולים לעשות משהו משמעותי, מבחינת חווית משתמש, שיגרום לאנשים להבין מה זה תזרים ואיך להשתמש בתזרים בצורה סופר קלה, והבנו שכדי לעשות את זה לא צריך לפתח אפליקציה, אלא צריך לנהל שיחה בוואטסאפ, אז מה שאנחנו עושים זה להתחבר באמצעות שם המשתמש והסיסמה שלך לחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי, אנחנו מנתחים באופן אוטומטי את כל הנתונים שלך, קוראים את המידע בלבד מכל החשבונות, ונותנים לך תמונה תזרימית, מדויקת ופרסונלית שמתעדכנת כל הזמן, בלי שאתה צריך לעשות כלום בתור לקוח, היא מעדכנת אותך כמה פעמים בשבוע מה מצב הכסף שלך, כמה כסף יש לך עד סוף החודש, באופן אוטומטי לחלוטין, כדי שתוכל לקבל החלטות על בסיס כמה כסף יש לך. מעבר לזה יש גם ממשק גרפי מאוד מפורט שאתה יכול לעשות צלילת עומק לתוך התזרים. מה זה מאפשר לך לעשות? נגיד לפני חודש וחצי, בחודש דצמבר, לקחתי את הילדים שלי לשחק באולינג בקניון שבעת הכוכבים, ואשתי איכשהו ידעה שאני בקניון וכנראה קפצה לה נוטיפיקציה יובל בקניון עם הילדים והיא שלחה לי וואטסאפ תקנה לילדים נעליים לחורף, כאילו איזה חורף יש כאן, אבל סבבה, לקחתי את המשימה, קנינו לאיתן הקטן איזה נעלי כדורגל ב-100 שקל ואז עמית אמרה לי אבא, אני רוצה מגפי האגס, עכשיו אני, תמים שכמותי, חשבתי שמגפי האגס זה משהו כזה, אתה יודע, for the average jo, או ליוסי הממוצע, ואמרתי לעמית בואי, ניכנס לחנות, נמדוד, אם זה עולה עד 200 שקל, אין בעיה, קונים, אם זה עולה יותר, אנחנו לא נקנה ונבדוק באינטרנט. נכנסים לחנות, מצאה נעלי האגס, מגפיים כאלה סגולות עם פס כסוף ועמית כבר מרחפת על ענן של מרשמלו ויודעת שמחר היא תיכנס בבוקר לבי"ס והיא תהיה הכי קולית וזה, מצאנו את המידה ואז אני אומר לה עמיתוש, זה עולה 650 שקל, אנחנו לא קונים מגפיים כאלה, בואי נצא. עכשיו לי היה את הכוח להגיד לה את הדבר הזה כי ידעתי מה מצב התזרים שלי, ידעתי שהמספר הוא ירוק, בכמה מאות שקלים, זה היה ממש לקראת סוף החודש, ולא רציתי שהמספר שלי בסוף החודש יהיה אדום, שלילי, רציתי שהתזרים שלי יהיה חיובי, למה? כי יש לי מספר לעשות עליו אופטימיזציה, זה כל כך חזק מנטלית והתנהגותית, וגם פיננסית אובייקטיבית,
עמית: זה state of mind,
יובל: זה state of mind, והייתי מסוגל לקחת את השיחה המורכבת עם עמית, כי הדבר הראשון שקרה ברגע שאמרתי לה עמיתוש לא קונים, העיניים שלה התמלאו בדמעות והיא הבינה מה הולך לקרות, אז יצאנו החוצה ואמרתי לה עמית, דבר ראשון אנחנו לא בוכים בגלל חפצים, ודבר שני בואי נחפש באינטרנט, אולי נמצא משהו דומה או יותר טוב אפילו. חיפשנו, מצאנו ב-next ב-125 שקלים את החיקוי הכי טוב בעולם של האגס והזמנו בו במקום והיא קיבלה אחרי 5 ימים הביתה במשלוח מגפי האגס כביכול מלונדון שהגיעו במטוס, והיא הייתה המאושרת בכל ילדות כיתה ג' בבי"ס בבלי ירושלמי בבבלי בתל אביב, והסיפור הזה הוא סיפור שכולנו נתקלים בו כל הזמן, כל הזמן, הטרייד-אופים האלה, וזה הולך ונהיה יותר מורכב ככל שהילדים גדלים, אז אני חושב שהתזרים ומה שאנחנו עושים פה, נותן את הכוח לאנשים לקבל את ההחלטות האופטימליות עבורם, עבור עצמם, המושכלות עבור עצמם, בכל רגע נתון, כי הם יודעים כמה כסף יש להם באמת.
עמית: אותו צוות שאני רואה פה, אני לא יודע מה הם עושים, כמובן גם אני לא מסתובב בין השולחנות, אני לא אסתובב, אבל אמרת קבוצות וואטסאפ, זאת אומרת יש לכל משפחה, יש לה איזה בנאדם שעובד מולה? או שזה הכול טכנולוגי? תסביר לנו קצת איך זה עובד, ועוד דבר בבקשה, אבטחה, בטיחות, כי אתה אומר לי אנחנו מתחברים לך לחשבון בנק ולחשבון הזה, אוטומטית, רגע, הלו,
יובל: כן, כן, אבטחת מידע זה עניין משמעותי, אני אתחיל מאבטחת מידע, או אני אתחיל מהאנשים שמסתובבים כאן, חצי מהאנשים שיש לנו היום בחברה הם מפתחות ומפתחים, יש לנו כאן איזון מגדרי מאוד מאוד מעניין, יש כאן המון נשים בחברה, שזה לא מאוד נפוץ בחברות סטארט-אפ, ואני נוטה להאמין שהמשימה החברתית מושכת מגדרית הרבה נשים, שזה נתון מאוד מאוד מעניין.
עמית: סליחה רגע, אני רוצה להפריע לך, אתה לא מכיר את כל ההיסטוריה של הפודקאסט, לא במקרה הפרק הראשון בפודקאסט שלי הוא עם אישה, אני מנסה לאזן בין מרואיינים למרואיינות,
יובל: כן, בפיננסים זה ממש ממש חשוב.
עמית: לא כל כך מצליח, לא מצליח, אבל אני חושב שאני לא רע יחסית, אני בערך בשליש נשים, יחסית זה, סליחה על ההפרעה אבל אני מבין מה אתה אומר.
יובל: אז כאן זה קורה דה-אורגנית ומאוד משמעותי עבורנו, ואותם מפתחות ומפתחים כולם יוצאי 8200, מהמקומות הנכונים, השקענו באבטחת מידע המון, זו העדיפות הראשונה שלנו, והשאיפה שלנו, האמיתית, היא שבסופו של דבר, בתקווה עד סוף השנה הזאת, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יתנו ממשק מאובטח שאנחנו נוכל פשוט להתחבר אליו, אנחנו שומרים את שמות המשתמש והסיסמה של הלקוחות שלנו, כי אין אפשרות אחרת לעזור להם לצמוח כלכלית היום בישראל 2020, וגם ברוב העולם אגב, הנושא הזה של לתת שם משתמש וסיסמה לחשבון הבנק כדי לקרוא מידע, זה דבר שהוא כבר מאוד מאוד נפוץ בארה"ב ובאירופה, גם מבלי שיש ממשקים שהבנקים נותנים, הערך הוא מאוד מאוד גדול ואנחנו משקיעים כל הזמן אינסוף, בדיוק עכשיו אנחנו עוברים סקירה של חברה חיצונית מבחינת החדירות של החברה, אנחנו עובדים עם כל הגורמים הכי משמעותיים בישראל, עם הרשות לפרטיות, ואנחנו מאגר מידע רשום, אנחנו עושים את כל הדברים שצריך וחשוב לעשות כדי לשמור על המידע של הלקוחות שלנו ולייצר שקיפות מסביב לזה, זה דבר שאנחנו עובדים עליו מאוד מאוד קשה, ובסופו של דבר אנשים שיש להם צורך אמיתי מתחברים למוצר, מקבלים ערך מאוד משמעותי והמידע שלהם מאובטח ואף פעם לא נמכור מידע לאף צד שלישי, אז,
עמית: אבל איך הבנאדם מקבל, זה אפליקציה? או שיש לו פה איזה contact person שהוא מדבר איתו?
יובל: אז ברגע שאתה מצטרף לשירות אנחנו יוצרים קבוצת וואטסאפ אינדיבידואלית עבורך, שאתה יכול לבקש לצרף אליה את מי שאתה רוצה, בין אם יש לך מאמן פיננסי, יועץ, מנהל הון, whoever מלווה אותך, כל מי שנמצא במשק הבית שאתה רוצה שיהיה מודע למצב הכלכלי, כולם יכולים להיות בתוך קבוצת וואטסאפ, ובנוסף יש בוט שמעדכן אותך, בעצם תוכנה שמעדכנת אותך כל הזמן כמה כסף יש לך באמת, ואתה יכול גם לעשות עם הבוט אינטראקציה ואיתנו אינטראקציה ולשאול שאלות, זה דבר שבעצם התמיכה הפרסונלית זה דבר שקיים היום עבור כולם, בקרוב הוא לא יהיה קיים עבור הלקוחות שמשתמשים במוצר בחינם, כי אם אתה רוצה להשתמש בעצם בכלי לניהול תזרים שלנו בחינם, אז אתה יכול לעשות את זה בכוחות עצמך, המוצר יהיה זמין עבורך, אבל לא עם תמיכה אנושית, הלקוחות בתשלום בעצם מקבלים גם בנאדם בתוך הקבוצה שעוזר להם בכל שאלה פיננסית שעולה להם, שאלות של טרייד-אופים, האם נכון לשלם על רכב חדש שאני רוצה לקנות, עם הלוואת בלון, בליסינג, מה נכון לעשות, אנחנו מומחים בתזרים, אנחנו יודעים לתת לך תשובות שנכונו עבור התזרים שלך, אם אתה רוצה לקחת משכנתה אז אתה ותלך יועץ משכנתאות, אנחנו יכולים להגיד לך כמה באמת אתה מסוגל להחזיר כל חודש על משכנתה, וזה מאוד מאוד עוזר בטרייד-אופים של החיים, בין אם הטרייד-אופים הכי קטנים, כמו האם לקנות לעמיתוש את המגפיים, ובין אם הטרייד-אופים הכי גדולים של החיים, כמה בעצם אתה יכול לעמוד בתשלומי משכנתה, הדבר הזה ממש קורה בתוך הוואטסאפ, הוא מונגש, הוא פשוט, ואתה יכול גם להשתמש בממשק הגרפי שלנו בעצם כדי לקבל עוד מידע.
עמית: אז זה מעלה הרבה שאלות על המכשיר שלכם, אני רוצה להבין, שאנשים יראו מה מתאים להם, קודם כל אמרת שיש מוצר חינמי, מוצר פרימיום, ומה מודל הרווח שלכם? זאת אורת אם הכול בחינם, ואתם מעסיקים פה הרבה מאוד אנשים, אז ממה שאתם חיים?
יובל: אז המודל בחינם, באמת כל בנאדם שרוצה יכול להתחבר ולהשתמש במוצר, ויש הרבה מאוד ערך חברתי בלתת מוצר בחינם, כי אנחנו רוצים שכל אחת וכל אחד שרוצים לצמוח כלכלית ויש להם את הכוח, יוכלו לעשות את זה. אנחנו מאמינים שהמוצר שלנו בתשלום, שבו בעצם אנחנו עוזרים לך באמצעות התערבות אנושית, לא רק התערבות של טכנולוגיה, נעזור לך לגבש הרגלים פיננסיים הרבה יותר חזקים והרבה יותר מהר.
עמית: אז מי זה אותם התערבות אנושית, זה אנשים,
יובל: נכון,
עמית: מה הם, מה הרקע שלהם, מה הם יודעים, איזה סוג,
יובל: הם מומחים בתזרים, הם ראו יותר תזרימים, ממש אלפי תזרימים של לקוחות, מה שאנחנו עושים, אתה ממש יכול להסתובב ולראות כאן את יעלי מאחורינו, פונקציית ה-customer experience שלנו, אנחנו בעצם מוודאים שהלקוחות שלנו מקבלים את הערך האופטימלי עבורם מהמוצר, אנחנו נעזור לך לזהות את נקודות החולשה בתזרים שלך ולשנות את ההתנהגות סביבה, ומה שתקבל בעצם מאותו בנאדם שנמצא איתך בקבוצה, זה חיזוקים חיוביים, זה לתזכר אותך במקומות ש-, הבוט מתזכר אותך במקרים מסוימים, אבל לפעמים אנחנו רואים שהתערבות אנושית טובה יותר, מועילה יותר, אז אנחנו בעצם מאזנים, זה מודל כזה היברידי שמשלב בין טכנולוגיה לבין בנאדם בצורה אפקטיבית, וזה בעצם מה שאנחנו רוצים להביא לעולם, זה מודל שלא קיים בשום מקום אחר, הקונספט הזה של להבין מתי נכון שבנאדם יתערב ומתי נכון שטכנולוגיה תתערב.
עמית: לא, אני רואה פה גם כל מיני סוגיות, אבל עוד פעם, בגלל שאני עוסק גם בייעוץ פיננסי, אז עולות לי כל מיני שאלות האם אתם תומכים או לא, אבל זה כבר שאלות פרטניות, לא ניכנס אליהן,
יובל: תמיד הייעוץ הפיננסי שניתן ע"י בנאדם, יצטרך להינתן ע"י בנאדם כי סוג התמיכה שאתה נותן נגיד למשפחות או אינדיבידואלים שמגיעים אליך כדי לקבל את הייעוץ, טכנולוגיה לא יכולה לעשות את זה, יש לך חמלה ורגישות וידע.
עמית: לא, זה ברור, אבל גם תלוי, אני אומר נגיד שעכשיו יושבת משפחה ומתלבטת האם כדאי לקחת משכנתה על הבית שיש להם והם יכולים להוציא ממנה, סתם אני אומר, 500 אלף שקל, ולהשקיע אותם במשהו אחר, אז השאלה איזה ידע יש לאותם תומכי,
יובל: היום אנחנו לא מייעצים בהשקעות, היום אנחנו ממש מייעצים בתזרים,
עמית: תזרימית, אבל זה, הכול מושפע מהתזרים, אבל זה בסדר, זה כבר באמת מי שירצה ייכנס וידבר איתכם ויראה אם זה מתאים, ואז יש לך עוד דבר שאתה אומר שאתה רוצה שהכסף יעבוד בשבילנו, האנשים בעולם, כמו waze, אני אומר לאנשים תמיד שכסף מייצר, אפשר לייצר כסף מכסף בכל סכום, עכשיו מבחינתי זה די דומה, אבל תסביר בעיניים שלך מה הכוונה שלך שכסף יעבוד בשבילנו כמו waze.
יובל: אז שאנחנו חושבים על waze, מה בעצם, איזה חלק נשאר לנו בניווט בנסיעה, אנחנו צריכים לדעת לאן אנחנו רוצים להגיע, זו ההחלטה, אני מחליט שהיום אני רוצה לנסוע לרקפת, נכון? אני רוצה לנסוע לרקפת, עיר הבירה רקפת, בירת הנוודות הדיגיטלית שמעתי, ו-waze עוזר לי בדרך, הוא גורם לי להגיע לרקפת, עכשיו שמע, אני יכול להחליט לפנות ימינה במקום ש-wazw אמר לי שמאלה, ו-waze לא יכעס עליי, מה הוא יעשה במקרה הזה? ייחשב מסלול מחדש, בלי שיפוטיות, בלי להגיד עמית, בוא, אח שלי, מה, אתה מאכזב אותי, פשוט יעזור לך להגיע ליעד, וככה אני חושב ששירותים פיננסיים וכסף צריכים להתנהל עבורינו, ובגלל זה אני כל כך אוהב את הפריזמה של התזרים, כי דרך התזרים בעצם אני יכול לעזור לך לנווט, כי הניווט הוא בעצם ההחלטות הכלכליות שאתה לוקח ביום יום, ואם אתה לוקח את ההחלטות האלה לאור התזרים, אתה תוכל להגיע ליעד שאתה רוצה להגיע אליו בצורה הרבה יותר קלה ופשוטה ובנחת רוח, ככה בעצם אני חושב על מה טכנולוגיה יכולה לעשות בחיים שלנו, בעצם לנתח את המצב ולעזור לי להגיע ליעד שאני מגדיר לעצמי או שמישהו עוזר לי להגדיר בצורה הרבה הרבה יותר אופטימלית, נקרא לזה ככה.
עמית: אז אם אני מבין נכון, ואני פחות בעולם התוכן של התוכנות, זה מה שנקרא fin-tech, מה שאתה אומר, שטכנולוגיה בכלל יכולה לעזור לאנשים, אתם דרך תזרים, יש היום המון המון חברות ביטוח שמנסות למצוא כל מיני פתרונות, הלוואות P2P, זה מה שאתה אומר הטכנולוגיה תעזור לנו?
יובל: כן, כן, העולם שבו הטכנולוגיה נכנסת לתמונה בשירותים פיננסיים, הוא עולם שאנחנו רואים ממש את קצה קצהו של הקרחון, השינוי הגדול, מה שנקרא disruption, לא זוכר את ה-,
עמית: הפרעה,
יובל: הפרעה, בעצם לשנות את התעשייה הפיננסית בצורה מהותית, מהיסוד, זה דבר שאנחנו עוד לא חווים באמת באמת בעולם, השינויים היו ממש מרג'ינליים עד עכשיו, שהכסף שלי באמת יעבוד בשבילי, לא רק מבחינה של להשקיע כסף בכל סכום שהוא יוצר תשואה עבורי, כמו אתה יודע, האיש העשיר בבבל, להשקיע כל 10 אגורות מתוך שקל בעצמי, קודם כל זה נכון, זה עיקרון חשוב, אבל אנחנו מדברים ממש על טכנולוגיה שלומדת את ההתנהגות שלי, שבעצם מזהה טרנדים בהתנהגות שלי, שמאוד קשה לי לזהות בעצמי, אני אתן לך דוגמה, יש לנו לא מעט אימהות חד הוריות בשירות, ניתחנו תזרימים שלהן וראינו שההוצאות שלהן בימים מסוימים שחוזרים על עצמם, לאורך זמן בשבוע, הן מוציאות יותר כסף, יותר כסף ב-50%, ואז העלינו כל מיני רעיונות היפותזות ממה זה נגרם, התקשרנו אליהן ושאלנו אותן תגידו, באיזה ימים הילדים נמצאים איתכן? וגילינו שבצורה די משמעותית אימהות חד הוריות, כשהילדים לא נמצאים איתן, מוציאות יותר כסף, ואז בעצם במקום הזה אנחנו יכולים לעזור לאותה אם חד הורית לבוא ולהגיד אוקיי, אני יודעת שהיום אני בלי הילדים, אבל אולי אני לא רוצה להוציא היום יותר כסף, או שאני רוצה להוציא יותר כסף כי זה עושה לי טוב, אז אני חושב שכאן הטכנולוגיה יכולה לייצר ערך כל כך משמעותי, גם בייצור של תודעת שפע, כאילו להוציא מתוך מקום שאני יודע שזה בסדר, שמאוד מאוד קשה לסמוך על פקיד בבנק או על כל אחד אחר לעשות את זה עבורי, ככה אני בעצם חושב על החיבור בין טכנולוגיה להתנהגות, להשפעה מנטלית, לכסף.
עמית: זאת אומרת מה שאתה אומר, שהניתוח הביג דאטא הזה יכול לעזור לכם לתת המלצות, וכל הטכנולוגיה הזאת יכולה לעזור ל-,
יובל: לגמרי, לגמרי, אבל לא חייבים ביג דאטה, כאילו אתה לא חייב אינסוף דאטה,
עמית: לא, לזהות את כל האימהות, טוב, לא יודע מה זה אינסוף, אבל לזהות אימהות חד הוריות, צריך איפשהו לאגור את הנתונים,
יובל: זה נכון,
עמית: ואז מישהו שיודע לנתח אותם,
יובל: זה נכון, זה נכון, ניתוח המידע בצורה אפקטיבית עבורך, זה דבר שאנחנו מאוד טובים בו כאן.
עמית: אז למה, אם גם הנשים, וגם אמרת שאתה גאה ושמח שאתם חצי-חצי, למה לדעתך, אתה הרבה שנים בענף של ההייטק, למה יש פחות נשים יזמיות, בוא נעודד אותן, יש הרבה מאזינות, זה אני יודע שיש הרבה מאזינות.
יובל: זה ממש חשוב וזה ממש עניין שהוא פועם בלב שלי מאוד מאוד חזק,
עמית: גם אצלי.
יובל: למה זה קורה? אני חושב שזה עניין של סיפורי הצלחה, אני חושב שיש כל מיני ארגונים שפועלים בתחום, לשים נשים, כמו סופרסונה ואחרים, לשים נשים במוקדי החלטה, או יש לנו שותפות מאוד מאוד קרובות, ענת ויעל, שהן מנהלות את הקהילה של העוברות ושבות, שבעצם רוצות לשנות את התודעה הפיננסית המגדרית ועושות המון פעילויות סופר מעניינות, גם בשיתוף פעולה עכשיו איתנו, השקנו מוצר משותף לקהילה שלהן, ופשוט צריך יותר ויותר סיפורי הצלחה ולשים אותן בפרונט, ואתה יודע, זה כמו שיעל ארד ואורן סמדג'ה בזמנו זכו במדליה אולימפית,
עמית: כולם הלכו לעסוק בג'ודו.
יובל: ברור, כי ברגע שיש לך סיפורי הצלחה ואתה יכול לדמיין את עצמך עושה משהו משמעותי כי ראית מישהו כמוך חווה הצלחה, זה מייצר מסוגלות עצמית, ואז לעודד את הסיפור הזה, זה סיפור מאוד מאוד משמעותי, אז טל מימון, המעצבת שלנו כאן, שמובילה את העיצוב, היא יזמה פרויקט מדהים שנקרא "אגדות אמיתיות" – סיפורים מעוררי השראה על 50 נשים ישראליות, מהנרייטה סולד ועד רוני צוקרמן הטייסת קרב, ואלה סיפורים שבעצם גורמים לנשים, לילדות, להאמין שהן יכולות, ושאני קורא לעמית, הבת שלי, סיפורים, או שהיא קוראת בעצמה, אנחנו ממש צוללים לעומקם של דברים והיא יכולה לדמיין את עצמה עושה את הדברים האלה, אני חושב שאותו דבר קורה ביזמות, אני מקווה שנחווה יותר ויותר יזמיות מוצלחות, הלוואי שיהיו יותר ויותר יזמיות שמתעסקות בתחום הזה של שינוי חברתי באמצעות טכנולוגיה, זה דבר שקורה, זה תודעה שמשתנה, זה טרנד שקיים, חברות profit with purpose, שבעצם משרתות מטרה חברתית משמעותית עם שורה פיננסית חזקה, זה מה שהייתי מקווה לראות שהולך וקורה, תמרה, השותפה המדהימה שלי, יש לי שני, תמרה ויפתח וחנן, שגם הקים איתנו את החברה ממש בהתחלה, תמרה היא לידרית מדהימה, מומחית תוכן בעולם הווידאו, עשתה דברים מדהימים כאן ב-rise up, ואני מקווה שהיא וכמותה ומימון ומפתחות כאן, יעוררו השראה בעוד ועוד נשים ועוד ועוד ילדות, לעשות דברים שהיום הן לא מאמינות שהן מסוגלות לעשות, פשוט צריך עוד ועוד סיפורים ולשים אותם בחזית, להתעסק במה שטוב ושדמויות מעוררות השראה יהיו בפרונט.
עמית: איזה יופי, אז אנחנו מתקרבים לסוף, אבל שאלה לפני האחרונה, כשדיברנו בהכנה לקראת הפרק, אז אמרת לי שאתה מקווה שלא נשעמם את המאזינים שלנו, כי אנחנו אולי נגלוש יותר מידי לתודעה, אז אתה רואה? הבטחתי לך שקודם כל, כל מי שמאזין לי יודע שאני שם, והבטחתי לך שאני אשתדל להתאפק, אבל שאלה לפני האחרונה הצלחנו לדבר בלי. ספר לי קצת,
יובל: היה כאן הרבה תודעה בשיחה הזאת.
עמית: לא, אבל תודעה כמה שאנשים תופסים כרוחניקית, אנחנו חיברנו את זה ישר בין השורות. אבל אני רוצה עכשיו להעלות את זה בפרונט, כי אני חושב שזה גם איזון, כמו שאמרנו שנשים וטכנולוגיה זה איזון טוב, אבל אני חושב שאיזון הנפש הוא חלק מהאיזון הבריאות של האדם השלם, ואם הוא שלם, גם פיננסית הוא יהיה שלם. שתף אותנו במה שאתה מוכן, איזה איזונים, אני יודע שאשתך מורה ליוגה, אבל מה אתה, איך אתה מאזן את עצמך ככה, מהלחץ מהטכנולוגיה, מהסטרסים.
יובל: אז אני חושב שדבר ראשון יש עניין, יש כל מיני מעגלי תמיכה, אני הרבה פעמים חושב על עצמי כמו ספורטאי אולימפי לצורך העניין, שאתה מסתכל על ספורטאי אולימפי אז אתה מבין שיש לו הרבה רשתות תמיכה שונות סביבו – יש לו מאמן אישי ויש לו מנהל מקצועי ויש לו פסיכולוג ספורט ופיזיותרפיסט ותזונאי, כדי להיות ממש בשיא שלך, אתה צריך הרבה מאוד תמיכה,
עמית: וגם כדי להיות בפוקוס כל הזמן על מה שהוא צריך להתעסק, בלי להסתכל ימינה ושמאלה.
יובל: לחלוטין, נחת רוח, אתה חייב להיות בשקט, בשקט תודעתי, ואני חושב שהמקום הזה של למצוא את השקט הוא מאוד חשוב, כי אתה צריך להבין מה מעגלי התמיכה שאתה צריך סביבך כדי לייצר את השקט הזה, אז אצלי יש מעגלים כאלה שמאוד מובהקים – יש לי מאמן עסקי שאני רץ איתו כבר 205 מפגשים, שזה 12 שנה, משהו כזה, גיורא פריבס, שממש שותף לצמיחה שלי בצורה מאוד משמעותית, כנראה מספר 2 אחרי אשתי ככה, אז אתה צריך למצוא את הדמויות שעוזרות לך להגיע למקום הזה, למצוא את השקט בעצמך, להבין איזה סוג של מעגלי תמיכה אתה צריך, ויעלי ואני מדברים הרבה בזמן האחרון על העניין הזה של תודעה, איך שנינו מתעסקים בתודעה, אבל ממקומות שונים – יעלי מתעסקת בתודעה באמצעות היוגה ובאמצעות הנשימה והמדיטציה, כי בסופו של דבר היוגה מה המהות שלה, השקטת תנודות התודעה, להגיע למצב שבו אתה נוכח, אתה כאן, וכשאני מסתכל על זה ברמה המקצועית, אני חושב על הלימה, מפגש אופטימלי בין המיומנויות שלך לבין האתגרים שאתה נתקל בהם ביום יום, אני לא אחד כזה שמאמין ב-work life balance, אני חושב ש-work life balance, אחרי שחוויתי את המונח הזה בשבדיה, שבה היא כביכול בירת ה-work life balance, ואתה רואה אנשים נשברים, כי הם חושבים שהם צריכים להיות ממש טובים בבית וממש טובים בעבודה, אני חושב שצריך להסתכל על המכלול של הדברים ולהיות טוב בצורה הוליסטית, ולהיות מאוזן במערכת יחסים שלך עם הבת זוג שלך, הבן זוג שלך, זה ממש ממש חשוב, אז שאני מסתכל על מה שאנחנו עושים גם כאן ב-rise up, אני ממש חושב על זה בתור השקטת תנודות התודעה הפיננסית, אתה צריך לא לחיות כל הזמן בחרדה, אתה למצוא את הדרך להשקיט את עצמך. יש סיפור מאוד יפה של מתן אשקר, שהוא מורה ליוגה שאני ממש מעריך, ויש לו בקרוב סדנה בנאות סמדר, סיפר לנו באיזה סדנה שעשינו, שיש גורו זקן שמספר לתלמיד שלו סיפור על ציפור שקשורה בחוט לענף, והציפור מנסה לעוף הרחק מהעץ והיא לא מצליחה לעוף והיא כל הזמן נטרקת על החוט, והמקום היחיד שבו הציפור תחווה שקט, זה אם היא תשב בחזרה על הענף, אז ביוגה אתה יכול להתחבר לזה בקלות, כי אתה אומר הנשימה מחברת לתודעה, אם אני ציפור שמתעופפת כזה בעולם, הנשימה היא זאת שתחזור או שתחזיר אותי בעצם לשבת ברוגע, ואני חושב שבכל אחד מאיתנו יש את הרוגע הזה, פשוט צריך למצוא כל אחד את הנשימה שלו, אז אני באופן אישי עושה מלא ספורט, מלא ספורט קשה, אני אחד כזה שנהנה מכיף בדיעבד, לסבול ברגע, ובדיעבד להגיד שזה ממש נעים, זה נקרא type 2 fun, ואני עושה הרבה יוגה, אני משתדל לעשות כמעט כל יום, הרבה מדיטציה, שהיא חלק מהיוגה, הרבה נשימות, התאמנתי באומניות לחימה לאורך הרבה מאוד שנים, לבלות הרבה בטבע עם המשפחה, הילדים שלי מאוד ממלאים אותי, אשתי מאוד ממלאת אותי בהרבה מאוד מובנים והיא בעצם הכניסה את היוגה לחיים שלנו, אז כל הדברים האלה הם סופר משמעותיים מבחינתי, ואני עובד המון בלמצוא את ה-flow, למצוא את האיזון, אי אפשר למצוא איזון בלי לעבוד בלמצוא איזון, זה ממש חשוב.
עמית: מי כמוני יודע שאני כבר הרבה שנים כל פעם מפלס דרך, ובשנים האחרונות אני הרבה על רצפה באשרם בהודו, באמת פתאום גיליתי עולם חדש בשבילי של שקט, שבאופן מפתיע, מאז שאני נווד דיגיטלי, ושאתי הצטרפה אליי והיא לא רוחנית והיא אמנית ויש לנו את ההוצאה לאור ביחד, העסקים של שנינו כמעט גדלו ב-50% ואנחנו לא מבינים, אנחנו אומרים זה כנראה לא מקרי, אבל מה זה? אז אני מאוד מבין. אנחנו בשאלה האחרונה שתמיד מה שאני מבקש מכל מרואיין שייתן למאזינים שלנו, שזה כסף, השראה, השקעות, טיפים, שלושה טיפים, אולי דיברנו עליהם, אולי לא דיברנו עליהם, ככה שלוקחים בסוף מאיתנו מהשיחה משהו פרקטי לחיים שלהם.
יובל: מגניב. אז דבר ראשון, קהילתיות זה דבר שהולך וצומח, מאוד בעולם, רואים את זה בפייסבוק אבל גם רואים את זה בחוויה מאוד מקומית, אצלנו בשכונה, בבבלי, זה דבר מאוד מאוד נוכח, אני חושב שהשקעה בקהילה סביבך, למצוא את הקהילה הנכונה להשקיע בה, זה דבר שנותן לך המון המון ערך, אני מאמין גדול בהון חברתי, הון חברתי זה בעצם סך הקשרים החיוביים שיש לי עם החברה שבה אני חי, בעצם הסיבה להשקיע בחברה, כי אני יודע שאני אקבל מזה בחזרה, אז למצוא את הקהילה שגורמת לך לקבל בחזרה כי אתה משקיע בה, זה דבר סופר חשוב, אם אנחנו מדברים על תמיכה ורוגע, ממש ממש חשוב, אז אני חושב שלמצוא את הקהילה לך זה דבר שהוא קריטי. דבר שני, אני חי בעולם היזמות כבר די הרבה שנים, והרבה אנשים שואלים כאילו מה צריך כדי ליזום, אני חושב שהדבר הכי חשוב שצריך כדי ליזום זה פשוט להתחיל ליזום, פשוט להתחיל לעשות, מהדבר הכי הכי קטן,
עמית: ולהסכים ליפול גם, כמו שאמרת, שבהתחלה הרבה נכשלת ולמדת מכל כישלון.
יובל: חד משמעית, חד משמעית, איתי, שהוא מנהל מוצר כאן, בחור נהדר, לימד אותי השלמה למשפט המפורסם ש"את רומא לא בנו ביום אחד", אבל אף פעם לא הפסיקו להניח לבנים, וזה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב ביזמות, שאתה קם כל בוקר ואתה מניח עוד לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה ואתה צריך לזכור איזה קולוסיאום אתה מנסה לבנות, ולבנות אליו, לבנות אל הכוכב צפון הזה, זה משה שהוא סופר סופר סופר חשוב. הדבר האחרון שהוא הכי בנאלי נראה לי, פעם הייתי אומר לעצמי "הרבה לחוץ – צא לרוץ", שאנחנו נתקלים בלחץ משמעותי, אנחנו צריכים למצוא את המקום הזה שמוריד אותנו בחזרה לענף, כמו הציפור והתודעה וכל הדיסקו הזה, אז אני חושב שצריך למצוא את הפעילות העיקרית שגורמת לך לשחרר אנדורפינים ובאמת למצוא את השקט, אם אתה צריך לטפס על קירות או לרוץ או ללכת לשחות או לקחת 5 דקות ולנשום, פשוט נשימות עם כוונה, זה דבר שאני מאוד מאוד מאמין בו מאוד ממליץ עליו לכל מי שחי סביבי, ואתה לא חייב לעשות תנוחות יוגות מטורפות שמצטלמות יפה באינסטוש, כל אחד ומה שהוא מסוגל, זה עניין יום יומי, זה עניין של החלטה, אני חושב על זה כהתכוונות, זה כוונה עם וקטור, כוונה עם כיוון, וזה דבר שאני חושב שאנשים מאוד מאוד ירוויחו אם הם יעשו, אז נראה לי ככה, from the top of my head מה שנקרא.
עמית: זה הכי חשוב, כי זה ה-, אז יובל תודה רבה, לי היה מרתק, אני בטוח שגם למאזינים, תודה, תודה רבה, על הזמן שלך.
יובל: תודה לך עמית, ממש נהניתי.
עמית: ותודה רבה לכם שהאזנתם, מי שבמקרה נפל על הפרק הזה, אז יש פרקים נוספים רבים בכל האפליקציות, ספוטיפיי, אייטיונס ובאנדרואיד, תחת השם "כסף והשקעות", יש קבוצת פייסבוק "כסף והשקעות", אפשר להצטרף, אני מידי פעם מעלה תכנים, שואל שאלות קשורות לפודקאסט ובכלל על כסף, באתר www.2success.biz אפשר למצוא גם פרקים קודמים ועוד תכנים, ותודה רבה ונשתמע בפרק הבא, להתראות.
